בס"ד פרשת וארא התשפ"ד

המצרים מקבלים (בחינם…) קורס אינטנסיבי בהכרת ריבונו של עולם, שם הקורס: 'עשרת המכות'.

אחרי הכישלון בהסברה של הקורס הקודם, הקורס שאותו הוביל יוסף הצדיק תוך ניסיון לעשות למצרים הסברה בצורה נעימה, התברר שהמצרים צריכים קורס הרבה יותר אגרסיבי בשביל להבין, מה לעשות? קשיי הבנה, אמנם בסיום הקורס המצרים הבינו שחייבים לשחרר את היהודים, אבל שלב ב' של הקורס עדיין מחכה להשלמתו בגאולה השלמה, זה בגלל שעדיין יש כל מיני 'מצרים' בעולם שלא הבינו עד הסוף…

נחזור לקורס 'הסרט' 'עשרת המכות' הקורס מחולק לשלש סדרות, בפרק הראשון של הקורס הופיעו המכות דם, צפרדע, כינים אשר נועדו לברר את מציאות השם. הדם הראה את עליונות השם על היאור ואלילי מצרים. הצפרדעים גילו שכל הכוחות בעולם עובדים בשרותו. (וגם הוכיחו את שליטתו של ה' בזמן) והכינים היו מכת ההכנעה של חרטומי מצרים עד שנאלצו להודות שמדובר כאן ב'אצבע אלוהים' .

נתמקד הפעם בפרק השני של הקורס:

בפרק זה ילמדו להבין ש - "לְמַעַן תֵּדַע כִּי אֲנִי יְ-הֹוָה בְּקֶרֶב הָאָרֶץ" (שמות ח,יח) מטרת הפרק הוא ללמוד ולהפנים שה' משגיח ומתערב כאן בנעשה בארץ. הוא לא רק אלוהים גדול וחזק בשמיים, הוא מתערב בנעשה כאן בעולם. עיקר ההשגחה וההתערבות של ה' כאן בארץ, היא במה שנוגע לעם ישראל כאומה וכמו שאומר משה רבינו "וְשַׂמְתִּי פְדֻת בֵּין עַמִּי וּבֵין עַמֶּךָ".

אומר הרמב"ן שנכון שעם ישראל לא ניזוק גם במכות הראשונות, אבל זה לא כל כך בלט שיש הבדלה בוטה בין היהודים למצרים, כי אלו היו מכות עומדות ולכן איננו פלא שיהיו בארץ מצרים ולא בארץ גושן, אבל זו (הערוב) מכה משולחת ולכן ראוי היה בטבעם שיבואו גם בארץ גושן. הרמב"ן והספורנו מציינים עוד נס שהיה בערוב שגם לקצת עמ"י שיבואו למקום הערוב לא יזיק הערוב כלל. עוד מדגיש הכתוב שהיה סדר בהופעת הערוב, קודם הוא בא בבית פרעה, ואחר כן בבית עבדיו ואז בכל ארץ מצרים, גם סדר הופעתו גילה את יד ההשגחה העליונה.

במסגרת המכה הזאת נחשף גם מהלך חשוב נוסף כאשר פרעה מתעקש שעם ישראל יזבח את הזבחים לה' דווקא בתוך ארץ מצרים מבלי לצאת ממנה. פרעה לא מוכן להתבדלות הארצית של עם ישראל משאר העולם. משה עונה לו תשובה מפתיעה, עזוב את היהודים רגע, זה לא טוב למצרים שנעשה את הזבח במצרים, כי השה הזה שאנחנו בדרך לשחוט, הוא האליל של מצרים וזו תועבה בשבילם להקריב אותו קרבן. זה לא טוב למצרים שאנו נחוג את פסח במצרים. ובאמת כאשר ישראל עשו את הפסח במצרים, זה היה ממש לא טוב למצרים והתוצאה הייתה, מוות של כל בכורי מצרים.

משה אומר לפרעה אנחנו הולכים לשחוט את האליל שלכם, המטרה שלנו לבטל את הע"ז מן הארץ. מדובר במשהו הרבה יותר עמוק מעוד איזה חג שלנו. האם אתה פרעה בטוח שאתה רוצה שאנו נשחט את האליל=האידיאולוגיה שלכם בתוך ארץ מצרים?!

