בס"ד לפרשת ויגש התשפ"ג
'ויגש אליו יהודה' הפרשה מתחילה בדרמה גדולה, יהודה ניגש להתעמת עם יוסף, מבחינתו הוא חייב להחזיר את בנימין הבייתה ,לאבא, ויהי מה. יהודה לא יודע שהוא עומד מול יוסף, המתח באויר עצום, והחשש ממלחמת אחים הוא ממשי ביותר. הסוף הטוב של הסיפור ידוע.
לאחר שהמשפחה התפייסה והשלימה, חוזרת המשפחה לאחדותה בארץ מצרים.
אבל בשלב זה של הסיפור מפתיע מאוד לפגוש את הפסוק הבא : וְאֶת־יְהוּדָה שָׁלַח לְפָנָיו אֶל־יוֹסֵף לְהוֹרֹת לְפָנָיו גֹּשְׁנָה וַיָּבֹאוּ אַרְצָה גֹּשֶׁן׃" כעת זה כבר לא היוזמה של יהודה לגשת אל יוסף אלא יעקב הוא זה שמכשיר את יהודה לגשת, אך הדבר צריר בירור, מדוע עכשיו כשהתברר שחלומות יוסף היו נבואיים, ויוסף הוא המשביר לכל ארץ מצרים, והתברר אף שיעקב אבינו צדק שהעדיף את יוסף על פני אחיו,שראה בו את ממשיך דרכו ומנהיג המשפחה.דוקא עכשיו יעקב אבינו מתחיל לגדל את יהודה, לבנות את המנהיגות שלו? הלא יש כבר מנהיג מוכשר, כל אחיו כבר מקבלים את הנהגתו,למה לחולל שינויים במערכת?
בס"ד על חושך ואור בפרשת ויחי התשפ"ג
פרשת ויחי הינה הפרשה היחידה בתורה שאין רווח לפניה. בכל שאר הפרשות יש רווח לפחות של 8 אותיות מהפרשה הקודמת, ואז זו נקראת פרשה סתומה, ובדרך כלל פרשה מתחילה בשורה חדשה וזו נקראת פרשה פתוחה. כאן בפרשה אין אפילו רווח של 8 אותיות. מה בא הדבר ללמדנו? עסקו בזה רבות המדרשים והזהר והפרשנים השונים.
רש"י מביא מהמדרש כותב: לְפִי שֶׁכֵּיוָן שֶׁנִּפְטַר יַעֲקֹב אָבִינוּ נִסְתְּמוּ עֵינֵיהֶם וְלִבָּם שֶׁל יִשְׂרָאֵל מִצָּרַת הַשִּׁעְבּוּד, שֶׁהִתְחִילוּ לְשַׁעְבְּדָם; דָּבָר אַחֵר: שֶׁבִּקֵּשׁ לְגַלּוֹת אֶת הַקֵּץ לְבָנָיו, וְנִסְתַּם מִמֶּנּוּ. בִּבְ"רַ:
הסברים אלו לא ממש מסבירים מדוע אין רווח בינה לבין פרשת ויגש,אלא רואים את הענין שהפרשה סתומה כמסר עתידי בפרשה, לפרוש ראשון מכאן מתחילה תקופת חושך בהיסטוריה שלנו, שתמשך עד ליציאת מצרים. לפרוש שני ברכות השבטים שמברך אותם יעקב אבינו בפרשה יצאו סתומות.
בס"ד לפרשת שמות התשפ"ג
הסיפור של השידוך של ההורים של משה רבנו המובא בפרשה הוא חריג "וַיִּקַּח עַמְרָם אֶת־יוֹכֶבֶד דֹּדָתוֹ לוֹ לְאִשָּׁה וַתֵּלֶד לוֹ אֶת־אַהֲרֹן וְאֶת־מֹשֶׁה וּשְׁנֵי חַיֵּי עַמְרָם שֶׁבַע וּשְׁלֹשִׁים וּמְאַת שָׁנָה׃"(שמות ו,כ) התורה מספרת לנו שעמרם נושא לאשה את דודתו, כידוע התורה אוסרת נישואי דודה. אמנם לפני מתן תורה עוד לא נאסר על ישראל, אבל עדין קשה כי איסורי התורה משקפים את הטבע הקדוש של ישראל, ממילא זה לא מתאים לנו נשואים כאלה, עלינו להבין מדוע עמרם מתחתן עם דודה שלו?
בס"ד
יחידת הכלבנים של עם ישראל
לפרשת בא התשפ"ג
במסיבת העתונאים הדרמטית בה מודיע משה רבנו לפרעה שכל הבכורים במדינה בדרך לקבר, הוא מכניס אמירה מענינת ובלתי צפויה:
"וּלְכֹל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֹא יֶחֱרַץ־כֶּלֶב לְשֹׁנוֹ לְמֵאִישׁ וְעַד־בְּהֵמָה לְמַעַן תֵּדְעוּן אֲשֶׁר יַפְלֶה יְ-הֹוָה בֵּין מִצְרַיִם וּבֵין יִשְׂרָאֵל׃"
עלינו להבין מה נדחפים הכלבים לאמצע מכת בכורות? מה החשיבות של זה?
על מנת להבין זאת ברור כי קודם עלינו להבין מה זה כלב ומה הוא מבטא בתורה, למה הוא נובח? ומה המסר שמעבירה שתיקתו של הכלב?