מובא בפרשת ניצבים:

הַנִּסְתָּרֹת--לַי-ה-וָ-ה, אֱ-לֹהֵינוּ; וְהַנִּגְלֹת לָנוּ וּלְבָנֵינוּ, עַד-עוֹלָם--לַעֲשׂוֹת, אֶת-כָּל-דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַזֹּאת. (דברים כט,כח)

מה כוונת משה רבינו בדבריו אלה לבני ישראל?

רש״י מפרש כך: אין על ישראל אחריות על הנסתרות, על חטאי היחיד שלא נודעו לצבור, אבל הנגלות, החטאים הידועים וגלויים לנו, עלינו לבער הרע מקרבנו, ואם לא נעשה דין בעושי הרע, חלילה יענשו הרבים על כך. 

לעומתו הרמב״ן מפרש: הנסתרות הם החטאים שלא ידועים לנו, השגגות שלנו , והנגלות הם החטאים שאנו במזיד עשינו ומודעים להם. על זה אומר משה רבינו, כאשר אתם לוקחים אחריות לתקן את הקלקולים הגלויים והידועים לכם, אז הנסתרות לה׳ א-לוהינו, לא תענשו עליהם. 

ויש עוד לומר בזה, שכאשר אנו ניקח אחריות על הנגלות לנו, נזכה לזה שלא יתגלגלו לידינו חטאים נסתרים. 

סיפור שסיפר הבן איש חי, הלא הוא רבי יוסף חיים מבגדד, היו שני יהודים סוחרים  שיצאו בספינה לרגל מסחרם, בזמן השייט הגיעה סערה שלא איפשרה להם להתקרב לחוף, הם במלחמתם בסערה איבדו את הכוחות והגיעו למצב עלפון, כשוך הסערה, ספינתם הגיעה לחוף והם נלקחו על ידי אנשים טובים לביתם, טיפלו בהם האכילו אותם וכו עד ששבה רוחם עליהם. האחד כאשר התעורר מיד שאל את מארחו , מה האכיל אותו בזמן חוליו, ענה לו מארחו, גם אני יהודי כמוך, האכלתי אותך רק אוכל כשר. הסוחר השני לא זכה למארח יהודי, והאכילו אותו  טרפות ל״ע. 

כאשר הם שבו לעירם, הם ניגשו לרב לדבר איתו. הסוחר שהואכל טרף ,,שאל את הרב מדוע חברי זכה לאוכל כשר ואני לא?

ענה הרב, שמא פעם אכלת אוכל טרף במודע? ענה לו הן. אמר לו בשל כך לא זכית להגנה שזכה חברך. 

למדנו מכך, שאם אנו לוקחים אחריות עד מקום שידנו מגעת, על הנגלות לנו, השם יצילנו מהנסתרות, מהתקלות והנפילות שאיננו מודעים אליהם. 

עוד נראה לומר שיש כאן חלוקת תפקידים ביננו לבין השם, אנו אחראים על הנגלות בחיינו, לשקול להחליט לנהל להשתדל לקדם, אבל הבעיות הגדולות עלינו, והחשבונות של שמים, אנו מותרים להשליך אותם על השם. אתה פוגש בחור כבר מתבגר, והוא עדיין לא זכה להקים בית בישראל, הוא נפגש עם בנות שואל חוקר ומברר ועדיין נשאר על הגדר. אתה שואל אותו למה אתה לא סוגר? וכי אין בנות טובות מספיק בשבילך? הוא עונה, אייך אני יכול להיות בטוח שזה הזיווג שלי משמים?

לזה אומר משה רבינו, הנסתרות להשם א-להינו, לדאוג שהזיווג יהיה משמים תשאיר לשמים לדאוג, אתה מוזמן כמובן להתפלל שהזיווג יעלה יפה, אבל לך להטריד את מוחך במה שאינו ביכולתך.כי לא ללחוצים וטרודים השלווה והמנוחה, גם לא לשאננים ובטלנים ההצלחה והתהילה.וזו אולי גם כוונת הפסוק: תמים תהיה עם השם א-להיך (דברים יח יג) אשר מובא בהקשר לדרך הגויים ללכת לדרוש אל המתים, למנחשים, מתקשרים, סיאנסים ושאר מרעין בישין, אותנו מדריכה התורה להיות תמימים עם השם, כנראה שישנם דברים שטוב שאנו לא יודעים, לכן נשאיר אותם לא-לוהים.הנסתרות לה' א-לוהינו.