התערבות אלוהית ובחירת האדם - יהודה ויוסף
בס"ד לפרשת וישב התשפ"ה
בפרשת וישב התורה עוברת לתקופה היסטורית חדשה- "אלה תולדות יעקב יוסף" 'אלה' פוסל את הראשונים. עולם חדש מתחיל, מדור האבות עוברים לדור הבנים, מתקדמים מקומת היסודות וכעת הסיפור הוא מבנה האומה עצמו. מכאן ואילך לכל אורך ההיסטוריה הולך להיות מתח בין שני זרמים בעם ישראל, יוסף וממשיכי דרכו מחד, ויהודה וממשיכי דרכו מאידך.
אפשר לנתח את השוני בין דרכים אלו באופנים שונים. הפעם נסקור את השוני במינון שבין ההתערבות האלוהית מאידך לבין פעולת האדם ובחירתו בעולם.
ככלל אמונת ישראל משלבת בין השנים, "הכל צפוי והרשות נתונה" (אבות ג,טו), מחד הקב"ה משגיח בעולם ומאידך ניתנה לנו בחירה חופשית. הכרה זו עם כל הקושי להבינה הינה אחת מיסודות האמונה. בשני הקצוות ישנן תפיסות מאוד מסוכנות. האחת אומרת שהכל רק בידי שמים - כולו מן אללה, לדעתו של 'מוחמד' ימ"ש, כך שאפשר לעשות מה שבא לנו ואחר כך להכריז שזה היה משמים. בקצה השני נמצאת האמירה שהכל בידי האדם, ממילא האדם יכול גם לעשות ככל העולה על רוחו כי מי יעניש אותו על מעשיו, וזו משמעות האמירה של אברהם "כִּי אָמַרְתִּי רַק אֵין יִרְאַת אֱ-לֹהִים בַּמָּקוֹם הַזֶּה וַהֲרָגוּנִי עַל דְּבַר אִשְׁתִּי" (בראשית כ,יא).
באמצע נמצא השילוב היהודי, אולם גם בו ישנן דקויות שונות בשילוב בין השניים.
הנהגת יהודה והנהגת יוסף:
אצל יהודה ההשגחה העליונה רצתה שהוא יוליד מתמר את פרץ וזרח, היא כפתה אותו, הא-לוהים אינה לידו שיבוא אל תמר ויוליד ממנה ילדים. בעצם כבר אצל לאה אימנו הא-לוהים אינה לידו של יעקב אבינו שישא את לאה לאישה ויוליד ממנה ילדים, ביניהם כמובן גם יהודה, למרות שיעקב לא רצה זאת. אפשר לראות התערבות א-לוהית זו בשושלת דוד המלך בעוד מקומות. בנות לוט משקות אותו יין ומשכרות אותו כדי להוליד ממנו ילדים, כך נולד מואב שממנו יצאה רות המואביה - "אמה של מלכות". גם דוד המלך עצמו נולד מתרגיל כזה שחוללה ההשגחה העליונה לישי אביו שחשש שמא אין זרעו מתוקן מטעם "לא יבוא עמוני ומואבי בקהל ה'" והוא צאצא של רות המואביה, ואם כן הוא לא ראוי לבוא אל נצבת אשתו. לכן ישי סיכם עם שפחתו שהוא משחרר אותה על תנאי וסיכם שיבוא אליה בלילה, היא סיפרה לגבירתה והן התחלפו בלילה, כך ישי בא אל נצבת אשתו בלי שהוא רוצה בכך וכך נולד דוד המלך - נעים זמירות ישראל.
יהודה שראה את הנהגת השם איתו, קיבל בהכנעה ובענוה את הנהגת ה' ואמר על מעשה תמר "וַיֹּאמֶר צָדְקָה מִמֶּנִּי" (בראשית לח,כו). יהודה חי בתודעה שהשם מכוון ומשגיח על כל הנעשה לכוון את כל בני האדם ליעודם כאן בעולם, יהודה בעבודתו ובהודאתו סלל דרך לבעלי תשובה.
