בס"ד לפרשת לך לך התשפ"ד
אומרים חז"ל שהחטאים בראשית ימי העולם גרמו לעליית השכינה שבע מדרגות, ובכך להתרחקותה מהארץ.
אברהם אבינו התחיל את המהלך של התיקון, של החזרת השכינה לארץ, הוא הכין את היסודות לתיקון העולם, והוריד את השכינה מדרגה אחת לכיוון הארץ.
חשוב להדגיש שתיקון העולם עניינו לחבר שמים וארץ, לא לברוח לשמים ולא לשקוע בארץ.
ראשית צריך לשם כך עם! יחידים ניסו ולא הצליחו. כמו שהמהפך הגדול בעולם המיחשוב התחיל מהמהפכה המודולרית, מבניית המודל של אנשים רבים העובדים על בניית תוכנה אחת בחלקים רבים, והוא עלה קומה נוספת כשפותחה שיטה בה כל המשתמשים בתוכנה גם שותפים בפיתוחה.כך על אחת כמה וכמה נצרך לתיקון העולם כולו.
לשם כך נבחר אברהם אבינו. למה הוא נבחר?
בס"ד לפרשת לך לך התשפ"ג
מסופר בפרשתנו על מלחמת ה4 וה5 וכך נאמר: וַיְהִי בִּימֵי אַמְרָפֶל מֶלֶךְ־שִׁנְעָר אַרְיוֹךְ מֶלֶךְ אֶלָּסָר כְּדׇרְלָעֹמֶר מֶלֶךְ עֵילָם וְתִדְעָל מֶלֶךְ גּוֹיִם׃ עָשׂוּ מִלְחָמָה אֶת־בֶּרַע מֶלֶךְ סְדֹם וְאֶת־בִּרְשַׁע מֶלֶךְ עֲמֹרָה שִׁנְאָב מֶלֶךְ אַדְמָה וְשֶׁמְאֵבֶר מֶלֶךְ צְבֹיִים וּמֶלֶךְ בֶּלַע הִיא־צֹעַר׃
מלחמה זו מובאת בתורה בפשיטות כתיאור רקע לסיפור מלחמת אברהם אבינו בארבעת המלכים כדי לשחרר את לוט בן אחיו מהשבי. חכמינו אומרים שזו היתה בעצם המלחמה הראשונה בהיסטוריה וזו התרחשה תקופה קצרה אחרי שהתחילה תופעת המלכים בעולם. ראשון המלכים היה אמרפל,הלא הוא נמרוד שכבר הוזכר בתורה. מאז מלחמה זו האנושות עוד לא נגמלה מהצרה הזו של מלחמות בעולם.
מה היה המניע של המלחמה הזו?
בס"ד
לפרשת לך לך התשפ"ב
אברהם אבינו יצא למסע של חייו. המסע הזה עוד לא תם, אנחנו בתוכו גם. השם בחר באברהם להיות שליחו לתיקון עולם. כי ה' נתן לאדם 7 מצוות, האנושות נפלה בראשיתה שבע נפילות ואותן צריך להעלות. אברהם אבינו התחיל בריפוי העולם, והמשימה המשיכה לכמה דורות.
בס"ד לפרשת לך לך התשפ"א
פגישה מפתיעה בין אברהם לבין מלכיצדק הכהן
אברהם אבינו יוצא למלחמת בזק להציל את לוט בן אחיו שנשבה במלחמת ה4 וה5, בתום המבצע כשהוא חוזר עם שלל רב מתוארת פגישה יוצאת דופן שלו:
וַיֵּצֵ֣א מֶֽלֶךְ־סְדֹם֮ לִקְרָאתוֹ֒ אַחֲרֵ֣י שׁוּב֗וֹ מֵֽהַכּוֹת֙ אֶת־כְּדָרלָעֹ֔מֶר וְאֶת־הַמְּלָכִ֖ים אֲשֶׁ֣ר אִתּ֑וֹ אֶל־עֵ֣מֶק שָׁוֵ֔ה ה֖וּא עֵ֥מֶק הַמֶּֽלֶךְ׃
וּמַלְכִּי־צֶ֙דֶק֙ מֶ֣לֶךְ שָׁלֵ֔ם הוֹצִ֖יא לֶ֣חֶם וָיָ֑יִן וְה֥וּא כֹהֵ֖ן לְאֵ֥ל עֶלְיֽוֹן׃
וַֽיְבָרְכֵ֖הוּ וַיֹּאמַ֑ר בָּר֤וּךְ אַבְרָם֙ לְאֵ֣ל עֶלְי֔וֹן קֹנֵ֖ה שָׁמַ֥יִם וָאָֽרֶץ׃
וּבָרוּךְ֙ אֵ֣ל עֶלְי֔וֹן אֲשֶׁר־מִגֵּ֥ן צָרֶ֖יךָ בְּיָדֶ֑ךָ וַיִּתֶּן־ל֥וֹ מַעֲשֵׂ֖ר מִכֹּֽל׃
עד כה לא ידענו שיש למישהו תקן של כהן לאל עליון, לא שמענו על קשר ביניהם , לא שמענו על העיר שלם, למה מלכיצדק מוציא לחם ויין לאברהם? חז"ל מגלים לנו שמלכיצדק הוא שם בנו של נוח (סבא רבה רבה של אברהם), ולמה הוא נקרא כאן מלכיצדק?
