בס"ד לפרשת תולדות התשפ"ה
במבט ראשון רבקה צדקה, כך פשט הסיפור נראה. הכתוב מעיד על כך שיצחק אהב את עשיו כי ציד בפיו, הוא היה צד את אביו בפיו,קרי היה מתיפיף בפני אביו כדי שיאהבו, ובשל כך לפני מותו יצחק רצה לברך את עשיו. רבקה שומעת מכך ומצוה את יעקב להתחפש לעשיו ולגשת לקבל הוא את הברכה כדי שהברכה לא תגיע לעשיו שלפי דעתה לא ראוי לכך וממילא זה לא טוב שהוא יקבל אותה. אנו יודעים שיעקב היה הצדיק ועשיו הרשע, ואנו רואים שמשמים מסיעים לרבקה וליעקב לעשות את התרגיל,בזמן שעשיו מסתבך עם מלאכת הציד ולא מצליח לצוד,בינתיים יעקב מביא שני גדיי עיזים לאימו והיא מתקתקת את ההכנה שלהם,יעקב מגיע בזמן לאביו ומקבל את הברכה, ובדיוק כאשר יעקב יוצא מאביו עשיו מגיע. הנה היא הצליחה במעשיה בסיעתא דשמיא ואפילו יצחק השלים עם זה, ואמר "גם ברוך יהיה" על ברכת יעקב.
אבל לכאורה היה אפשר גם להגיד הפוך, בשל התרגיל הזה עשיו מחליט להרוג יעקב, והוא יוצא לגלות. מרגע זה רבקה לא תראה יותר את יעקב בנה האהוב.ויעקב עצמו- הרבה סיבוכים הגיעו לו בשל כך,ריחוק מההורים ומהארץ,סיבוכים עם לבן הרמאי ועוד. והלא מעשה אבות סימן לבנים,אז גם הגלות שלנו מתגלגלת מכך ואיתה שנאת בני עשיו לבני ישראל הנמשכת כל ההיסטוריה. חוץ מזה האם בשל יוזמת רבקה עשיו לא קיבל ברכה? הוא קיבל ברכה ועוד איך. ויש להניח שהוא קיבל בדיוק את מה שהיה צריך לקבל. יצחק לא בא לברכה עם דף מוכן, כאשר יעקב נכנס אליו והוא הריח ריח גן עדן ,הוא ברך את יעקב ברוח קודשו לפי מה שמתאים ליעקב, וכאשר עשיו נכנס אחריו הוא ברך אותו בברכה המתאימה לעשיו. אז מה שינתה רבקה במהלך המתחכם הזה? ואנו גם רואים שלפני שיעקב יוצא לחרן יצחק מברך אותו ברכה נוספת והיא בכלל הברכה העיקרית הרוחנית, אז גם אם נסבור שיעקב "לקח" את הברכה של עשיו, אנו רואים שאת הברכה היותר עיקרית יצחק שמר ליעקב, אז הוא לא היה כזה "עיוור" כמו שנדמה לנו והוא ידע מי מהבנים שלו הוא הצדיק ומי לא.
אבל האמת היא שגם יצחק צדק וגם רבקה צדקה. יצחק אבינו לא רק צדק בגישה החינוכית שלו, הוא צדק שרצה לברך את עשיו, מכוח הברכה שברכו יצטרפו במשך הדורות כהנה וכהנה צאצאים מעשיו לעם ישראל , נשמות גדולות ויהיו שותפים בתיקון העולם. יצחק אולי לא ראה היטב לטווח קרוב אבל לטווח רחוק הוא ראה היטב. האם רבקה הרוויחה משהו מהתרגיל? אנו רואים מדברי יצחק אבינו לעשיו כאשר הוא נכנס אליו לקבל ברכה שאכן יעקב קיבל ברכה שהיתה אמורה להגיע לעשיו על פי דעתו של יצחק אבינו. אז נכון שעשיו מקבל בכל אופן ברכה, והיא בדיוק מה שהוא היה צריך לקבל, אבל היא לא בדיוק מה שיצחק חשב שהוא צריך לקבל. יצחק הבין את זה בדיעבד ולכן אמר מיד כשנודע לו שיעקב קיבל הברכה שהוא חשב לברך בה את עשיו "גם ברוך יהיה".