לעומת זאת ליוסף היתה הנהגה אחרת, כמובן שגם הוא האמין שהשם משגיח בעולם, כך לדוגמה כשהוא עונה לשבטים "וְאַתֶּם חֲשַׁבְתֶּם עָלַי רָעָה אֱ-לֹהִים חֲשָׁבָהּ לְטֹבָה לְמַעַן עֲשֹׂה כַּיּוֹם הַזֶּה לְהַחֲיֹת עַם רָב" (בראשית נ,כ). אבל ההנהגה שלו היתה לפעול ולעשות בעצמו בעולם מתוך יראת אלוהים. בתורה נאמר על יוסף "וְכֹל אֲשֶׁר־הוּא עֹשֶׂה יְ-הֹוָה מַצְלִיחַ בְּיָדוֹ" (בראשית לט,ג) ובעוד כמה מקומות בסגנון דומה. האמונה של יוסף היתה שהשם משגיח עליו דרך הבחירה שלו ולא במקום הבחירה שלו.
העמדה הנפשית של יוסף מול ה' הינה "אֶת־הָאֱ-לֹהִים אֲנִי יָרֵא׃" (בראשית מב,יח) לעומתו העמדה של יהודה היא של ענוה מול השם. הירא יודע כיצד לא לחטוא, הענו יודע להגיד סליחה טעיתי. אצל הירא יש 'אני', אצל בעל הענוה אין בכלל 'אני'. הירא אומן ב'לא לקלקל' הענו אומן ב'כיצד לתקן'. הרב קוק אמר שההשתוקקות של יוסף הינה לקבל תורה משמים, ההשתוקקות של יהודה הינה לקבל נבואה משמים. יוסף רוצה לתקן את העולם ויהודה רוצה לדבוק בה'.
עכשיו אפשר להבין מדוע יהודה והאחים כה שנאו את יוסף על חלומותיו, בחלומותיו האלומות שלהם משתחוות לו, השמש, הירח והכוכבים גם הם משתחוים אליו, לשיטת יוסף, היהודי במרכז! ואילו לדידם ה' יתברך נמצא במרכז!
גם דוד המלך היה בעמדה הזו של יהודה, ולכן הוא יכל לנצח את גלית, מה שאף אחד אחר בצבא שאול לא העז לנסות, כי לדידו של דוד ה' היה במרכז, בעמדה נפשית כזו אין בכלל מגבלת יכולת אנושית. לעומת זאת כנראה ששאר החיילים היו יראי א-לוהים וככאלה לא העיזו להילחם בגלית.
בהמשך שאול מפסיד את המלוכה לדוד, הוא לא מצליח לסבול את זה שדוד יהיה בראש. יותר מאוחר ירבעם בן נבט גם יסרב לקבל שבן ישי יהיה בראש. באמירה מכלילה אומר: מלכות ישראל נפלה בשל בעיית 'מי בראש'. ובדילוג הסטורי גדול עד לבית הלל ובית שמאי, שואלת הגמרא "מִפְּנֵי מָה זָכוּ בֵּית הִלֵּל לִקְבּוֹעַ הֲלָכָה כְּמוֹתָן? מִפְּנֵי שֶׁנּוֹחִין וַעֲלוּבִין הָיוּ, וְשׁוֹנִין דִּבְרֵיהֶן וְדִבְרֵי בֵּית שַׁמַּאי, וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁמַּקְדִּימִין דִּבְרֵי בֵּית שַׁמַּאי לְדִבְרֵיהֶן" (ערובין יג,ב). הלל הזקן שהיה צאצא של דוד המלך המשיך את הנהגתו של דוד וזכה שתפסק הלכה כמותו. מי שלא שם את עצמו במרכז יכול לעמוד בראש.
עם ישראל בנוי על שתי השיטות ולשתיהן יש מקום, אבל אנו צריכים לזכור מי בראש.
איזו הנהגה תהיה למלך המשיח?
עונה על כך זכריה הנביא:
גִּילִי מְאֹד בַּת־צִיּוֹן הָרִיעִי בַּת יְרוּשָׁלַ͏ִם הִנֵּה מַלְכֵּךְ יָבוֹא לָךְ צַדִּיק וְנוֹשָׁע הוּא עָנִי וְרֹכֵב עַל־חֲמוֹר וְעַל־עַיִר בֶּן־אֲתֹנוֹת׃ וְהִכְרַתִּי־רֶכֶב מֵאֶפְרַיִם וְסוּס מִירוּשָׁלַ͏ִם וְנִכְרְתָה קֶשֶׁת מִלְחָמָה וְדִבֶּר שָׁלוֹם לַגּוֹיִם וּמׇשְׁלוֹ מִיָּם עַד־יָם וּמִנָּהָר עַד־אַפְסֵי־אָרֶץ׃(זכריה ט,ט-י)