מדוע משה רבנו כה התנגד לגשת ש"ץ וכיצד ה' שידל אותו כן לגשת?
בס"ד מאמר לפרשת שמות התשפ"ה
נניח שריבונו של עולם פונה אליך ישירות ומציע לך משימה. כיצד היית מגיב?
ריבונו של עולם פנה אל משה באמצע החיים ואמר לו: “וְעַתָּה לְכָה וְאֶשְׁלָחֲךָ אֶל‐פַּרְעֹה וְהוֹצֵא אֶת‐עַמִּי בְנֵי‐יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרָיִם”. בקשה זו לא הייתה פשוטה: ה' מבקש ממשה להוביל מבצע אנושי עצום להוצאת עם ישראל ממצרים. משה, כמו יהודי טוב, עונה בשאלה: “מִי אָנֹכִי כִּי אֵלֵךְ אֶל‐פַּרְעֹה וְכִי אוֹצִיא אֶת‐בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרָיִם?” מי אני שאוכל להתמודד עם משימה כה כבדה וחשובה? ה' משיב לו: “כִּי־אֶהְיֶה עִמָּךְ וְזֶה־לְּךָ הָאוֹת כִּי אָנֹכִי שְׁלַחְתִּיךָ בְּהוֹצִיאֲךָ אֶת־הָעָם מִמִּצְרַיִם תַּעַבְדוּן אֶת־הָאֱלֹהִים עַל הָהָר הַזֶּה׃”.
א רבע אפשרויות להבנת תגובתו של משה
1. משה חושש מהמשימה עצמה
משה שואל למעשה: כיצד אוכל לעמוד במשימה כה גדולה? היא גדולה עלי. תשובת ה' היא: “כִּי‐אֶהְיֶה עִמָּךְ” – אינך לבד. אני אהיה עמך, אשגיח עליך ואכוון אותך בכל צעד, אתה לא תהיה לבד בשטח!
2. משה תוהה מדוע נבחר
משה מבקש להבין: מדוע דווקא הוא נבחר למשימה? איזו מעלה יש בו על פני אחרים? ייתכן שמשה נבחר כי לא היה משועבד לפרעה במצרים, הוא נמצא מחוץ לנהר ולכן הוא יכול למשות את האנשים מהמים. או אולי להפך: משום שגדל בבית פרעה, למד גינוני מלכות ויש לו כישורי הנהגה. אולם, ה' עונה: “כִּי‐אֶהְיֶה עִמָּךְ” – המעלה שלך שאתה נמצא בענוה מולי ובתודעה שאתה זקוק לי, ומבלעדי עזרתי אתה לא יכול לעמוד במשימה. כיוון שאתה רוצה שאני אהיה עמך, ולא תסור מעמדה זו, תודעה זו היא שהופכת אותך למתאים למשימה.
3. משה שואל על עם ישראל
לדעת רש”י, משה שואל: “וְאַף אִם חָשׁוּב אֲנִי, מַה זָּכוּ יִשְׂרָאֵל שֶׁיֵּעָשֶׂה לָהֶם נֵס וְאוֹצִיאֵם מִמִּצְרַיִם?” תשובת ה' היא: “בְּהוֹצִיאֲךָ אֶת‐הָעָם מִמִּצְרַיִם תַּעַבְדוּן אֶת‐הָאֱלֹהִים עַל הָהָר הַזֶּה” – עם ישראל ראוי לגאולה בזכות עתידית: קבלת התורה בסיני. מבאר מי השילוח שה' בא לומר למשה שתכלית יציאת מצרים הינה קבלת התורה, "היינו שאכניס אתכם תחת עולי עול תורה ויהיה לי עסק עמכם בדברים החיים וקיימים לעולמי עד". מה אכפת למשה אם לישראל יש זכות או לא אחר שה' רוצה לגאול אותם?
התשובה היא שאם אין מספיק זכות מצד ישראל ובכל זאת ה' יגאל אותם ממצרים - זו לא תהיה גאולה שלמה, כי עם ישראל עוד לא מוכן אליה. וה' ענה לו שהתורה שהוא יתן לישראל תכשיר אותנו במשך הזמן להיות ראוים לגאולה שלמה.
