חנוכה - האור החוזר מחג הסוכות
מאמר לחנוכה התשפ"ה
בס"ד
מבוא: קשר נסתר בין שני חגים
מה הקשר בין חנוכה לחג הסוכות? לכאורה, אלו שני חגים שונים לגמרי - סוכות הוא חג תורני מפורש, וחנוכה הוא חג מדרבנן שנקבע בתקופת בית שני. אבל יש ביניהם צד משותף עמוק.
השפת אמת מבאר שחנוכה היא המקבילה מדרבנן - האור החוזר - לחג הסוכות.
השפת אמת: אורות חוזרים
וכך הוא אומר:
"חנוכה ופורים הם הארות מרגלים. רק הג' רגלים המפורשים בתורה הם תורה שבכתב. ויש נגד זה גם כן רגלים מתורה שבעל פה. והם אורות המקבלים כדמיון אור הלבנה שהיא מאור החמה כידוע."
מה פירוש דבריו? השפת אמת מסביר:
"כן על ידי כוחן של בני ישראל בקבלתם היום טוב כראוי, נשאר מכל יום טוב רשימה בכנסת ישראל. ובכוח זה הוציאה כנגדן רגלים אחרים. וחנוכה הארה מחג הסוכות. ופורים מחג השבועות. ומחג הפסח מקוים אנו להיות עוד, כמו שכתוב: 'כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות.'" (שפת אמת חנוכה תרמ"א)
הסבר: מה הם "אורות חוזרים"?
השפת אמת מאיר לנו את מהות החנוכה בפרט, ובכלל את חגי תורה שבעל פה - שהינם אורות חוזרים שעם ישראל מחזיר לקב"ה כנגד האורות של שלושת הרגלים.
בחגי התורה (פסח, שבועות, סוכות) אנו מציינים את פועלו של השם יתברך:
- בפסח - על שגאלנו ממצרים ויסוד האומה
- בשבועות - על מעמד הר סיני שבו קיבלנו את התורה
- בסוכות - על השגחת השם שדאג לכל צרכינו וסוכך עלינו מאז שהוציאנו ממצרים
בחגי תורה שבעל פה אנו מרימים על נס את אותם אורות ויוזמות שעם ישראל הוציא מעצמו, מתוך שספג את ההשפעה של השם יתברך.
שלושת האורות החוזרים
פורים - האור החוזר משבועות
בפורים הייתה התעוררות גדולה בעם ישראל. לאחר שנדמה היה שכבר נרדמנו בגלות פרס, התעוררנו לקיים את מצוות השם.
ואפילו באהבת השם החלטנו להוסיף לעצמנו עוד מצוות - מצוות חג הפורים. התעוררות זו גם הביאה לחזרת עם ישראל לארץ ישראל ובניין בית שני.
חנוכה - האור החוזר מסוכות
בחנוכה החשמונאים חשפו כוחות של שאיפת חירות גשמית ורוחנית החבויים בתוך האומה.
כשזכו לניצחונות מזהירים על יוון - שהייתה המעצמה החזקה בעולם באותם הימים - הבינו שגם היוזמות שלהם הן בעצם אורות חוזרים. רק בזכות השגחת השם עלינו הצלחנו לגבור על היוונים.
לכן תיקנו בנוסח "על הניסים" את האמירה: "ונתתה גיבורים ביד חלשים" - ללמדנו שללא אור השם לא היינו יכולים לנצח.
יום העצמאות (?) - האור החוזר מפסח
בנוגע לאורות החוזרים מפסח, השפת אמת מבין שמדובר על חג עתידי. חג שבו עם ישראל יחשוף את חירותו שזכה לה ביציאת מצרים בחסדי השם.
נראה שהוא צפה בדבריו את יום העצמאות, שבו עם ישראל אכן גילה רוח של חירות - פתאום קם עם ומחליט כי הוא עם, ומתחיל ללכת.
אמנם עדיין עם ישראל בכללותו עוד לא מכיר בכך שמה שנחשף ביום העצמאות אלו רק אורות חוזרים, ומקור כולם הוא האור שהשם האיר לנו ביציאת מצרים - החירות שהוא הטביע בנו באותם ימים לנצח נצחים.
בחזרה לחנוכה: דומה אבל שונה
עכשיו שהבנו את מושג "האור החוזר", בואו נתבונן בדומה אבל גם בשונה שבין חנוכה לסוכות.
7+1 מול 1+7
הסוכות הוא חג של 7 פלוס 1: שבעת ימי החג ואז שמיני עצרת.
החנוכה המבנה הוא 1 פלוס 7: יום הניצחון הראשון ואז שבעת ימי האור המתפשט.
מהכלל אל הפרט, או מהפרט אל הכלל?
בסוכות אנו מתחילים עם הטבע ועם אומות העולם (70 פרים כנגד 70 אומות), ומסיימים באינטימיות עם הקב"ה בסעודה קטנה של עם ישראל והקב"ה הנערכת בשמיני עצרת.
