???? קדושה קבועה וקדושה מתנדנדת: שותפים לתיקון העולם
פתיחה: הבכורה והברכה – מבחן הקדושה
פרשת תולדות מעמידה אותנו בפני מתח דרמטי הנוגע ליסודות הקדושה: האם הקדושה היא עובדה טבעית וקבועה, או שהיא דורשת מאמץ ובחירה מתמדת? סיפור הברכות של יעקב ועשו, והמהלך שקדם לו של מכירת הבכורה, ממחיש את ההבדל בין קדושה טבעית, "מתנדנדת", לבין קדושה נרכשת, "קבועה".
מאמר לפרשת ויצא התשפ"ו
בס"ד
וַיִּיקַץ יַעֲקֹב מִשְּׁנָתוֹ וַיֹּאמֶר אָכֵן יֵשׁ יְ-הֹוָה בַּמָּקוֹם הַזֶּה וְאָנֹכִי לֹא יָדָעְתִּי׃ וַיִּירָא וַיֹּאמַר מַה־נּוֹרָא הַמָּקוֹם הַזֶּה אֵין זֶה כִּי אִם־בֵּית אֱלֹהִים וְזֶה שַׁעַר הַשָּׁמָיִם׃ (בראשית כח, טז-יז)
כשיעקב אבינו מתעורר מחלומו, הוא חווה התעוררות פנימית עמוקה. זו כנראה הנבואה הראשונה בחייו - שערי השמים נפתחו לפניו. והנה, התובנה הראשונה שעולה מליבו: המקום הזה נורא! לא "נורא" במובן השלילי שרגילים לומר היום, אלא "נורא הוד", כמו "ימים נוראים". אך מניין ידע זאת?
בס"ד מאמר לפרשת וישלח התשפ"ו
מבוא: הסיפור והשאלה
מסופר בפרשה על חטיפת דינה בידי שכם בן חמור. לאחר שחטף ואנס אותה, אביו חמור ניגש לדבר עם יעקב על כך שבנו רוצה לקחתה לאשה, והוא מציע לשלם הרבה כסף - כל זה בזמן שדינה עדיין מוחזקת בבית שכם. יעקב אבינו מחכה לבוא הבנים הביתה ובכך משאיר להם לנהל את האירוע.
כשהבנים מגיעים, נאמר במפורש: "וַיַּעֲנוּ בְנֵי־יַעֲקֹב אֶת־שְׁכֶם וְאֶת־חֲמוֹר אָבִיו בְּמִרְמָה" - הכתוב מעיד שהם עונים במרמה. אולם רש"י מחז"ל מפרש שהם ענו "בחכמה", ומשמע שאין זו נחשבת מרמה פשוטה.
הבנים אומרים לאנשי שכם:
"לֹא נוּכַל לַעֲשׂוֹת הַדָּבָר הַזֶּה לָתֵת אֶת־אֲחֹתֵנוּ לְאִישׁ אֲשֶׁר־לוֹ עׇרְלָה כִּי־חֶרְפָּה הִוא לָנוּ׃ אַךְ־בְּזֹאת נֵאוֹת לָכֶם אִם תִּהְיוּ כָמֹנוּ לְהִמֹּל לָכֶם כׇּל־זָכָר... וְהָיִינוּ לְעַם אֶחָד"
כלומר, הבנים לא מבקשים מהם כסף כמו שהם הציעו, אלא שיעשו ברית מילה בלבד - אבל הדרישה מכל אנשי שכם ולא רק משכם עצמו.
המשך הסיפור ידוע: חמור ושכם מצליחים לשכנע את כל אנשי העיר שכם שכל הגברים יעשו ברית מילה. וביום השלישי לעשותם הברית, שמעון ולוי לקחו איש חרבו והרגו כל זכר בשכם, והוציאו משם את דינה אחותם. לאחר מכן כל שאר האחים פשטו על העיר ובזזו אותה.
השאלה המרכזית: מה היתה כוונת הברית?
טהרת מחנה המלחמה מטומאת קרי
במלחמת חרבות ברזל התפשטה בקרב החיילים ההבנה שכדי לנצח במלחמה וכדי לעבור אותה בשלום, יש צורך בסיוע עליון מהקב"ה. לפני היציאה לקרב נערכו מעמדי קבלת עול מלכות שמיים, ועשרות אלפי ציציות חולקו לחיילים. התורה מלמדת שכדי שה' ילווה את מחנה המלחמה יש לשמור על טהרתו וקדושתו. האם מצוות מחנה המלחמה תקפות גם בימינו? במאמר זה נעסוק בשאלה זו, תוך התמקדות בנושא הטבילה במקווה לחיילים בעלי קרי.