ואכן במשך ההיסטוריה צצו ממשיכי דרך רבים לפרעה שניסו לערב את ישראל בשאר העולם. הכתוב רומז לנו שבעתיד יושלם אף הבירור הזה "וְהִפְלֵיתִי בַיּוֹם הַהוּא אֶת־אֶרֶץ גֹּשֶׁן אֲשֶׁר עַמִּי עֹמֵד עָלֶיהָ". (שמות ח יח)

ואעפ"כ פרעה וממשיכיו פוחדים "רַק הַרְחֵק לֹא־תַרְחִיקוּ לָלֶכֶת הַעְתִּירוּ בַּעֲדִי". (שמות ח,כד) הגויים פוחדים מההבדלות של עם ישראל מהם. המזל שלהם מרגיש שזה יהיה הסוף שלהם.. זהו גם מקור הפחד של האומות ממלחמת גוג ומגוג. יותר מכך מוסיף התפארת שלמה מרדומסק, פרעה לא רק מייצג את אומות העולם הפוחדים מגאולת ישראל אלא אף את הכוחות החומריים שבעולם המתחננים שעבודת הצדיקים לא תתנתק מצרכי העולם הזה הגשמי "הרמז בפסוקים הללו כי החומר בקש מהצדיקים רק הרחק לא תרחיקו ללכת בעולמות העליונים. זכרו להעתיר נא בעדי על עוה"ז להריק ברכה מן השמים. והבן" 

המכה השניה בפרק הזה היא מכת הדבר, והיא ממשיכה את הבירור שבין ישראל למצרים ואת גילוי השגחת ה' בעולם. "וְהִפְלָה יְ-הֹוָה בֵּין מִקְנֵה יִשְׂרָאֵל וּבֵין מִקְנֵה מִצְרָיִם וְלֹא יָמוּת מִכׇּל־לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל דָּבָר" (שמות ט,ד) מכה זו מגלה שה' שולט גם במחלות ואפילו כשהן מסוג מגפה הן יפגעו במי שה' רוצה ולא תפגענה במי שה' לא רוצה. כאן נחשפת ההשגחה הא-לוהית לא רק על ישראל עצמם אלא אף על בעלי החיים של ישראל. ובדומה למכה השניה שבסדרה הראשונה, גם המכה השניה בסדרה זו מגלה את השליטה הא-לוהית בזמן, לכן אומרת התורה "מָחָר יַעֲשֶׂה יְ-הֹוָה הַדָּבָר הַזֶּה בָּאָרֶץ" (שמות ט, ה).

כאן במכה זו הכתוב מספר שדוקא ההשגחה המיוחדת, ההבדלה בין ישראל לבין המצרים הביאה להכבדת לב פרעה "וַיִּשְׁלַח פַּרְעֹה וְהִנֵּה לֹא־מֵת מִמִּקְנֵה יִשְׂרָאֵל עַד־אֶחָד וַיִּכְבַּד לֵב פַּרְעֹה וְלֹא שִׁלַּח אֶת־הָעָם׃" (שמות ט,ז) זו צריכה להיות סיבה להקשחת לב פרעה? זו אמורה להיות סיבה להתרככות ליבו! הפרשנים השונים ניסו להתמודד עם קושי זה, מהם פרשו שפרעה הכביד את ליבו למרות ההפלאה הזו בין מצרים ובין ישראל. מהם הסבירו שפרעה שלח ועדת חקירה והיא גילתה ממצא חריג, אמנם ככלל לא מתו מבהמות ישראל אבל בהמה אחת כן מתה-מה שמפריך את החלוקה הדיכוטומית שבין ישראל לבין מצרים. (המלבי"ם מסביר שהיתה זו בהמה של איש מצרי שאשתו היא ישראלית והמצרים ראו בזה סתירה לדבר משה. וה' סידר כך דווקא כדי לתת פתח לרוצה לטעות)

אבל אפשר להסביר אחרת, שדוקא בשל כך שלא מת לישראל אפילו בעל חי אחד, הקורס כל כך ריתק את פרעה, עד שלא היה מסוגל להפסיק ולעצור את הקורס המיוחד הזה.

