בס"ד לפרשת ויגש התשפ"ב
יעקב אבינו שולח את יוסף "וַיֹּאמֶר לוֹ לֶךְ נָא רְאֵה אֶת שְׁלוֹם אַחֶיךָ וְאֶת שְׁלוֹם הַצֹּאן וַהֲשִׁבֵנִי דָּבָר…"(בראשית לז,יד). מתי יוסף משלים את המשימה ומשיב לאביו דבר?
מובא בפרשה :מַהֲרוּ וַעֲלוּ אֶל־אָבִי וַאֲמַרְתֶּם אֵלָיו כֹּה אָמַר בִּנְךָ יוֹסֵף שָׂמַנִי אֱלֹהִים לְאָדוֹן לְכׇל־מִצְרָיִם רְדָה אֵלַי אַל־תַּעֲמֹד׃(בראשית מה,ט). עברו 22 שנה ויוסף משיב לאביו דבר, אך כיצד דברים אלו של יוסף משלימים את השליחות, האם היותו אדון למצרים עונה לשאלת אביו? וכיצד קריאתו לאביו רדה אלי קשורה למשימה?
בהמשך הסיפור, כשהאחים מגיעים ליעקב אבינו נאמר:
וַיַּגִּדוּ לוֹ לֵאמֹר עוֹד יוֹסֵף חַי וְכִי־הוּא מֹשֵׁל בְּכׇל־אֶרֶץ מִצְרָיִם וַיָּפׇג לִבּוֹ כִּי לֹא־הֶאֱמִין לָהֶם׃ וַיְדַבְּרוּ אֵלָיו אֵת כׇּל־דִּבְרֵי יוֹסֵף אֲשֶׁר דִּבֶּר אֲלֵהֶם וַיַּרְא אֶת־הָעֲגָלוֹת אֲשֶׁר־שָׁלַח יוֹסֵף לָשֵׂאת אֹתוֹ וַתְּחִי רוּחַ יַעֲקֹב אֲבִיהֶם׃ וַיֹּאמֶר יִשְׂרָאֵל רַב עוֹד־יוֹסֵף בְּנִי חָי אֵלְכָה וְאֶרְאֶנּוּ בְּטֶרֶם אָמוּת׃(בראשית מה,כו-כח)
בתחילה השבטים מספרים ליעקב שיוסף חי ומושל בכל ארץ מצרים והוא לא מאמין להם,ואז אומר הכתוב שהשבטים אומרים את כל דברי יוסף אשר דבר אליהם והוא גם רואה העגלות שיוסף שלח,אז "וַתְּחִי רוּחַ יַעֲקֹב אֲבִיהֶם". למה יעקב לא האמין בתחילה לבניו? ומה גרם לו אחר כך כן להאמין?
כשיוסף שולח את האחים חזרה לארץ, הוא מבקש מהם לומר בשמו, כה אמר בנך יוסף וכו', ואילו כשהם מגיעים לאביהם הם מספרים מעצמם מה ראו במצרים, ובזה הם לא משכנעים אותו. חז"ל אומרים שזה עונשו של בדאי שאף שאומר אמת לא מאמינים לו. בכל אופן הם מתעשתים ואומרים לאביהם את דברי יוסף כפי שאמר להם ואז חל השינוי ויעקב כבר האמין להם.
