בס"ד לפרשת אחרי-מות התשפ"ד

האם אהרן הכהן נבחר להיות הכהן הגדול למרות ה"שותפות" שלו בחטא העגל, הוא הצליח לקבל את התפקיד כי משה רבינו התפלל עליו והוא עצמו גם עשה תשובה או שבחירתו היתה דוקא בזכות החטא שלו?

לשם מה נכנס הכהן הגדול לקודש הקודשים ביום הכיפורים, האם לנצל את קרבת ה' המיוחדת ליום זה על מנת לכפר על חטאי ועוונות עם ישראל? האם הוא נכנס כדי לנצל את הכפרה שה' מכפר על עוונות עם ישראל ביום קדוש זה על מנת לזכות לקרבת ה', לשפר את החיבור של עם ישראל והקב"ה, לעורר אהבת דודים?

 בפשיטות יש אמת בשני הצדדים יש ביום הקדוש הזה גם הזדמנות לכפר על חטאי עם ישראל ולשם כך נועדה עבודת הכהנים לממש את ההזדמנות, לראות כיצד השני מלבין ולהתפלל שיהפוך כולו לבן. מצד שני זהו יום המסוגל להתקשרות מיוחדת בין ה' יתברך ועם ישראל ולא בכדי נבחר יום זה לנתינת הלוחות לעם ישראל, הלא הם כעין שטר הכתובה שלנו עם ה' יתברך. ועבודת התשובה עם הסליחה המתלווה אליה יוצרת הזדמנות פז לחדש את ההתקשרות שלנו עם ה'.

אחרי שהבנו שיש אמת בשני הצדדים שומה עלינו למצוא את הצלע השלישית, להבין ולראות כיצד הנפילות חוץ מנזקים גם הביאו תועלת. הן הכשירו והכינו אותנו להגיע להתקשרות יותר עמוקה עם ה'. כשם שמריבות בין בני זוג יכולות להפוך הזדמנויות לשיפור וחיזוק הקשר הזוגי, לחידוש אהבה שמעט שככה, להפנמה שאנו אהובים אפילו שעשינו כמה דברים פחות יפים. ביום הכיפורים אנו לא רק מנצלים את הרחמים והכפרה ששופעים עלינו ממרומים כדי להגיע לקירבה יותר גבוהה לבעל הרחמים, אנו גם מנצלים את החטאים, מהפכים את הזדונות לזכויות. אנו לומדים למצוא את הטוב שהיה טמון עמוק בתוך הנפילות.

כמובן שהיהדות מתנגדת ללכת בדרך זו לכתחילה, אסור לנו ליפול על מנת לקום, לחטוא על מנת לשוב. אבל לאחר מעשה,רק לאחר מעשה אנו רשאים להביט לראות כיצד גם מכל הנפילות אנו עושים עליות, כיצד כפרת החטאים וחידוש אהבת היושב במרומים דבר אחד הם, וכל מסיבות החיים הוליכו אותנו לקראת זה.

יסוד זה יכול לתת לנו מבט נוסף מדוע נבחר אהרן להיות הכהן הגדול,בזכות החטא. או אולי יותר מדויק לומר בזכות הרגשת השותפות שלו בחטא, הרגשת הבושה שבאה איתה, הענווה והרצון להתקרב לה'.

יסוד זה גם יכול לתת לנו הבנה מדוע קרבנות החטאת והאשם נקראים קדשי קדשים, כיצד זה שקרבן שכל עניינו הוא לכפר על חטאים שעשינו פתאום יחשב לקודש קדשים? 

העניין הוא שבעקבות החרטה והתשובה שעשינו,יחד עם הבאת הקרבן לכפרה, גם מאירה הארה עליונה ביותר שמגלה את נוכחות השם כאן בעולם המעשה, אפילו כשחשבנו שאת פי השם אנו הימרנו. קודש קדשים נקראת הקדושה המתגלה כאן בארץ דוקא. בהבאת קרבנות החטאת והאשם אנו גם חושפים ש 'אין אתר פנוי ממנו כלל'.

מבט זה יכול לעזור לנו להבין מדוע נבחר דווקא עם ישראל להיות עם ה', הלה  היה גלוי וידוע לפניו שאנו נחטא, אז נכון שאי אפשר לטעון "בגלל שעם ישראל חטא הוא הוחלף באומה אחרת", כי זה היה ידוע מראש וה' בחר בנו למרות שהוא ידע שנחטא, אבל בכל אופן למה השם בחר כזה עם? 

חז"ל מביאים שאם עם ישראל לא היה מקבל את התורה הוא היה מחריב את כל העולם כולו. מה הן באים לומר בזה? 

חיבור אמיתי בין שמיים וארץ יכול לעשות רק עם שאילולא קבלת התורה הוא היה כוח מהרס ומחריב את העולם, עם שלא מוכן להשלים עם העולם הזה כמו שהוא מצד אחד. ומצד שני זהו עם שאפילו שקיבל את התורה, זכה לנבואה, זכה לעמוד על הר סיני זכה להשגות רוחניות ששום עם בעולם לא זכה להם, ולמרות זאת הוא חוטא. למה הוא חוטא? אפשר לתת לזה כל מיני הסברים אבל בעומק של הדבר יש כאן רצון לא להתנתק מהעולם הזה ורצון לגלות את עומק האהבה שביננו לבין דודנו, אהבה שמסוגלת לכסות על כל פשעים. כמובן שהעם בו השם בחר עוד יעשה תשובה ותיקון גדול והראשונות לא יזכרו עוד. 

מבט זה נותן לנו פתח להבין כיצד זה שרבי עקיבא שזכה להעמיד את כל תורה שבעל פה , בצעירותו אמר "מי יתן לי תלמיד חכם ואנשכנו כחמור". או להבין מדוע זכה דוקא לוי מכל בני יעקב אבינו להיות זה שממנו יצא שבט הכהנים והלוויים עובדי השם. או להבין מדוע לאחר חטא העגל כשמשה רבינו עומד בתחנונים על ישראל הוא מעיז לבקש בקשות מאת השם שלפני כן הוא לא ביקש,בקשות שמגלות את אהבת ה' אלינו. או להבין מדוע בסקר שנערך באירופה לפני כמה שנים בו נשאלו האנשים איזו מדינה הינה המסוכנת ביותר לשלום העולם ומדינת ישראל זכתה במקום הראשון,הידד!

שׂוֹשׂ אָשִׂישׂ בַּי-הוָה תָּגֵל נַפְשִׁי בֵּא-לֹהַי כִּי הִלְבִּישַׁנִי בִּגְדֵי יֶשַׁע מְעִיל צְדָקָה יְעָטָנִי כֶּחָתָן יְכַהֵן פְּאֵר וְכַכַּלָּה תַּעְדֶּה כֵלֶיהָ.(ישעיה סא,י)