המכה השלישית בפרק זה:

אחרי שהוכח שהחיות עושות דברו של הקב"ה ביד משה, ואחרי שהוכח שהמגפות גם עובדות בשרותו וה' משגיח אף על בהמת ישראל, עכשיו הזמן לגלות שאף הדומם עובד בשרות ה' יתברך. וַיֹּאמֶר יְ-הֹוָה אֶל־מֹשֶׁה וְאֶל־אַהֲרֹן קְחוּ לָכֶם מְלֹא חׇפְנֵיכֶם פִּיחַ כִּבְשָׁן וּזְרָקוֹ מֹשֶׁה הַשָּׁמַיְמָה לְעֵינֵי פַרְעֹה׃ 

וְהָיָה לְאָבָק עַל כׇּל־אֶרֶץ מִצְרָיִם וְהָיָה עַל־הָאָדָם וְעַל־הַבְּהֵמָה לִשְׁחִין פֹּרֵחַ אֲבַעְבֻּעֹת בְּכׇל־אֶרֶץ מִצְרָיִם׃

פיח הכבשן נהפך לשחין ופגע בכל ארץ מצרים, כמו במכת הדבר הוא התחיל בשכבת ההנהגה ומשם המשיך לשאר שכבות האוכלוסיה. תוך שעם ישראל לא ניזוק ממנו כלל. 

כאן לאחר שבחמשת המכות הראשונות פרעה חיזק את ליבו מעצמו, מתחיל החצי השני של המכות שבהן הכבדת הלב אינה החלטה עצמאית של פרעה אלא זו הכבדה מאת ה'. זה מעניין כי גם הכבדת הלב של פרעה חושפת את השגחת ה' בעולם, גם היא שייכת ליחידה זו בקורס. ולעומת פרעה שבחירתו החופשית צומצמה כאן, מכת השחין חושפת את השותפות האנושית בהשגחת השם, על ידי זה שמשה ואהרן היו שותפים פעילים ביצירת המכה. שלוש מכות נעשות על ידי משה. שלוש על ידי אהרן ושלוש על ידי הקב"ה, ובזו יש עבודת צוות. גם כאן במכה השלישית כמו במכה השלישית בפרק הקודם חוטפים במיוחד חרטומי מצרים - וְלֹא־יָכְלוּ הַחַרְטֻמִּים לַעֲמֹד לִפְנֵי מֹשֶׁה מִפְּנֵי הַשְּׁחִין כִּי־הָיָה הַשְּׁחִין בַּחַרְטֻמִּם וּבְכׇל־מִצְרָיִם.

רבותי ההיסטוריה חוזרת, בהפטרת הפרשה אנו קוראים על ההפלאה שיעשה ה' ביננו  לבין העמים אויבי ישראל, אז ידעו כולם שה' הוא מלך העולם. כֹּה־אָמַר אֲדֹנָי יֱ-הֹוִה בְּקַבְּצִי  אֶת־בֵּית יִשְׂרָאֵל מִן־הָעַמִּים אֲשֶׁר נָפֹצוּ בָם וְנִקְדַּשְׁתִּי בָם לְעֵינֵי הַגּוֹיִם וְיָשְׁבוּ עַל־אַדְמָתָם אֲשֶׁר נָתַתִּי לְעַבְדִּי לְיַעֲקֹב׃ 

וְיָשְׁבוּ עָלֶיהָ לָבֶטַח וּבָנוּ בָתִּים וְנָטְעוּ כְרָמִים וְיָשְׁבוּ לָבֶטַח בַּעֲשׂוֹתִי שְׁפָטִים בְּכֹל הַשָּׁאטִים אֹתָם מִסְּבִיבוֹתָם וְיָדְעוּ כִּי אֲנִי יְ-הֹוָה אֱ-לֹהֵיהֶם׃ (יחזקאל כח,כה-כו)

• הבא >