כוחי ועוצם ידי!?!
האם אנו מצוים לומר כוחי ועוצם ידי או דוקא מוזהרים מלומר כן?
אומרת התורה בפרשת עקב:
וְאָמַרְתָּ בִּלְבָבֶךָ כֹּחִי וְעֹצֶם יָדִי עָשָׂה לִי אֶת הַחַיִל הַזֶּה: {יח} וְזָכַרְתָּ אֶת יְ-ה-וָ-ה אֱ-לֹהֶיךָ כִּי הוּא הַנֹּתֵן לְךָ כֹּחַ לַעֲשׂוֹת חָיִל לְמַעַן הָקִים אֶת בְּרִיתוֹ אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לַאֲבֹתֶיךָ כַּיּוֹם הַזֶּה:
בשפה המדוברת ״כוחי ועצם ידי״ הפך לביטוי שלילי הבא לפסול יוהרה והתרברבנות כוחנית. אבל במקור שלו כאן בתורה אין זה כלל חד משמעי כביטוי שלילי.
פרשת עקב פותחת בהבטחה גדולה:
וְהָיָה עֵקֶב תִּשְׁמְעוּן, אֵת הַמִּשְׁפָּטִים הָאֵלֶּה, וּשְׁמַרְתֶּם וַעֲשִׂיתֶם, אֹתָם--וְשָׁמַר יְ-ה-וָ-ה אֱלֹהֶיךָ לְךָ, אֶת-הַבְּרִית וְאֶת-הַחֶסֶד, אֲשֶׁר נִשְׁבַּע, לַאֲבֹתֶיךָ. יג וַאֲהֵבְךָ, וּבֵרַכְךָ וְהִרְבֶּךָ; וּבֵרַךְ פְּרִי-בִטְנְךָ וּפְרִי-אַדְמָתֶךָ דְּגָנְךָ וְתִירֹשְׁךָ וְיִצְהָרֶךָ, שְׁגַר-אֲלָפֶיךָ וְעַשְׁתְּרֹת צֹאנֶךָ, עַל הָאֲדָמָה, אֲשֶׁר-נִשְׁבַּע לַאֲבֹתֶיךָ לָתֶת לָךְ. יד בָּרוּךְ תִּהְיֶה, מִכָּל-הָעַמִּים: לֹא-יִהְיֶה בְךָ עָקָר וַעֲקָרָה, וּבִבְהֶמְתֶּךָ. טו וְהֵסִיר יְ-ה-וָ-ה מִמְּךָ, כָּל-חֹלִי;...
מתי נזכה לראות במימוש נבואה מלהיבה זו?
מהם התנאים למימושה?
האם היתה בהסטוריה כבר מציאות כזו?
וְנָשַׁל יְ-ה-ו-ה אֱלֹהֶיךָ אֶת-הַגּוֹיִם הָאֵל, מִפָּנֶיךָ--מְעַט מְעָט: לֹא תוּכַל כַּלֹּתָם מַהֵר, פֶּן-תִּרְבֶּה עָלֶיךָ חַיַּת הַשָּׂדֶה.(דברים ז כב)
כאן מודיע משה רבינו לבני ישראל שירושת הארץ תהיה מהלך ארוך שלא יסתיים מהר. והנה אנו אכן רואים שבתקופת השופטים כמוה כתקופת הציונים, ירושת הארץ הינה איטית. ומלווה במשברים שונים.
ברם עולה השאלה, מה מטרידה את משה חיית השדה וריבויה. ואם היא מטרידה, האם אין לא-לוהים פתרונים כיצד למגר את הדובים?!
וַיְעַנְּךָ, וַיַּרְעִבֶךָ, וַיַּאֲכִלְךָ אֶת-הַמָּן אֲשֶׁר לֹא-יָדַעְתָּ, וְלֹא יָדְעוּן אֲבֹתֶיךָ: לְמַעַן הוֹדִיעֲךָ, כִּי לֹא עַל-הַלֶּחֶם לְבַדּוֹ יִחְיֶה הָאָדָם--כִּי עַל-כָּל-מוֹצָא פִי-יְהוָה, יִחְיֶה הָאָדָם.( דברים ח ג)
פשט הדברים נראה שמשה בא לומר לישראל, אל תחשבו כי הלחם מצד עצמו מחיה את האדם שהרי ארבעים שנה אכלתם מן במדבר וחייתם. אלה מי שאמר ללחם שיחיה האדם אמר למן שיחיה האדם. חיותנו מאת השם, אמנם האמצעי בדרך כלל הוא הלחם, אבל ריבונו של עולם יכול לשנות את מנהגו.
איזה מסר הוא רצה להעביר להם בזה?