בס״ד לפרשת לך לך התשע״ט
מובא בפרקי אבות שאברהם אבינו התנסה בעשרה ניסיונות ועמד בכולן.
ברם אין תמימות דעים בין הפרשנים והחכמים מהם בדיוק עשרה נסיונות אלו והאם הרעב בארץ הינו אחד מהניסיונות.
לדעת רש״י זהו אכן ניסיון וכך כתב:
רעב בארץ. באותה הארץ לבדה, לנסותו אם יהרהר אחר דבריו של הקב"ה, שאמר לו ללכת אל ארץ כנען, ועכשיו משיאו לצאת ממנה: (רש"י)
אבל לעומתו סובר הרמב״ן שאברהם נכשל וחטא בשוגג בזה שירד מצרימה ועוד חטא בזה שביקש מאשתו לומר שהם אחים, וכך כותב:
בס"ד לפרשת לך לך התשע״ח
אברהם אבינו שבאותם ימים עוד היה נקרא אברם, עסק יחד עם שרי אשתו בלקרב אנשים לאמונת הייחוד. להראות להם את השקר והרוע שבעבודת האלילים. אולי הוא ניהל "בית יהודי" או בית חב״ד או משהו אחר בדומה לזה. הוא מילא את יומו בגמילות חסדים, שיחות אמונה ומוטיבציה והוכיח את הבריות על שחיתויות ופשעים שונים. היו לו מאות ואולי אלפי עוקבים. בכל יום היה מקבל מאות לייקים, היה כל כך נפלא אז, אלא שבבת אחת הכל השתנה, ריבונו של עולם, שאברם כה טרח לפרסם את מלכותו האין סופית הורה לו אישית לעזוב הכל וללכת לארץ לא נודעת. למה? מה המטרה? רק לאלוהים פתרונים!
בס"ד מאמר לפרשת לך-לך התשע"ז
בפרשת לך לך מתוארת מלחמת הארבעה והחמישה. במלחמה זו נלקח לוט בן אחי אברהם בשבי. אברהם יוצא להילחם בארבעת המלכים, נוצחם ומשחרר מהשביה את לוט וכל נפשות אנשי סדום שנשבו במלחמה, גם מביא שלל רב. מהשלל הוא מפריש מעשר ונותנו למלכי צדק מלך שלם. מלך סדום פונה לאברהם בהצעה כזו:
{כא} וַיֹּאמֶר מֶלֶךְ סְדֹם אֶל אַבְרָם תֶּן לִי הַנֶּפֶשׁ וְהָרְכֻשׁ קַח לָךְ:
ולמרבה הפלא למרות שקודם אברהם הפריש מעשר מהשלל, דבר המורה שהוא ראה בשלל רכוש פרטי שלו, הוא מסרב להצעת מלך סדום, ונמנע מלקחת כלל שלל ונותן למלך סדום גם את הנפש ששיחרר וגם את השלל שלקח. וכך אומר:
{כב} וַיֹּאמֶר אַבְרָם אֶל מֶלֶךְ סְדֹם הֲרִמֹתִי יָדִי אֶל יְ-הֹ-וָ-ה אֵל עֶלְיוֹן קֹנֵה שָׁמַיִם וָאָרֶץ:
{כג} אִם מִחוּט וְעַד שְׂרוֹךְ נַעַל וְאִם אֶקַּח מִכָּל אֲשֶׁר לָךְ וְלֹא תֹאמַר אֲנִי הֶעֱשַׁרְתִּי אֶת אַבְרָם:
יש להתבונן מדוע אברהם אבינו מסרב לקחת מהשלל, הגם שרגע לפני כן הפריש מעשר מהשלל ונתנו למלכיצדק מלך שלם, הגם שאת המתנות שנתן לו פרעה מלך מצרים כן לקח.
