בס"ד למי נועדה הצרעת?
מובא במדרש רבה:
נָכוֹנוּ לַלֵּצִים שְׁפָטִים, מוּכָנִים הָיוּ לַלֵּצִים דִּינִים. בְּנֹהַג שֶׁבָּעוֹלָם אָדָם רוֹכֵב עַל הַחֲמוֹר פְּעָמִים שֶׁסּוֹרֵחַ עָלָיו וּמַכֵּהוּ, פְּעָמִים שֶׁשּׂוֹחֵק עָלָיו וּמַכֵּהוּ, בְּרַם הָכָא נָכוֹנוּ לַלֵּצִים שְׁפָטִים וּמַהֲלֻמּוֹת, מָשָׁל לְמַטְרוֹנָה שֶׁנִּכְנְסָה לְתוֹךְ פָּלָטִין שֶׁל מֶלֶךְ, כֵּיוָן דְּחָמֵית מַגְלָבַיָא תָּלָן, דַּחֲלַת, אָמַר לָהּ הַמֶּלֶךְ אַל תִּתְיָרָאִי אֵלּוּ לָעֲבָדִים וְלַשְּׁפָחוֹת, אֲבָל אַתְּ לֶאֱכֹל וְלִשְׁתּוֹת וְלִשְׂמֹחַ. כֵּיוָן שֶׁשָּׁמְעוּ יִשְׂרָאֵל פָּרָשַׁת נְגָעִים נִתְיָרְאוּ, אָמַר לָהֶם משֶׁה אַל תִּתְיָרְאוּ אֵלּוּ לְאֻמּוֹת הָעוֹלָם, אֲבָל אַתֶּם לֶאֱכֹל וְלִשְׁתּוֹת וְלִשְׂמֹחַ, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים לב, י): רַבִּים מַכְאֹבִים לָרָשָׁע וְהַבּוֹטֵחַ בַּה' חֶסֶד יְסוֹבְבֶנּוּ.(ויקרא רבה טו,ד)
השאלה מפורסמת, כיצד אומר המדרש שהנגעים נועדו לאומות העולם, והלו כל דיני הנגעים הינם רק לעם ישראל, ואין אומות העולם נטמאים בנגעי צרעת? כמו כן הפסוק שמביא המדרש לא ברור שהוא מדבר על הגויים, יותר נראה שהדברים נאמרו בייחוד על עם ישראל?
השאלה הינה כיצד יש להתייחס לנגעים. האם הם נועדו להתעלל באנשים או שהם באים מרחמים לתקן אותנו. וכאן בתורה זה הסיפור. נגעי הצרעת השונים היו באים בעם ישראל לאנשים עם קלקולי מידות שונים כדי להביא אותם לתיקון אותם מידות. השאת באה לאנשים מתנשאים כדי ללמדם ענווה מהי. הספחת באה לאנשים תאבי רכוש וממון כדי ללמדם צניעות והסתפקות מהי. הבהרת באה לאנשים קרים ומנותקים כדי ללמדם להיות מחוברים. נגע צרעת בא לאנשי לשון הרע ותאבי שלטון ללמדם חברתיות מהי. בסופו של דבר הם נועדו להביא אותנו שנוכל לֶאֱכֹל וְלִשְׁתּוֹת וְלִשְׂמֹחַ כדברי המלך.
חז"ל אמנם קישרו את הנגעים לאומות העולם, אבל לא מצד הפרטים- האנשים היחידים, אלא מצד האומות עצמן. יש אומה שנמשלה לשאת- ממלכת בבל, ויש אומה לספחת- ממלכת פרס, לבהרת- ממלכת יוון ולנגע צרעת- ממלכת אדום/רומא. כשמדובר על אומות העולם הכוונה שנגע זה הוא מאפיין קבוע שלהם, הוא לא זמני בר חלוף. לעומת זאת עם ישראל לא נמשל לאף אחד מסוגי הנגעים, נהפוך הוא על ישראל נאמר " שלשה סימנים יש באומה זו: הרחמנים והביישנין וגומלי חסדים. רחמנים דכתיב (דברים יג, יח) ונתן לך רחמים ורחמך והרבך. ביישנין דכתיב (שמות כ, כ) בעבור תהיה יראתו על פניכם. גומלי חסדים דכתיב (בראשית יח, יט) למען אשר יצוה את בניו ואת ביתו וגו'"(יבמות עט,ע"א). רחמנים כנגד הבהרת וממלכת יוון, ביישנים כנגד השאת וממלכת בבל, גומלי חסדים כנגד הספחת וממלכת פרס, אלא רק יחידים מישראל באופן זמני מאוד עלולים ללקות בנגעים, ואף זה נועד רק לטובתנו, כדי שנוכל לתקן את עצמנו וכך להתחבר לתכונות האופיניות לנו ולזכות לסעודה הגדולה.
