בס"ד ט"ו טבת התשפ"ד

שאלה: 

 אנו גרים בגבעה גדולה בשטח ואנו רק כמה משפחות בודדות לעת עתה. האם אנו יכולים לערב את כל שטח הגבעה, או צרכים שהשטח המעורב יהיה ברובו מיושב?

תשובה:

אם עושים מחיצה גרועה (או שתי או ערב) אזי כאשר שובת באותה גבעה רק יהודי אחד או שנים יש מגבלת שטח. מותר לו לערב רק עד בית סאתיים דהיינו מאה אמה על חמישים אמה=בסביבות דונם אחד. אם שני אנשים שובתים במקום יש להם בית ארבע סאים= שני דונם לערך. כאשר שובתים שלושה אנשים או יותר יש להם דין שיירה ומותר להם לערב אף שטח הגדול מבית סאתיים לכל אחד ובלבד שלא ישאירו שטח של בית סאתיים ללא כלים או שימוש בשבת. שימוש בשבת גם יכול להחשב שטח המיועד לטיולים או מרעה של הצאן.

 אם עושים מחיצה טובה יכולים לערב אף שטחים גדולים שאינם בשימוש תדיר של התושבים. כיוון שיש פוסקים ש 'צורת הפתח' נחשבת כמחיצה טובה ועל כן אפשר לגדר לצורך העירוב אף שטחים גדולים שאינם בשימוש עדיין. כיוון שמדובר במילי דרבנן אפשר להקל ולסמוך עליהם בזה.

שאלה:
השאלתי טפלה (מערבל בטון)
לשכן ונהרס אצלו
כנראה שהוא לא פשע בה וזה נהרס מחמת שימוש אולם הוא נפל בשעת השימוש ואז נשבר גלגל שיניים.
האם הוא פטור ?

תשובה:
בגמרא מובא ששואל פטור במקרה של מתה מחמת מלאכה. הראשונים דנים בתנאי פטור זה שהלא שואל חייב באונסים כגון שמתה הבהמה או נגנבה או חפץ שנשבר. הרמב"ם פוסק שהוא פטור דוקא כשמתה בזמן המלאכה עצמה ולא לפני זה או אחר כך. הטעם העיקרי שמובא בראשונים, שהמשאיל על דעת כן נתן לו שיעשה מלאכה זו ולכן אם מתה מחמת מלאכה אין לשואל אחריות לזה, אבל בכל מקרה אחר יהיה אחראי. מרן השו"ע פוסק ( חושן משפט סימן שמ) שפטור זה דוקא במקרה שהשואל לא שינה כלום מהמלאכה ששאל בשבילה את הבהמה. אבל אם שינה אפילו למלאכה קלה ממנה יהיה חייב.
בנוגע לטפלה, אם השואל נהג כרגיל ולא שינה כלום בעבודה עם המכשיר הוא פטור מלשלם על קלקול המכונה, אולם כיוון שכאן במכונה נפלה לו בשעת העבודה, אפילו שמכונות כעין אלו נוהגות ליפול מידי פעם אבל המשאיל לא השאיל לשואל המכונה כדי שיפילה, ולכן השואל חייב בתשלום הנזק. הנזק הינו הפרש השווי בין המכשיר כשהיה עובד לבין המצב הנוכחי. מכיוון שקשה לדייק מה שיעור זה מציע להגיע לפשרה מוסכמת על שני הצדדים.

שאלה: האם אדם יכול להיות בי"ד באדר בירושלים ובט"ו באדר לישון במקום פרוז וכך להיפטר ממצות הפורים?

תשובה: אי אפשר להיפטר ממצוות הפורים, מי שלן בי"ד באדר בירושלים אז חלה עליו מצות הפורים ביום ט"ו גם אם לא יהיה בירושלים ביום זה. (הרב צבי פסח פרנק פוסק שבמקרה שאדם עבר דירה ממש ולא רק לן ללילה אחד אז באמת יפטר ממצות הפורים)

שאלה: האם אפשר להתחייב בשני הפורים? ללון בי"ד בעיר/ישוב פרוז וביום ט"ו באדר ללון בירושלים?

תשובה: בירושלמי (מגילה פרק ב, הלכה ג) מובאת הלכה שמי שעקר דירתו ביום ט"ו לכרך(מוקף) אזי מתחייב בזה ובזה. נכון לחלק לשני מקרים: בן כרך שלן בי"ד בעיר וחזר לט"ו לכרך, בן עיר שנוסע לכרך ליום ט"ו.

שאלה:

כמה אנשים צריכים להיות עם השליח צבור כדי להתחיל את חזרת הש"ץ ?

ברור שלכל דבר דבקדושה צריך עשרה גברים מגיל 13.

ברם אם שישה עוד לא שמעו חזרת הש"ץ, והשאר כבר שמעו , מצטרפים למנין ויכולים לגשת לחזרת הש"ץ.וכן יכול להצטרף מי שהגיע באיחור וטרם התפלל.

אם מתוך העשרה אחד ישן או נמצא בתפילת עמידה ולא יכול לענות, מצטרף עמהם ונחשבת לתפילת צבור.

אבל נכון לכתחילא לבדוק לפני חזרת הש"ץ שיש תשעה שיענו אמן אחר הברכות.

(שו"ע נה ה' )(ילק"י תפילה רפז)

שאלה:

האם יש להקפיד על עשרה מתפללים לפני תפילת העמידה, שיגיעו ביחד לתפילה?

תשובה:

הכלל הוא שלכל דבר שבקדושה צריך עשרה. ברם אם ישנם בבית הכנסת עשרה אנשים, ורק שישה מתוכם הגיעו לתפילת העמידה ביחד, הם יכולים להתפלל עמידה, ונחשבת תפילתם כתפילת ציבור. (רמב"ם ,תפילה ח' ד')(שו"ע סט)(ילק"י תפילה קמה)

שאלה:

האם מותר להשתמש במשאף לחולי אסטמה בשבת?

תשובה:
ישנו איסור לקיחת תרופות בשבת. מהחשש לשחיקת סממנים. אמנם הטעם לא קיים היום אבל האיסור לא בטל. 
ודין זה מדובר באדם הסובל ממיחוש בעלמא. אבל חולה אפילו כזה שאין בו סכנה מותר לקחת תרופות בשבת
עיין ילקוט יוסף שבת כרך ד, עמוד קכט