בס"ד לפרשת נשא התשפ"ד
מובא בפרשה:
צַו אֶת־בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וִישַׁלְּחוּ מִן־הַמַּחֲנֶה כׇּל־צָרוּעַ וְכׇל־זָב וְכֹל טָמֵא לָנָפֶשׁ׃
מִזָּכָר עַד־נְקֵבָה תְּשַׁלֵּחוּ אֶל־מִחוּץ לַמַּחֲנֶה תְּשַׁלְּחוּם וְלֹא יְטַמְּאוּ אֶת־מַחֲנֵיהֶם אֲשֶׁר אֲנִי שֹׁכֵן בְּתוֹכָם׃(במדבר ה,ב-ג)
מה ענין הרחקות אלו?
בס"ד לפרשת נשא התשפ"ג.
במסגרת פרשיית התרומות שהעם מעביר לכהנים מופיע פסוק פלאי.
"וְאִישׁ אֶת־קֳדָשָׁיו לוֹ יִהְיוּ אִישׁ אֲשֶׁר־יִתֵּן לַכֹּהֵן לוֹ יִהְיֶה׃"
המפרשים התקשו להסביר מה בא פסוק זה ללמדנו, ומה משמעות האמירה "לוֹ יִהְיוּ"?
בס״ד לפרשת נשא התשע״ט
הפסוק שחותם את הפרשה:
וּבְבֹא מֹשֶׁה אֶל אֹהֶל מוֹעֵד לְדַבֵּר אִתּוֹ וַיִּשְׁמַע אֶת הַקּוֹל מִדַּבֵּר אֵלָיו מֵעַל הַכַּפֹּרֶת אֲשֶׁר עַל אֲרֹן הָעֵדֻת מִבֵּין שְׁנֵי הַכְּרֻבִים וַיְדַבֵּר אֵלָיו:
הנה פסוק זה מספר לנו את אופן התקשורת שבין משה רבינו לקב״ה . השם היה מדבר אליו ומשמיע למשה את קולות הדיבורים מבין שני הכרובים שבמשכן.
ויש להתבונן מה זה עושה כאן, וכיצד קשור לנושאי הפרשה?
ומה החידוש בזה שמנקודה זו יצא הדיבור?
בס״ד לפרשת נשא התשע״ח
בפרשת נשא מדובר על מינוי משפחות גרשון ומררי אשר מכלל שבט לוי לתפקידיהם השונים בנשיאת המשכן . אחר כך מובאת מצות וידוי על חטאים ומעילות. עוברים לדיני אישה סוטה ודיני הנזיר. לתפקיד הכוהנים לברך את בני ישראל כפי נוסח ברכת הכוהנים. עוברת לדבר על יום כלות משה להקים את המשכן, למשיחת הכלים של המשכן וקרבנות הנשיאים בשנים עשר ימי החניכה של המשכן. ומסיימת בתיאור אופן קבלת הדיבור האלוהי אל משה רבינו בתקופת המדבר לאחר חנוכת המשכן.
צריך להבין את המשותף לכל הרשימה הזו?
ועוד מדוע נזכרת כאן חנוכת המשכן לאחר שהיא כבר תוארה באופן מפורט בספר ויקרא בפרשת שמיני?
בס"ד מאמר לפרשת נשא שנת תשוע״ה ערב חג מתן תורתנו.
בפרשת נשא העוסקת בהכנות למסע העם במדבר, בחלוקת התפקידים למשפחות הלויים, ועוברת ליום חנוכת המשכן אשר כאן נקרא "יום כלות", מתארת הפרשה את משיחת הכלים בידי משה וקרבנות הנשיאים שהקריבו בי״ב הימים הראשונים של עבודת המשכן.
מכיוון שהקמת המשכן וחנוכתו כבר תוארו לנו בספר ויקרא בתיאור היום השמיני, עלינו לשאול למה חוזרת ומתארת לנו התורה יום זה שנית?
פשט הדברים שהתורה רצתה לתאר את קרבנות הנשיאים ולכן חזרה והזכירה את הקמת המשכן. ולמה תארה את קרבנות הנשיאים? בפשיטות כדי להסביר מהיכן יש לנו עגלות להובלת המשכן, עגלות שתרמו הנשיאים.