השם משמואל (תזריע שנת תרעא.) מבאר על פי ריה"ל בספר הכוזרי שהצרעת באה מחמת הסתלקות האור האלוהי. ענין טומאת נגעים הוא שהסתלקות האור מאפשרת לרע להיאחז בכל הכלל כולו וכך לינוק מכלל ישראל חיות. הרחקת המצורעים מהמחנה נועדה למנוע ממנו לינק חיות מהכלל. לעומת זאת אומות העולם שלא מרחיקים את המצורעים מהמחנה, הרע מתחבר אליהם. וזהו שאומר המלך למטרונה,את יכולה לאכול ולשתות ולשמוח בלי שום יראה שינקו החיצוניים מזה.
ריפוי הצרעת המדוברת כאן בתורה הינה על ידי כהנים ולא רופאים. הדבר מלמד שאין זו מחלה טבעית אלא מחלה מוסרית, גם הוצאת המצורעים מחוץ למחנה נועדה להביא לתיקון מוסרי שלהם. לעומת זאת הצרעת שיש לאומות העולם הינה מחלה טבעית וכמעט שלא ניתנת בכלל לריפוי, וזה מה שאמר המלך למטרונה.
הפלטין של המלך הינו משל לימות המשיח, עת נזכה לחדש את האהבה הגדולה ביננו לקב"ה מימי הכלולות, לאחר שנגמור לתקן את הצריך תיקון. אז כבר לא יהיו בישראל כלל צרעות וצרות, רק כמו שאומר המלך במשל אֲבָל אַתְּ לֶאֱכֹל וְלִשְׁתּוֹת וְלִשְׂמֹחַ. ואז אומות העולם שלא רצו לקבל את התורה ולא רצו לתקן את עצמם, הם יקבלו את הצרעת המגיעה להם. איתם יסגור השם את החשבון.
לְמַעַן צִיּוֹן לֹא אֶחֱשֶׁה וּלְמַעַן יְרוּשָׁלַ͏ִם לֹא אֶשְׁקוֹט עַד יֵצֵא כַנֹּגַהּ צִדְקָהּ וִישׁוּעָתָהּ כְּלַפִּיד יִבְעָר. וְרָאוּ גוֹיִם צִדְקֵךְ וְכָל מְלָכִים כְּבוֹדֵךְ וְקֹרָא לָךְ שֵׁם חָדָשׁ אֲשֶׁר פִּי יְ-הוָה יִקֳּבֶנּוּ. וְהָיִיתְ עֲטֶרֶת תִּפְאֶרֶת בְּיַד יְ-הוָה וּצְנִיף מְלוּכָה בְּכַף אֱ-לֹהָיִךְ. לֹא יֵאָמֵר לָךְ עוֹד עֲזוּבָה וּלְאַרְצֵךְ לֹא יֵאָמֵר עוֹד שְׁמָמָה כִּי לָךְ יִקָּרֵא חֶפְצִי בָהּ וּלְאַרְצֵךְ בְּעוּלָה כִּי חָפֵץ יְ-הוָה בָּךְ וְאַרְצֵךְ תִּבָּעֵל. כִּי יִבְעַל בָּחוּר בְּתוּלָה יִבְעָלוּךְ בָּנָיִךְ וּמְשׂוֹשׂ חָתָן עַל כַּלָּה יָשִׂישׂ עָלַיִךְ אֱ-לֹהָיִךְ.(ישעיה סב,א-ה)