בחנוכה אנו מתחילים בנבדלות בינינו לבין האומות כבר מהיום הראשון - מהניצחון על האויבים - ואז בשבעת הימים הבאים של החג האור הולך ומתפשט לכל מרחבי החיים.
צל מול אור
בסוכות אנו חווים את השגחת השם עלינו דרך הסכך/הצל.
בחנוכה אנו חווים את השגחת השם דרך הנרות/האור.
גובה מול שפל
בסוכות אנו צריכים לשבת בסוכה שגובהה מעל 10 טפחים.
בחנוכה אנו משתדלים להדליק את הנרות למטה מ-10 טפחים.
מה משמעות הבדלים אלו?
גובה הסוכה וגובה הנרות בחנוכה
הגובה המרבי - דומה
בגובה המרבי המותר לקיום המצווה שווים הם חג החנוכה והסוכה - בשניהם הגובה הוא עד 20 אמה.
הטעם: כדי שנראה את הסכך או את הנרות - שתהיה העין שולטת בהם. זהו תנאי לקיום המצווה.
הגובה המינימלי - שונה
לעומת זאת:
- הסוכה חייבת להיות בגובה מעל 10 טפחים
- החנוכייה רצוי שתהיה מתחת ל-10 טפחים, היכן שאפשר
משמעות 10 הטפחים
עשרה טפחים מבטאים את קו הגבול בין רשות בני האדם לבין השכינה הקדושה.
כמו שאמרו חז"ל: "מעולם לא ירדה שכינה למטה מעשרה טפחים, ולא עלה אדם למעלה מהם" (מסכת סוכה ה, ע"א).
הסוכה מבטאת את השראת השכינה שהשם משרה עלינו - לכן היא חייבת להיות במרחב השכינה, למעלה מעשרה טפחים. זהו אור שיורד אלינו מלמעלה.
החנוכייה באה לפרסם את הנס - את ההשגחה שהשם השגיח עלינו דרך ההתעוררות שלנו. זהו אור שעולה מלמטה. לכן עדיף להדליק את הנרות למטה מ-10 טפחים, במרחב שלנו.
משמעות המספר 8
המספר 8 מבטא בתורה בחינה שמעל לטבע:
- ברית המילה בשמונה ימים - חושפת מעלה של עם ישראל שמעל לטבע
- המשכן נחנך בשמונה ימים
- המקדש נחנך בימי החשמונאים בשמונה ימים - ללמד שהשכינה השורה במקדש היא בחינה שמעל לטבע
סוכות - מהטבע אל העל-טבע
חג הסוכות הוא חג של שבעה ימים - הוא מבטא את ההשגחה האלוהית השורה עלינו דרך הסכך הטבעי, את ההגנה שהשם מגן עלינו מאויבינו.
את המעלה העל-טבעית אנו חושפים 'רק' בשמיני עצרת.
בסוכות אנו קוראים גם לאומות העולם: בואו ושבו איתנו בצל הסוכה! החזון הוא שכל הגויים גם ישבו בסוכה, בתודעת חיים שאבא אחד לכולנו, ורק בצל סוכתו נזכה לשלום ביננו.
חנוכה - מהעל-טבע אל העולם
בחנוכה אנו קודם כל חוגגים את הניצחון על האויבים - את העל-טבע. אנו מתבדלים מכל היוונים למיניהם. אנו לא קוראים לאומות העולם להדליק איתנו את אור החנוכה.
לעומת זאת, אנו כן רוצים להאיר את האור לכל העולם! לכן, אם אין סכנה, אנו מדליקים את החנוכייה בחוץ.
למה? כי חשוב לנו שהאור יהיה זך ונקי (ולכן אנו מדליקים אותו לבד), ויחד עם זאת אנו גם רוצים שהוא יאיר את כל המחשכים בעולם.
סיכום: מהשגחה לאהבה
בחג הסוכות נחשף לנו שהשם יתברך תמיד אוהב אותנו ודואג לנו. הוא סוכך עלינו, מגן עלינו, דואג לכל צרכינו.
התודעה הזו הצמיחה במשך הזמן בעם ישראל שני דברים:
- הרצון להאיר את אור השם לכל העולם
- האהבה הגדולה לקב"ה
זהו האור החוזר - והוא נחשף בחנוכה:
- אהבת השם והכרת הטוב אליו
- הרצון להפיץ את האור לכל העולם
- ההבנה שהניצחון שלנו הוא בזכותו
כפי שאומר ישעיהו הנביא על העתיד לבוא:
"לֹא יִהְיֶה לָּךְ עוֹד הַשֶּׁמֶשׁ לְאוֹר יוֹמָם וּלְנֹגַהּ הַיָּרֵחַ לֹא יָאִיר לָךְ וְהָיָה לָךְ ה' לְאוֹר עוֹלָם וֵאלֹהַיִךְ לְתִפְאַרְתֵּךְ" (ישעיהו ס, יט)
אז יתגלה האור האמיתי - לא אור השמש הטבעי, אלא האור האלוהי שמאיר מתוך עם ישראל לכל העולם.
זהו אור החנוכה - האור החוזר מחג הסוכות.