בס"ד סיון התשע"ה
בפרשת נשא מתואר יום חנוכת המשכן במבט שונה מתיאורו בספר ויקרא. המשכן לרוב הדעות נחנך ביום ראש חודש ניסן שבשנה השנית ליציאתנו ממצרים. בזמן שישראל חנו סביבות הר סיני. גם מוזכרים אצלנו קורבנות הנשיאים שהביאו ביום זה. למעשה קורבנות נשיאי השבטים נמשכו מיום זה במשך 12 יום רצופים וזו הסיבה שאנו כל הדורות לא אומרים תחנון בתפילה בימים א- יב׳ בניסן. ימים של שמחת חנוכת המשכן. (למעשה לא אומרים בכל חודש ניסן)
וכך נאמר
{א} וַיְהִי בְּיוֹם כַּלּוֹת מֹשֶׁה לְהָקִים אֶת הַמִּשְׁכָּן וַיִּמְשַׁח אֹתוֹ וַיְקַדֵּשׁ אֹתוֹ וְאֶת כָּל כֵּלָיו וְאֶת הַמִּזְבֵּחַ וְאֶת כָּל כֵּלָיו וַיִּמְשָׁחֵם וַיְקַדֵּשׁ אֹתָם:
{ב} וַיַּקְרִיבוּ נְשִׂיאֵי יִשְׂרָאֵל רָאשֵׁי בֵּית אֲבֹתָם הֵם נְשִׂיאֵי הַמַּטֹּת הֵם הָעֹמְדִים עַל הַפְּקֻדִים:
{ג} וַיָּבִיאוּ אֶת קָרְבָּנָם לִפְנֵי יְ-הֹ-וָ-ה שֵׁשׁ עֶגְלֹת צָב וּשְׁנֵי עָשָׂר בָּקָר עֲגָלָה עַל שְׁנֵי הַנְּשִׂאִים וְשׁוֹר לְאֶחָד וַיַּקְרִיבוּ אוֹתָם לִפְנֵי הַמִּשְׁכָּן:
מדוע ציוה השם לטפל באשה שוטה בדרך כה ניסית?
ראשית נקדים את קיצורם של דברים. הפרשיה (בפרשת נשא) עוסקת במקרה שהבעל הזהיר את אשתו לבל תסתר עם איש פלוני והיו שני עדים לאמירה זו. ואחר כך בא עד והעיד שהיא נסתרה עם אותו פלוני. במקרה כזה היא נאסרת על בעלה עד שתיבדק במים המרים.
הנזיר רוצה להיות קדוש, רוצה להוסיף על עצמו איסורים שלא נאסרו על כולם. יש בזה צד מעלה אבל יש בזה גם צד סכנה. סכנה של דלדול כוחות החיים שעלול לבא בעקבות הנזירות.
ישנם פרשנים העוסקים בברור הקשר בין שמות הפרשות לבין תוכנם. בפרשת נשא אנו גם יכולים לראות קשר זה, ואף את השורש נשא, מתנשא לאורכה של הפרשה.
מובא בפרשת נשא המקור לברכת הכהנים:
כב וַיְדַבֵּר יְה-וָה, אֶל-מֹשֶׁה לֵּאמֹר. כג דַּבֵּר אֶל-אַהֲרֹן וְאֶל-בָּנָיו לֵאמֹר, כֹּה תְבָרְכוּ אֶת-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל: אָמוֹר, לָהֶם.
כד יְבָרֶכְךָ יְה-וָה, וְיִשְׁמְרֶךָ.
כה יָאֵר יְה-וָה פָּנָיו אֵלֶיךָ, וִיחֻנֶּךָּ.
כו יִשָּׂא יְה-וָה פָּנָיו אֵלֶיךָ, וְיָשֵׂם לְךָ שָׁלוֹם.
כז וְשָׂמוּ אֶת-שְׁמִי, עַל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל; וַאֲנִי, אֲבָרְכֵם.
מה הברכה פועלת?
למה צריך מתווכים ביננו לבין השם כדי להתברך?
מדוע קיבלו דוקא בני אהרון הכהנים את המצוה לברך את ישראל? אם יש לכהן שנוא או שונא האם יכול לברך ברכת כהנים?
מה משמעות הברכה?