בס"ד לפרשת עקב התשפ"א
על האהבה נכתבו הרבה ספרים ועוד יותר מכך שירים. היו שניסו להבין או להסביר אותה "מדעית", כמדומני שלא בהצלחה גדולה. הצלחה יותר גדולה היתה לאלו שניסו לתאר אותה, לחוות אותה ולפגוש אותה.
ומה אומרת התורה על האהבה?
בס״ד לפרשת עקב התשע״ח
מה היחס למי שעשה המון, השקיע וטרח, אבל עשה רק כמעט הכל ולא סיים, ומצד שני יש מישהו שעשה רק מצוה אחת, רק מעשה טוב אחד, אבל עשה מושלם?
מובא בפרשתנו
כָּל-הַמִּצְוָה, אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם--תִּשְׁמְרוּן לַעֲשׂוֹת: לְמַעַן תִּחְיוּן וּרְבִיתֶם, וּבָאתֶם וִירִשְׁתֶּם אֶת-הָאָרֶץ, אֲשֶׁר-נִשְׁבַּע יְ-ה-וָ-ה, לַאֲבֹתֵיכֶם.
למה התכוון משה רבינו באומרו כל המצוה, האם כל המצוות, למה קראם בלשון יחיד, מצוה? ועוד מה כ החידוש בדבריו, הלא כבר בפתיחת הפרשה דיבר משה על שכר קיום מצוות השם ואמר:
וְהָיָה עֵקֶב תִּשְׁמְעוּן אֵת הַמִּשְׁפָּטִים הָאֵלֶּה וּשְׁמַרְתֶּם וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם וְשָׁמַר יְ-הֹ-וָ-ה אֱ-לֹהֶיךָ לְךָ אֶת הַבְּרִית וְאֶת הַחֶסֶד אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לַאֲבֹתֶיךָ:
בס״ד עש״ק פרשת עקב
חכמינו שואלים מניין לברכת המזון מן התורה? שנאמר ואכלת ושבעת וברכת את ה׳ אלוהיך. וכך מופיע בפרשתנו:
{י} וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ וּבֵרַכְתָּ אֶת יְ-הֹ-וָ-ה אֱ-לֹהֶיךָ עַל הָאָרֶץ הַטֹּבָה אֲשֶׁר נָתַן לָךְ: {יא} הִשָּׁמֶר לְךָ פֶּן תִּשְׁכַּח אֶת יְ-הֹ-וָ-ה אֱ-לֹהֶיךָ לְבִלְתִּי שְׁמֹר מִצְוֹתָיו וּמִשְׁפָּטָיו וְחֻקֹּתָיו אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם: {יב} פֶּן תֹּאכַל וְשָׂבָעְתָּ וּבָתִּים טֹבִים תִּבְנֶה וְיָשָׁבְתָּ: {יג} וּבְקָרְךָ וְצֹאנְךָ יִרְבְּיֻן וְכֶסֶף וְזָהָב יִרְבֶּה לָּךְ וְכֹל אֲשֶׁר לְךָ יִרְבֶּה: {יד} וְרָם לְבָבֶךָ וְשָׁכַחְתָּ אֶת יְ-הֹ-וָ-ה אֱלֹהֶיךָ הַמּוֹצִיאֲךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבֵּית עֲבָדִים:
עוד שואלת הגמרא: מניין שצריך לברך גם לפני האוכל? עונה הגמרא קל וחומר, אם כששבע מברך, כשרעב לא כל שכן?!
זאת אומרת שהתורה ציינה את החידוש, את חשיבות הברכה לאחר הארוחה, כדי שאנו נסיק שצריך לברך גם לפני.
ולמה חסכה במילים כאן והלא במקומות רבים התורה לא סומכת על לימוד קל וחומר שלנו ומפרטת הדינים?
ועוד למה רק בחומש דברים בדברי משה רבינו לפני מותו באה מצוה זו?
אם היינו צריכים לסכם במשפט אחד, מה השם מצפה מאיתנו, מה היינו עונים?
והנה משה רבינו בנאומי בתוכחה/סיכום שלו לבני ישראל כפי שמובאים בספר דברים בפרשת עקב, כך הוא עונה לשאלתנו:
{יב} וְעַתָּה יִשְׂרָאֵל מָה יְ-הֹ-וָ-ה אֱלֹהֶיךָ שֹׁאֵל מֵעִמָּךְ כִּי אִם לְיִרְאָה אֶת יְ-הֹ-וָ-ה אֱלֹהֶיךָ לָלֶכֶת בְּכָל דְּרָכָיו וּלְאַהֲבָה אֹתוֹ וְלַעֲבֹד אֶת יְ-הֹ--וָה אֱלֹהֶיךָ בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשֶׁךָ:( דברים י,יב)
אלה שעולות על תשובתו מספר שאלות:
מצד אחד כיצד אומר משה שרק לירא אותו השם מבקש מאיתנו, מה הם כל המצוות המופיעות בתורה?
מצד שני מלשון משה נשמע שלירא אותו זו בקשה קטנה, וכי אכן היא כה קטנה?
ועוד נשאל למה בהמשך הפסוק מתווספים עוד נושאים לעגלה: ללכת בכל דרכיו ולאהבה אותו, ולעובדו בכל לבבנו?