בס"ד לפרשת וארא התשפ"ה
פרשת וארא פותחת בדיבור בין הקב"ה למשה רבינו, שלא מבין למה העניינים נעשים יותר קשים לאחר שהתחיל בשליחותו, והוא לא רואה סיבה שפרעה ישמע לו אחרי שבני ישראל לא שמעו אליו, ובתוך דברי העידוד וחיזוק של הקב"ה למשה שלא ישבר מהמשימה,מופיעים כמה פסוקי יחוס לשבטי ראובן,שמעון ולוי. הדבר נראה ממש לא במקום ולא קשור לנושא, למה מופיעים כאן פסוקים אלו? אלו הם הפסוקים:
אֵלֶּה רָאשֵׁי בֵית־אֲבֹתָם בְּנֵי רְאוּבֵן בְּכֹר יִשְׂרָאֵל חֲנוֹךְ וּפַלּוּא חֶצְרֹן וְכַרְמִי אֵלֶּה מִשְׁפְּחֹת רְאוּבֵן׃
וּבְנֵי שִׁמְעוֹן יְמוּאֵל וְיָמִין וְאֹהַד וְיָכִין וְצֹחַר וְשָׁאוּל בֶּן־הַכְּנַעֲנִית אֵלֶּה מִשְׁפְּחֹת שִׁמְעוֹן׃
וְאֵלֶּה שְׁמוֹת בְּנֵי־לֵוִי לְתֹלְדֹתָם גֵּרְשׁוֹן וּקְהָת וּמְרָרִי וּשְׁנֵי חַיֵּי לֵוִי שֶׁבַע וּשְׁלֹשִׁים וּמְאַת שָׁנָה׃
לדעת המהר"ל מפראג התורה כאן מתארת את תולדות ראובן שמעון ולוי כדי לומר לנו למה נבחרו בני שבט לוי לתפקיד ההנהגה של עם ישראל, כי הם השלישיים ויש מעלה מיוחדת לבן השלישי על אחיו, בעצם באה התורה לומר לנו למה הקב"ה כה מתעקש מול משה שלא יסוג ממשימתו כי הוא המתאים ביותר למשימה. אבל גם המהר"ל לא ממש מסביר לנו למה הכתוב מפרט התולדות שלהם.
הספורנו מבאר שכל אותם שהתורה ציינה בשמותם הם ראוים להנהיג, כך התורה חלקה כבוד לראובן שמעון וילדיהם, אולם מאידך בכך שלא ציינה את שמות נכדיהם היא מורה שהם לא העמידו נכדים הראוים להנהגה מלבד שבט לוי, וכך הוא כותב:
"אלה ראשי בית אבותם. בדין מנה את אלה שרים על ישראל, כי הם היו נכבדים מכל האומה, וזה כי ראובן בכור ישראל, ולא היו מצאצאיו אנשים ראוים להקרא בשם זולתי בניו הנזכרים שהיו מכלל ע' נפש שכבר מתו, כמו שבאר באמרו וימת יוסף וכל אחיו וגו' וכך היה מבני שמעון, אבל לוי שהאריך ימים על כלם גדל גם את בני בניו להבין ולהורות, וכן קהת ועמרם, באופן שיצאו מהם משה ואהרן ומרים:"
בעצם הספורנו בא לומר למה נבחרו משה ואהרן להנהיג את עם ישראל, כי אין כמוהם בדורם הראוים לכך. נשמע מדבריו הסבר למה הם קבלו כבוד מיוחד ולמה הקב"ה מתעקש מול משה שלא יסוג מהתפקיד כי הוא הראוי ביותר לכך. נראה שהספורנו מתמקד בביטוי "ראשי בית אבותם" ורואה בו ראיה לכך שראובן שמעון ולוי היו ראשי העם. אבל זה פלא, הלא יעקב אבינו הוכיח אותם בדבריו בסוף חייו ומדבריו נראה שהם אפילו לא היו ראוים לברכה, בטח לא להיות מנהיגי הדור שאחריו?
כבר במדרש רבה מובא כדברי הספורנו שאכן ראובן שמעון ולוי היו מנהיגים של ישראל במצרים.המדרש גם אומר בזכות מה הם זכו לכך. דעה אחת משום שהם בשונה משאר השבטים שמרו על יחוסיהם במצרים. דעה שניה משום שהם לא עבדו ע"ז במצרים ג"כ בשונה משאר השבטים. דעה שלישית מפני או בזכות שקינטרם יעקב אביהם. חז"ל הביאו לסיוע את הפסוק (משלי טו, לא): אֹזֶן שֹׁמַעַת תּוֹכַחַת חַיִּים בְּקֶרֶב חֲכָמִים תָּלִין, וכך מובא " רַבִּי חָנִין דְּאָמַר מִפְּנֵי שֶׁקִּנְתְּרָן. וּלְפִי שֶׁקִּבְּלוּ תּוֹכַחַת אֲבִיהֶם זָכוּ לְהִתְיַחֵס בְּצַד משֶׁה וְאַהֲרֹן".
אם נחבר את הדעות השונות במדרש ביחד נלמד שמנהיגותם של ראובן ושמעון צמחה מתוך הקינטור שהם זכו לקבל מיעקב אבינו. המנהיגות התאפיינה בזה שהם שמרו בנאמנות על הדרך של האבות הקדושים, ובכך הפכו למורי דרך לשאר העם.
אור החיים הקדוש מבאר יפה את הקשר בין יחוסם של ראובן שמעון ולוי לבין הדו שיח של משה והקב"ה.משה רבינו התלונן לה' שבני ישראל לא שומעים לו וכיצד פרעה ישמע לו? השם בעקבות זאת נתן למשה ואהרן מלכות על ישראל, מכוחה עם ישראל קיבל מורא מהם, וכך הם זכו שישראל ישמעו להם. כיצד הגיעה המלכות למשה ואהרן? זה מה שבאו הפסוקים לספר ,המלכות בעם ישראל במצרים עברה מראובן לשמעון, משמעון ללוי, וממנו המשיכה לבניו עד למשה ואהרון.
לסיכום: הפסוקים האלו פותחים לנו צוהר לראות את השתלשלות ההנהגה בעם ישראל בזמן הגלות במצרים עד משה ואהרן. למדנו מכאן עד כמה גדולה קבלת התוכחה, היא שהצמיחה למנהיגות בישראל דוקא את השבטים שיעקב אבינו קינטר והוכיח. אֹזֶן שֹׁמַעַת תּוֹכַחַת חַיִּים בְּקֶרֶב חֲכָמִים תָּלִין.( משלי טו, לא):