4. משה מצפה לגאולה ניסית ישירה
מובא במדרש "אָמַר משֶׁה לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא רִבּוֹן הָעוֹלָמִים, כְּשֶׁיָּרַד יַעֲקֹב לְמִצְרַיִם לֹא כָּךְ אָמַרְתָּ לוֹ: (בראשית מו, ד): אָנֹכִי אֵרֵד עִמְּךָ מִצְרַיְמָה וְאָנֹכִי אַעַלְךָ גַּם עָלֹה, וְעַכְשָׁיו אַתָּה אוֹמֵר לִי: לְכָה וְאֶשְׁלָחֲךָ אֶל פַּרְעֹה, לֹא אָנֹכִי הוּא שֶׁאָמַרְתָּ לוֹ: וְאָנֹכִי אַעַלְךָ גַּם עָלֹה."(שמות רבה ד). משה אומר לה', אתה הבטחת ליעקב אבינו שאתה בעצמך תוציא אותו ממצרים, עכשיו אתה שולח אותי במקומך להוציא את ישראל ממצרים?
משה רבנו ציפה לגאולה ניסית, גאולה שאין אחריה גלות. הוא הבין שאם הוא יוציא את ישראל ממצרים, זו תהיה גאולה מוגבלת ויבואו אחריה עוד גלויות. וכך כותב הרב סולובייצ'יק בספרו בית הלוי "הרי דהגאולה אם היא ע"י בשר ודם הוא סימן שאינה גאולה קיימת ועדיין לא נשלם חשבון הגלות, ולעתיד יגאלם הקב"ה כביכול וכמאמר הכתוב "כי הולך לפניכם ה'", ולא יהיה שום שיעבוד אח"כ כלל, ומש"ה סירב משה רבינו בשליחותו כי רצה שהקב"ה בעצמו יגאלם ותהיה גאולה קיימת."
ה' משיב לו: “כִּי‐אֶהְיֶה עִמָּךְ” – אני מסכים שגאולת מצרים תהיה ניסית, אך עדיין תהיה זו גאולה חלקית, “אהיה אשר אהיה” – צפויות להיות גלויות נוספות בעתיד. עם זאת, גאולת מצרים היא תחילתו של חיבור נצחי בין ה' לעם ישראל. יציאת עם ישראל ממצרים תהיה "האביב של העולם כולו" כלשונו של הרב קוק זצ"ל. עם ישראל מרגע זה יזכה לחרות עולם, גם אם יגלה מהארץ בעוונותיו.
יתרון הגאולה האחרונה
אור החיים הקדוש מדגיש את ההבדל בין גאולת מצרים לגאולה העתידית: גאולת מצרים היתה בניסים גדולים בזמן שעם ישראל במצב "ערום ועריה", עם ישראל נגאל בזכות הזהות. אולם הגאולה האחרונה תתבסס על זכויות מעשיות, תהליך חינוכי ממושך שעם ישראל עבר במהלך הדורות. גאולה זו תעמוד לנצח:
“אבל הגאולה העתידה לצד שעל כל פנים תהיה באמצעות זכות ישראל, לו יהיה שלא יהיו ראויים אף על פי כן באמצעות אורך הגלות ועסק התורה דכתיב (דברים לא) לא תשכח מפי זרעו על כל פנים תהיה הגאולה בבחינת זכר, ועמדה לנצח.” (אור החיים, ויקרא יב, ב).
לסיכום
משה רבנו נבחר למשימה דווקא כי הוא חשב שהוא לא ראוי והוא זקוק לעזרת ה'. עם ישראל היה ראוי לגאולה כי היא תביא אותם לקבל את התורה ואיתה לתקן את העולם. ה' יתברך פעל באורח ניסי להוציא את ישראל ממצרים ובכך נוצר חיבור נצחי בינו לבינינו. בגאולה שלנו, הסדר התהפך: עם ישראל שב לארצו מיוזמתו, ובהמשך הגאולה גם יגיעו הניסים הגדולים שיחשפו את אהבת ה' לעמו, “כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות”.