מבאר את הנושא הבני יששכר, כשיעקב ציווה על יוסף לך נא ראה את שלום אחיך, יוסף הבין שהשכינה דיברה מתוך גרונו של אביו, ממילא זו שליחות א-לוהית שהוא חייב לבצע. עם כל מה שהוא עבר יוסף הבין שהשליחות שלו צריכה להשתלם. והוא הבין שהמשימה איננה רק להודיע לאביו מה שלום אחיו, אלא להודיע לאביו שהוא הצליח להשיג את שלום אחיו, שהשלום חזר למשפחה. זו גם הסיבה מדוע יוסף, לאחר שעלה לגדולה לא שולח מיד שליחים ומודיע לאביו שהוא חי, הוא רוצה לשלוח הודעה רק כשהמשימה תושלם. כנראה כבר מירידת אברהם אבינו למצרים בשנות הרעב שהיו בזמנו, ומאמירת הקב"ה אליו " וַיֹּאמֶר לְאַבְרָם יָדֹעַ תֵּדַע כִּי גֵר יִהְיֶה זַרְעֲךָ בְּאֶרֶץ לֹא לָהֶם וַעֲבָדוּם וְעִנּוּ אֹתָם אַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה."(בראשית טו,יג) הדהדה במשפחה ההכרה שנכונה להם גלות, וי"א שבשל כך עשיו ויתר בקלות על הבכורה (והברכה) כי לא רצה לסבול את הגלות. יוסף הצדיק במשך שנותיו במצרים כעבד,אסיר ואחר כך אדון בכל ארץ מצרים, התבונן והבין שיד ההשגחה העליונה הביאה אותו למצרים כדי להכשיר את השטח לקראת ביאת כל המשפחה למצרים. וַיִּשְׁלָחֵנִי אֱ-לֹהִים לִפְנֵיכֶם לָשׂוּם לָכֶם שְׁאֵרִית בָּאָרֶץ וּלְהַחֲיוֹת לָכֶם לִפְלֵיטָה גְּדֹלָה (בראשית מה,ז). הוא גם הבין שהניסיון שעבר עם אשת פוטיפר, הכשיר וזיכה אותו להיות אדון לכל ארץ מצרים. מצרים נקראת בתורה ערוות הארץ, מסיפורי התורה אנו רואים שהם היו פרוצים בעריות ביותר. כשיוסף הגיע למצרים, הקליפה של מצרים ניסתה להפיל אותו ברשתה. הצלחת יוסף בשמירת הברית, הביאה אותו למדרגה מעל לכל מצרים, הוא ניצח את הקליפה של ארץ מצרים ונהיה אדון לכל ארץ מצרים. עמידתו בניסיון איננה ענין פרטי שלו בלבד, היא החלישה את הקליפה והכשירה את השטח לעם ישראל שיוכלו להתרבות באופן פלאי במצרים מבלי לחטוא בעריות. מאותו טעם של ניצוח קליפת מצרים, יוסף גם מצוה על המצרים לעשות ברית מילה, שכידוע זה ענינה להסיר את הקליפה של העריות. שמירת הברית של יוסף הצדיק, גם זיכתה אותו להיות מושל במצרים (יוסף משל שמונים שנה במצרים! בטח בין המושלים שמשלו הכי הרבה שנים) וגם זיכתה אותו להשיג את השלום במשפחה, כי יש קשר מאוד חזק בין שמירת הברית והשלום, ואליהו מלאך הברית גם יביא את השלום ביננו. אז יוסף מודיע לאביו ששָׂמַנִי אֱלֹהִים לְאָדוֹן לְכׇל־מִצְרָיִם, ויעקב רואה כיצד האחים מדברים על יוסף, ורואה את העגלות, רואה שהאחים מצידם כבר נכונים לרדת למצרים ליוסף, נכונים לחיות תחת מלכות יוסף אחיהם, וכך שבה אליו רוחו.
ומה הכוונה בביטוי זה "וַתְּחִי רוּחַ יַעֲקֹב אֲבִיהֶם" ? אנו כיום משתמשים בו להביע הרגשה טובה ושמחה,אולם כאן נראה שמדובר במשהו הרבה יותר גדול. מיד בפסוק הבא עוברת התורה וקוראת לו ישראל, אז ותחי רוח יעקב והשיג את קומת ישראל שלו. חז"ל אומרים שחזרה אליו השכינה והנבואה שהיו מנועים ממנו כל אותם 22 שנה. יש דעה בחז"ל שהשכינה היתה עצורה ממנו בגלל שהיה בעצבות על יוסף, והשכינה תלויה בשמחת האדם. ויש דעה בחז"ל שבגלל המחלוקת במשפחה לא שרתה עליו השכינה.עכשיו כשמוע יעקב שיוסף בחיים ובראותו שהשלום חזר למשפחתו-ברגע אחד כל הסבל שהוא סבל במשך השנים האלו התמתק, שלחתי את יוסף לראות את שלום הבנים, והמשימה הוכתרה בהצלחה. השם שלח את יוסף למצרים להכשיר את הקרקע לבואנו שמה וגם משימה זו הוכתרה בהצלחה.וְאַתָּה בֶן־אָדָם קַח־לְךָ עֵץ אֶחָד וּכְתֹב עָלָיו לִיהוּדָה וְלִבְנֵי יִשְׂרָאֵל חֲבֵרָו וּלְקַח עֵץ אֶחָד וּכְתוֹב עָלָיו לְיוֹסֵף עֵץ אֶפְרַיִם וְכׇל־בֵּית יִשְׂרָאֵל חֲבֵרָו׃ וְקָרַב אֹתָם אֶחָד אֶל־אֶחָד לְךָ לְעֵץ אֶחָד וְהָיוּ לַאֲחָדִים בְּיָדֶךָ׃(מפתיחת הפטרת הפרשה יחזקאל לז,טז-יז)