בס"ד מאמר לפרשת מקץ התשפ"ו
השאלה: מתי הם הבינו שטעו?
מתי האחים מגלים שהם טעו ביחס ליוסף? מתי הם מבינים שכוונתם להרוג אותו או למכור אותו לעבד הייתה שגויה בתכלית?
התשובה לכאורה: רק במצרים
על פי פשט הסיפור, האחים מכירים בטעותם ובאשמתם רק לאחר שיוסף מתעלל בהם - מטיח בהם שהם מרגלים ומחליט לאסור את שמעון עד שיביאו את בנימין. אז אומרים האחים:
"וַיֹּאמְרוּ אִישׁ אֶל־אָחִיו אֲבָל אֲשֵׁמִים אֲנַחְנוּ עַל־אָחִינוּ אֲשֶׁר רָאִינוּ צָרַת נַפְשׁוֹ בְּהִתְחַנְנוֹ אֵלֵינוּ וְלֹא שָׁמָעְנוּ עַל־כֵּן בָּאָה אֵלֵינוּ הַצָּרָה הַזֹּאת"
ואז גם נחשף לנו שראובן, מלבד זה שלא היה שותף במכירה, גם ניסה למנוע אותם מהמעשה:
"וַיַּעַן רְאוּבֵן אֹתָם לֵאמֹר הֲלוֹא אָמַרְתִּי אֲלֵיכֶם לֵאמֹר אַל־תֶּחֶטְאוּ בַיֶּלֶד וְלֹא שְׁמַעְתֶּם וְגַם־דָּמוֹ הִנֵּה נִדְרָשׁ"
אבל - הם כבר התחרטו קודם!
בס"ד לפרשת ויגש התשפ"ו
זו ככל הנראה אחת השאלות הגדולות של עם ישראל בדורנו. כמובן שאין תועלת אמיתית באחדות הבנויה על טשטוש זהויות וערכים, ולכן גם אין באמת היתכנות מעשית לאחדות כזו – כי אנשי הערכים לא יסכימו לאחדות כזו. ואפילו לו יצוייר שהם כן יסכימו, האחדות הזו לא תביא אותנו אל המנוחה והנחלה.
לפרשת ויחי התשפ"ו
בברכתו לשבט דן, יעקב אבינו בוחר במשל מפתיע ומעורר תהייה:
דָּן יָדִין עַמּוֹ כְּאַחַד שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל׃ יְהִי־דָן נָחָשׁ עֲלֵי־דֶרֶךְ שְׁפִיפֹן עֲלֵי־אֹרַח הַנֹּשֵׁךְ עִקְּבֵי־סוּס וַיִּפֹּל רֹכְבוֹ אָחוֹר׃ לִישׁוּעָתְךָ קִוִּיתִי יְ-הֹוָה׃(בראשית מט טז-יח)
האם לא ניתן היה למצוא דימוי חיובי יותר מנחש שפיפון? מהי המשמעות העמוקה שבמשל זה?
הפסוקים בתורה
מובא בפרשת שמות (שמות ד, א-ט):
"וַיַּעַן מֹשֶׁה וַיֹּאמֶר וְהֵן לֹא־יַאֲמִינוּ לִי וְלֹא יִשְׁמְעוּ בְּקֹלִי כִּי יֹאמְרוּ לֹא־נִרְאָה אֵלֶיךָ יְ-הֹוָה׃ וַיֹּאמֶר אֵלָיו יְ-הֹוָה מַה־זֶּה בְיָדֶךָ וַיֹּאמֶר מַטֶּה׃ וַיֹּאמֶר הַשְׁלִיכֵהוּ אַרְצָה וַיַּשְׁלִכֵהוּ אַרְצָה וַיְהִי לְנָחָשׁ וַיָּנׇס מֹשֶׁה מִפָּנָיו׃ וַיֹּאמֶר יְ-הֹוָה אֶל־מֹשֶׁה שְׁלַח יָדְךָ וֶאֱחֹז בִּזְנָבוֹ וַיִּשְׁלַח יָדוֹ וַיַּחֲזֶק בּוֹ וַיְהִי לְמַטֶּה בְּכַפּוֹ׃ לְמַעַן יַאֲמִינוּ כִּי־נִרְאָה אֵלֶיךָ יְ-הֹוָה אֱלֹהֵי אֲבֹתָם אֱלֹהֵי אַבְרָהָם אֱלֹהֵי יִצְחָק וֵאלֹהֵי יַעֲקֹב׃ וַיֹּאמֶר יְ-הֹוָה לוֹ עוֹד הָבֵא־נָא יָדְךָ בְּחֵיקֶךָ וַיָּבֵא יָדוֹ בְּחֵיקוֹ וַיּוֹצִאָהּ וְהִנֵּה יָדוֹ מְצֹרַעַת כַּשָּׁלֶג׃ וַיֹּאמֶר הָשֵׁב יָדְךָ אֶל־חֵיקֶךָ וַיָּשֶׁב יָדוֹ אֶל־חֵיקוֹ וַיּוֹצִאָהּ מֵחֵיקוֹ וְהִנֵּה־שָׁבָה כִּבְשָׂרוֹ׃ וְהָיָה אִם־לֹא יַאֲמִינוּ לָךְ וְלֹא יִשְׁמְעוּ לְקֹל הָאֹת הָרִאשׁוֹן וְהֶאֱמִינוּ לְקֹל הָאֹת הָאַחֲרוֹן׃ וְהָיָה אִם־לֹא יַאֲמִינוּ גַּם לִשְׁנֵי הָאֹתוֹת הָאֵלֶּה וְלֹא יִשְׁמְעוּן לְקֹלֶךָ וְלָקַחְתָּ מִמֵּימֵי הַיְאֹר וְשָׁפַכְתָּ הַיַּבָּשָׁה וְהָיוּ הַמַּיִם אֲשֶׁר תִּקַּח מִן־הַיְאֹר וְהָיוּ לְדָם בַּיַּבָּשֶׁת׃"
נייר עמדה
מאת: הרב בועז מלט, מכון תורת המדינה
תקציר מנהלים
נייר עמדה זה מציג יוזמה חקיקתית לשלילת אזרחות ממחזיקי נשק בלתי חוקי. היוזמה מבוססת על הערכה כי מדובר בתופעה בעלת היקף חסר תקדים (400-500 אלף נשקים), שכיחות גבוהה, ושלטווח הארוך מהווה סכנה קיומית למדינת ישראל. החקיקה הקיימת, על אף החמרתה בשנת 2021, לא הצליחה לבלום את התופעה. שלילת אזרחות מוצעת כאמצעי הרתעה יעיל יותר מכליאה, תוך התבססות על עקרונות תורניים של 'מורד במלכות'.


