הזהר הקדוש מביא לנו סיפור עתידות על בני שבט ראובן, אשר יערכו מלחמות בעולם:

וְיֶתֶר עָז - לַזְּמַן שֶׁמֶּלֶךְ הַמָּשִׁיחַ יִתְעוֹרֵר בָּעוֹלָם, הֵם יֵצְאוּ וְיַעַרְכוּ קְרָבוֹת בָּעוֹלָם וִינַצְּחוּ, וְיִתְחַזְּקוּ עַל הָעַמִּים, וּבְנֵי הָעוֹלָם יִפְחֲדוּ מֵהֶם וְיִרְתְּתוּ לִפְנֵיהֶם וְיַחְשְׁבוּ לְהִתְגַּבֵּר בַּמַּלְכוּת, וְלֹא יִשָּׁאֲרוּ בָהּ.(מתורגם)

ועוד כותב הזהר:

 כְּמוֹ כֵן עֲתִידִים הֵם לַעֲרֹךְ קְרָב בְּאַרְבַּע רוּחוֹת הָעוֹלָם וְלִשְׁלֹט בְּקִרְבָּם עַל הַכֹּל, וִינַצְּחוּ עַמִּים רַבִּים וְיִשְׁלְטוּ עֲלֵיהֶם.(מתורגם)

היכן מלחמות אלו נרמזות בתורה?

מדוע דוקא בני שבט ראובן?

מה יצא ממלחמות אלה?

רבי שמעון בר יוחאי מדייק את דבריו מפסוקי ברכת ראובן בפרשת ויחי, ויש גם לשים לב שברכות השבטים פותחות בלשון עתידית. 

א וַיִּקְרָא יַעֲקֹב, אֶל-בָּנָיו; וַיֹּאמֶר, הֵאָסְפוּ וְאַגִּידָה לָכֶם, אֵת אֲשֶׁר-יִקְרָא אֶתְכֶם, בְּאַחֲרִית הַיָּמִים.  ב הִקָּבְצוּ וְשִׁמְעוּ, בְּנֵי יַעֲקֹב; וְשִׁמְעוּ, אֶל-יִשְׂרָאֵל אֲבִיכֶם.  ג רְאוּבֵן בְּכֹרִי אַתָּה, כֹּחִי וְרֵאשִׁית אוֹנִי--יֶתֶר שְׂאֵת, וְיֶתֶר עָז.  ד פַּחַז כַּמַּיִם אַל-תּוֹתַר, כִּי עָלִיתָ מִשְׁכְּבֵי אָבִיךָ; אָז חִלַּלְתָּ, יְצוּעִי עָלָה. 

יעקב אבינו מציין לשבחו של ראובן, שהוא ראשית אונו של יעקב ולכן גם ירש כוח מיוחד מיעקב- יתר עז. מצד שני הוא מציין את חולשתו של ראובן והיא הפחזות, והיא קרובה במובנה לפזיזות. (עם ישראל נקרא גם עם פזיז בפי הגוים).

תכונה זו של ראובן התגלתה כבר במעשה בלבול יצועי אביו, עליהם מכוון יעקב בפסוק ד שהזכרנו. גם היוזמה שנקט ראובן בזמן הרעב , טרם כילו לאכול את התבואה שהביאו ממצרים, באומרו ליעקב אביו את שני בני תמית אם לא הבאתיו אליו, משקפת פחזות זו. 

לקראת מותו של משה רבנו, פונים אליו בני שבט ראובן וגד ומבקשים לקבל את נחלתם בעבר הירדן המזרחי אותו שיחררו ישראל קודם לכן, הם קיבלו את מבוקשם לאחר שהתחייבו לשלוח את חייליהם חלוצים לפני המחנה לכיבושי הארץ. נחלתם נקראת בחז״ל, נחלה חפוזה(פחז מתחלף לחפז), ומידה כנגד מידה הם הראשונים שגלו מהארץ בשלהי בית ראשון. ברם בצאתם חלוצים לפני המחנה בכיבושי יהושע בן נון, הם גילו את כוחם המיוחד, את עוז רוחם.  

אפשר לסכם שיש לראובן כוח עזות ומנהיגות, אמנם בוסריים אשר מכינים את השטח למנהיגות יהודה שתבוא בעקבותיו. 

אמנם מתנות הבכורה ניטלו מראובן בשל פחזותו והתחלקו בין לוי יהודה ויוסף, אבל שם הבכור נשאר בידו, וכוח של מנהיגות בתחילת הופעת המלכות. 

הזהר מלמדנו שתכונה זו של ראובן מתחילה מכך שבליל הכלולות, לבן החליף ליעקב את רחל בלאה, ויעקב חשב שהוא שוכב עם רחל. 

בדברי הזהר על מלחמות ראובן בעולם אנו רואים:

1.  הם ילחמו בארבעת רוחות העולם

2. העולם יפחד מהם, והם ינצחו עמים רבים. 

3. הם יערכו מלחמות גם בתוך הארץ הקדושה

4. בגלל זה הם לא יצליחו להחזיק בשלטון

5. המלכות תינתן למלך המשיח. 

ועוד אומר שם הזהר:

 וְיַחְשְׁבוּ לְהִתְגַּבֵּר בַּמַּלְכוּת, וְלֹא יִשָּׁאֲרוּ בָהּ. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב פַּחַז כַּמַּיִם אַל תּוֹתַר. מָה הַטַּעַם שֶׁלֹּא יִשָּׁאֲרוּ בָהּ וַאֲפִלּוּ בְּצַד אֶחָד שֶׁל הָעוֹלָם? מִשּׁוּם כִּי עָלִיתָ מִשְׁכְּבֵי אָבִיךָ, שֶׁעֲתִידִים לְהִכָּנֵס וְלַעֲרֹךְ קְרָבוֹת בְּתוֹךְ הָאָרֶץ הַקְּדוֹשָׁה, מִשְׁכְּבֵי אָבִיךָ דַּוְקָא, זוֹ יְרוּשָׁלַיִם.

נקודה שלא ברורה דיה, מתי בני ראובן יתודעו להיותם חלק מעם ישראל, נראה מדברי הזהר שמציין שהם ילחמו גם בתוך הארץ כי בשלב זה, הם עוד לא ידעו שכולנו בני איש אחד, והם יראו אותנו כאויבים, ובגלל שיעיזו להלחם בנו יאבדו את מלכותם. הזהר מדייק זאת מהפסוק פחז כמים אל תותר. 

מיהם בני ראובן?

אין לנו מידע מוחלט, על פי המקורות הם הוגלו בידי אשור למזרח הרחוק, בין פרס להודו, האם נשארו שם או נדדו למקומות אחרים? האם הם אנשי הטאליבן? ימים יגידו.