בס"ד פרשת וארא התשפ"ו
תשובת ה' למשה – מדוע הסבל?
בפתיחת הפרשה משיב הקב"ה למשה רבנו על תמיהתו הכואבת בסוף הפרשה הקודמת: מדוע מאז ששלחת אותי להוציא את בני ישראל ממצרים, המצב רק הולך ומחמיר?
"וַיְדַבֵּר אֱ-לֹהִים אֶל־מֹשֶׁה וַיֹּאמֶר אֵלָיו אֲנִי יְ-הֹוָה׃ וָאֵרָא אֶל־אַבְרָהָם אֶל־יִצְחָק וְאֶל־יַעֲקֹב בְּאֵל שַׁדָּי וּשְׁמִי יְ-הֹוָה לֹא נוֹדַעְתִּי לָהֶם׃ וְגַם הֲקִמֹתִי אֶת־בְּרִיתִי אִתָּם לָתֵת לָהֶם אֶת־אֶרֶץ כְּנָעַן אֵת אֶרֶץ מְגֻרֵיהֶם אֲשֶׁר־גָּרוּ בָהּ׃ וְגַם אֲנִי שָׁמַעְתִּי אֶת־נַאֲקַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר מִצְרַיִם מַעֲבִדִים אֹתָם וָאֶזְכֹּר אֶת־בְּרִיתִי" (שמות ו, ב-ה).
תשובת ה' למשה, בתמציתה, היא זאת: אני מבקש להיוודע בעולם בשמי הנשגב – שם הוי"ה. כרתי ברית עם האבות לתת לכם את ארץ ישראל, וטרם מילאתי הבטחה זו. אני רואה את הסבל הנורא שאתם סובלים במצרים. הסבל הוא הכנה הכרחית לירושת הארץ, וירושת הארץ, בתורה, היא הכנה לגילוי שם הוי"ה המלא בעולם.
זהו הסיפור על רגל אחת. אך מכאן צומחות שאלות מהותיות: מה כל כך חשוב בגילוי שם ה' שמצדיק את כל הסבל והגלות? ומדוע, עד היום הזה, גילוי שם ה' עדיין לא הושלם?
בס״ד לפרשת בא התשפ״ו
בפרשת בא אנו נתקלים בפסוקים משמעותיים המתארים את יציאת מצרים: ״וּמוֹשַׁב בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר יָשְׁבוּ בְּמִצְרָיִם שְׁלֹשִׁים שָׁנָה וְאַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה׃ וַיְהִי מִקֵּץ שְׁלֹשִׁים שָׁנָה וְאַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה וַיְהִי בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה יָצְאוּ כׇּל־צִבְאוֹת יְ-הֹוָה מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם״ (שמות יב מ-מא).
הפסוקים מלמדים אותנו שהיה קץ מוגדר למשך זמן השעבוד של בני ישראל במצרים. כאשר הושלם החישוב המדויק, יצאו אבותינו ממצרים. עד כמה מדויק היה הקץ הזה? התשובה טמונה בביטוי ״בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה״ – באותו יום ממש בו הגיע למספר 430 השנים.
מאמר לפרשת בשלח התשפ״ו
״וַיִּרְאוּ בְנֵי־יִשְׂרָאֵל וַיֹּאמְרוּ אִישׁ אֶל־אָחִיו מָן הוּא כִּי לֹא יָדְעוּ מַה־הוּא וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֲלֵהֶם הוּא הַלֶּחֶם אֲשֶׁר נָתַן יְ-הֹוָה לָכֶם לְאׇכְלָה״
השאלה המתבקשת היא פשוטה: האם מי שאינו יודע מהו הדבר העומד לנגדו נותן לו שם בשאלה ״מָן״, או שמא הוא חוקר ומברר תחילה מהו הדבר, ואז נותן לו את השם המתאים? מהי משמעותו האמיתית של השם ״מָן״?
בס"ד
פתיחת הפרשה והשאלה היסודית
פרשת יתרו נפתחת בפסוק: "וַיִּשְׁמַע יִתְרוֹ כֹהֵן מִדְיָן חֹתֵן מֹשֶׁה אֵת כׇּל־אֲשֶׁר עָשָׂה אֱלֹהִים לְמֹשֶׁה וּלְיִשְׂרָאֵל עַמּוֹ כִּי־הוֹצִיא יְ-הֹוָה אֶת־יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרָיִם" (שמות יח, א).
חז"ל במכילתא, בזבחים ובמקומות נוספים הביאו שלוש דעות בשאלה מה שמע יתרו שגרם לו להחליט להתגייר ולהצטרף לעם ה': "מה שמועה שמע ובא? רבי יהושע אומר, מלחמת עמלק הכתוב בצדו שמע. רבי אלעזר אומר, מתן תורה שמע ובא. רבי אליעזר אומר, קריעת ים סוף שמע ובא, שנאמר (יהושע ב, י) כי שמענו אשר הוביש ה' את מי ים סוף מפניכם וגו'".
מחלוקת הזמן: לפני מתן תורה או אחריו?
מחלוקת זו קשורה בקשר הדוק למחלוקת נוספת: האם יתרו בא לפני מתן תורה או לאחריו? כך מובא בתלמוד: "בְּנֵי רַבִּי חִיָּיא וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי; חַד אָמַר: יִתְרוֹ קוֹדֶם מַתַּן תּוֹרָה הָיָה, וְחַד אָמַר: יִתְרוֹ אַחַר מַתַּן תּוֹרָה הָיָה" (זבחים קט"ז).
שאלת קבורת חללי האויב נדונה בנבואת יחזקאל ובדברי חז״ל ופוסקים לאורך הדורות. במאמר זה נבחן את המקורות השונים ונבאר את הלכות הקבורה הנוגעות לחללי האויב.