בס"ד פרשת לך לך שנת תשועה
אחרי שלוט הרשע נפרד מאברהם אבינו זכה אבינו שתחזור אליו הנבואה. וכך נאמר:
{יד} וַ-יהֹ-וָ-ה אָמַר אֶל אַבְרָם אַחֲרֵי הִפָּרֶד לוֹט מֵעִמּוֹ שָׂא נָא עֵינֶיךָ וּרְאֵה מִן הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אַתָּה שָׁם צָפֹנָה וָנֶגְבָּה וָקֵדְמָה וָיָמָּה: {טו} כִּי אֶת כָּל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתָּה רֹאֶה לְךָ אֶתְּנֶנָּה וּלְזַרְעֲךָ עַד עוֹלָם: {טז} וְשַׂמְתִּי אֶת זַרְעֲךָ כַּעֲפַר הָאָרֶץ אֲשֶׁר אִם יוּכַל אִישׁ לִמְנוֹת אֶת עֲפַר הָאָרֶץ גַּם זַרְעֲךָ יִמָּנֶה: {יז} קוּם הִתְהַלֵּךְ בָּאָרֶץ לְאָרְכָּהּ וּלְרָחְבָּהּ כִּי לְךָ אֶתְּנֶנָּה: ( בראשית יג,)
הדיבור האלוהי לאברהם אבינו התעכב הן בשל שכנות לוט הרשע לאברהם והן כדי שלוט לא יהיה בכלל הבטחת הארץ לאברהם- כי איננו ראוי לה. ולכן מקשר הכתוב את דבר השם להיפרדות לוט.
השם גם אומר לאברהם לשאת עיניו ולראות את הארץ וגם מצוהו קום והתהלך בארץ. למה צריך את שניהם?
ולמה לראות את הארץ אומר לו בלשון נא, בלשון בקשה? למה על הראייה אומר לו לך אתננה ולזרעך עד עולם, ואילו על ההליכה בארץ אומר בסתם רק לך אתננה?
ולכאורה היינו מצפים שההליכה שנעשה בה יותר עמל תזכה אותנו בקשר נצחי והראייה שאין בה מאמץ תזכה אותנו בפחות?
אברהם אבינו לא היה בחיר האבות גם לא הנשגב שבהם אבל הוא כן זכה שאנו נחתום בו, למה? מה היתה גדלותו?
תפילת העמידה מתחילה בברכת האבות. בה בתור הברכה הפותחת את עמידתנו מול השם אנו מגדירים את האלוהים אליו אנו פונים כאלוהי אבותינו, אברהם יצחק ויעקב. ממקום זה מתחיל הקשר שלנו עם בורא העולם ומנהיגו. אנו גם נתלים באבותינו ומבקשים שבזכותם אם לא בזכותנו ינהג השם עמנו במידת החסד ואומרים בברכה ״זוכר חסדי אבות״. הברכה חותמת בלשון ״מגן אברהם״. למה היא דוקא חותמת באברהם אבינו?
מובא בפרקי אבות פרק ה משנה ב:
עֲשָׂרָה דוֹרוֹת מֵאָדָם וְעַד נֹחַ, לְהוֹדִיעַ כַּמָּה אֶרֶךְ אַפַּיִם לְפָנָיו, שֶׁכָּל הַדּוֹרוֹת הָיוּ מַכְעִיסִין וּבָאִין עַד שֶׁהֵבִיא עֲלֵיהֶם אֶת מֵי הַמַּבּוּל. עֲשָׂרָה דוֹרוֹת מִנֹּחַ וְעַד אַבְרָהָם , לְהוֹדִיעַ כַּמָּה אֶרֶךְ אַפַּיִם לְפָנָיו, שֶׁכָּל הַדּוֹרוֹת הָיוּ מַכְעִיסִין וּבָאִין, עַד שֶׁבָּא אַבְרָהָם וְקִבֵּל (עָלָיו) שְׂכַר כֻּלָּם:
אם כל הדורות שמנח ועד אברהם היו גם מכעיסין ובאין כמו קודמיהם, כיצד ניצלו ממבול? וגם איזה שכר כֻּלָּם קיבל אברהם, הרי אמרת שהם הכעיסו וחטאו?