נראה שמתחילה, יצחק חשב שעשיו ויעקב יהיו שותפים במלאכת תיקון העולם,מעין מודל יששכר וזבולון, לכן הוא רצה לברך את עשיו את הברכה הגשמית המתאימה לכך. שינוי התכנית הוציא את עשיו החוצה,מודל יששכר וזבולון יתממש בתוך עם ישראל,יעקב קיבל מיצחק גם הברכה גשמית -אחריות לתיקון הגשמי של העולם. עשיו לעומת זאת קיבל ברכה, אומר רש"י שבין צדיק ובין רשע יקבל את משמני הארץ. לכאורה זו ברכה יותר טובה, כי יקבל את השפע בכל מקרה. אולם לאמיתו של דבר בזה הוא הפסיד את ההשגחה עליו, ואת שותפותו בתיקון עולם.
הזהר הקדוש מחדד את חשיבות לקיחת ברכה זאת מעשו ליעקב וכך מובא "רִבִּי יוֹסֵי אָמַר, תָּא חֲזֵי, אִי חַס וְשָׁלוֹם בְּהַהוּא זִמְנָא יִתְבָּרַךְ עֵשָׂו, לָא שְׁלוֹט יַעֲקֹב לְעָלְמִין. אֶלָּא מֵעִם קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא הֲוָה, וְכֹלָּא בְּאַתְרֵיהּ אֲתָא כְּדְקָא חָזֵי."(זהר תולדות טז) מבאר בעל הסולם "רבי יוסי אמר וכו': רי"א בוא וראה. אם חס ושלום, היה עשו מתברך באותו זמן, לא היה שולט עוד יעקב לעולם. והיה נשאר ח"ו תמיד בגלות, אלא מעם הקב"ה היה שיתברך יעקב, והכל על מקומו בא כראוי."
האם העוינות שבין עשיו ליעקב הנמשכת כל ההיסטוריה מאז אותה ברכה הינה רעה?לא! היא אמנם קשה, להיות עם נרדף במשך אלפי שנים זה לא דבר פשוט, אבל אנו יכולים להבין שיש לזה סיבה. עם שנבחר לתקן עולם במלכות שדי, גם צריך להתעצם בתוך עצמו כדי להגיע להצלחת המשימה, והתעצמות זאת מצריכה את ההיבדלות משאר העולם. הדבר לא התחיל ממעשה רבקה ויעקב בנה, הקב"ה כבר הרחיק את אברהם ממשפחתו ומארצו, יצחק אבינו עצמו המשיך את אותה מגמה של התרחקות משאר הגוים. ונכון שהשנאה וההתרחקות עלתה קומה בימי יעקב ועשיו, אולם זה מה שההשגחה העליונה רצתה, ולכן היתה סיעתא דשמיא לרבקה וליעקב להשיג את הברכה, וגם סיעתא דשמיא היתה שעשיו ישנא את יעקב.
השנאה אלינו איננה דבר נעים, אנו בודאי מחכים ליום שהעולם יאהב אותנו. אבל אנו יכולים להודות לקב"ה ולהכיר שהיא שמרה עלינו במשך כל ההיסטוריה. הסיבוכים שאנו רואים אצל יעקב אבינו, אמנם קשורים לתרגילים שהוא ואימו עשו לעשיו, אבל הם לא מתחילים מכאן, יש להם שורשים קדומים, אם בריב קין והבל אם בחטא אדם הראשון-שהביא לזוהמת הנחש שנכנסה לאדה"ר והשתלשלה לעשיו . יש לציין שרבקה כבר קבלה נבואה בזמן הריונה שבישרה לה על מתח זה, כך שיש להבין שעשיו בכל מקרה היה שונא ליעקב, וההשגחה העליונה כך גלגלה שזה יתפרץ על ידי סיפור הברכות של יצחק.