מדוע לא קיים אברהם אבינו מצות ברית מילה טרם שנאמרה לו כמו שקיים כל המצוות?
מבאר הקדושת לוי:
אברהם אבינו ע״ה מרוב אהבתו להשי״ת , לא יכול היה להמתין ובכל לבו ונפשו רצה לגרום נחת רוח לבוראו, אף טרם שצווה בכל היה מקיים המצוות מעצמו. והוא היה אומר לעצמו, כאשר השי״ת יצוה עלי אוכל לקיים שוב המצוה ואהיה בבחינת מצווה ועושה, שזו מעלה יותר גדולה. אבל מצות מילה כיון שאפשר לקיימה רק פעם אחת, נאלץ אברהם להמתין עד שהקב״ה יצוה אותו, ואז יקיימנה בשלמות.
האוהב ישראל מבאר בדרך שונה. לדעתו אברהם אבינו בגלל הערלה שכיסתה את המילה, לא הצליח לעמוד על ענינה של המצוה הזו.
השם משמואל מבאר:
ונראה דהנה אמרו ז"ל: לעולם תהא שמאל דוחה וימין מקרבת. ואברהם אבינו ע"ה היתה מדתו ימין מקרבת, שע"י שהיה מקרב רחוקים משך את לבם תחת כנפי השכינה, ולא ע"י שמאל דוחה. והנה מצות מילה שבאה לדחות ולסלק את חלק הערלה היא בחי' שמאל דוחה, היפוך מדתו, והיה אאע"ה מתיירא שמעתה לא יעלה בידו עוד לאחות את כל באי עולם, שהרי כל העולם בדלין ממנו. על כן היתה עצתו לשאול עצה מאנשים שהם בכלל אוה"ע, וכאשר יסכימו עמו להמול, לא יגרום עוד פירוד בינו לבין העולם, שהרי לפי מהותם נמי נתנו לו עצה להמול, ושוב יהיה בכחו גם להבא להשתמש במדתו ימין מקרבת.
והנה ה' יתברך אמר לו "התהלך לפני והיה תמים", והיינו שתמים הוא שלמות מכל צד ובכל המדות, וזה אי אפשר אלא ע"י בחי' ביטול לרצון ה' יתברך, ואל כל אשר יהיה שמה רצון ה' ללכת ילך בלי שום הבחנה ע"י מדותיו, ועי"ז זוכה להיות למעלה מכל מדה ומדה, ונמי למעלה ממדת שמאל דוחה וממדת ימין מקרבת. אך קודם שנימול לא היה אפשר להיות בבחי' ביטול, כמו שהגיד כ"ק אבי אדמו"ר זצללה"ה שבעוד הערלה דבוקה בו והיתה נמי הערלה בבחי' זו היה כמכניס טומאה במקדש, עכ"ד, וע"כ השתמש בעצתו לשאול עצה כנ"ל.
(שם משמואל, פרשת לך לך, שנת תרפ"ג)
הרב מרדכי אליהו מבאר:
ברית המילה הינה כריתת ברית ביננו לבין אבינו שבשמים. כמו כל ברית גם ברית המילה צריכה להיות בין שנים. לכן אברהם אבינו לא קיים את מצות המילה עד שצווה על כך, כי עד אז לא היה עדיין השותף השני לברית. כאשר השם ציווה עליו הגיע השעה בה אפשר לכרות ברית.
בפרשת לך לך, השם מברך את אברהם אבינו, ומעניק לו את הכוח לברך אחרים אף מבשר לו שכל משפחות האדמה יתברכו בו.
וַאֲבָרְכָה, מְבָרְכֶיךָ, וּמְקַלֶּלְךָ, אָאֹר; וְנִבְרְכוּ בְךָ, כֹּל מִשְׁפְּחֹת הָאֲדָמָה. (בראשית יב ג)
עיון בפסוק מגלה שהסדר בין הנושא והפועל משתנה בין המברכים למקללים, את המברכים מקדימה ברכת השם, לעומת זאת המקללים מקבלים את ״שכרם״ רק לאחר מעשה, מדוע השם הופך הסדר?
עוד צריך באור מה הכוונה בלשון ונברכו בך ?
ועוד נראה לכאורה סתירה בפסוק, מתחילתו אנו רואים שיש לאברהם גם שונאים, ומסופו אנו רואים שכל משפחות האדמה יתברכו בו?