מה פרוש הביטוי הזה, ליל שימורים?

הרשב״ם (נכדו של רש״י) מבאר הלשון על פי הפסוק בספר בראשית. ״ ואביו שמר את הדבר״. המדבר על יעקב אבינו לאחר חלום יוסף. הוא חיכה לראות כיצד יתממש חלומו של יוסף. 

כך כאן, הקב״ה היה מצפה מימות האבות ליום הזה, להוציא את בניו ממצרים. גם רש״י פירש  בדרך דומה. 

אבל נחלקו ביניהם רש״י ורשב״ם כיצד להסביר את הפעם השניה שמופיע ליל שימורים בפסוק.

 שִׁמֻּרִים לְכָל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְדֹרֹתָם.

לדעת הרשב״ם פרושו זהה לקודמו. עם ישראל לדורותיו מצפה ומחכה ליל הסדר. 

אבל רש״י לעומתו מפרש שימורים, כמו קופסת שימורים. לילה זה הינו משומר מן המזיקים. ניתן משמים כוח שמירה מיוחד  בלילה זה לעם ישראל לכל הדורות. כמו שבמצרים ה׳ לא נתן למזיק לבוא לבתי ישראל. 

האם אנו מוצאים עדויות הסטוריות לכך שלילה זה, בעל כוח שמירה מיוחד לישראל?

אומר אור החיים הקדוש על אתר. חמישה ניסים מופלאים זמנם בלילה זה. 

1. נצחון אברהם אבינו על ארבעת המלכים, לאחר ששבו את לוט אחינו, היה בלילה זה. 

2. יציאת מצרים. 

3. בימי חזקיהו המלך:

שם מתואר שמלך אשור לאחר שהגלה עשרת השבטים ולכד את ערי יהודה הבצורות, עלה על ירושלים למלחמה. לחזקיהו המלך לא היתה כלל אפשרות צבאית למגר את אשור. רבשקה בא לדבר אל הנצורים ולשכנעם להכנע, כי אין כל טעם במלחמתם. 

  כט כֹּה אָמַר הַמֶּלֶךְ, אַל-יַשִּׁא לָכֶם חִזְקִיָּהוּ:  כִּי-לֹא יוּכַל, לְהַצִּיל אֶתְכֶם מִיָּדוֹ.  ל וְאַל-יַבְטַח אֶתְכֶם חִזְקִיָּהוּ אֶל-יְ-ה-וָ-ה לֵאמֹר, הַצֵּל יַצִּילֵנוּ יְ-ה-וָ-ה; וְלֹא תִנָּתֵן אֶת-הָעִיר הַזֹּאת, בְּיַד מֶלֶךְ אַשּׁוּר.  לא אַל-תִּשְׁמְעוּ, אֶל-חִזְקִיָּהוּ:  כִּי כֹה אָמַר מֶלֶךְ אַשּׁוּר, עֲשׂוּ-אִתִּי בְרָכָה וּצְאוּ אֵלַי, וְאִכְלוּ אִישׁ-גַּפְנוֹ וְאִישׁ תְּאֵנָתוֹ, וּשְׁתוּ אִישׁ מֵי-בֹרוֹ.  לב עַד-בֹּאִי וְלָקַחְתִּי אֶתְכֶם אֶל-אֶרֶץ כְּאַרְצְכֶם, אֶרֶץ דָּגָן וְתִירוֹשׁ אֶרֶץ לֶחֶם וּכְרָמִים אֶרֶץ זֵית יִצְהָר וּדְבַשׁ, וִחְיוּ, וְלֹא תָמֻתוּ; וְאַל-תִּשְׁמְעוּ, אֶל-חִזְקִיָּהוּ, כִּי-יַסִּית אֶתְכֶם לֵאמֹר, יְ-ה-וָ-ה יַצִּילֵנוּ.  לג הַהַצֵּל הִצִּילוּ אֱלֹהֵי הַגּוֹיִם, אִישׁ אֶת-אַרְצוֹ, מִיַּד, מֶלֶךְ אַשּׁוּר.  לד אַיֵּה אֱלֹהֵי חֲמָת וְאַרְפָּד, אַיֵּה אֱלֹהֵי סְפַרְוַיִם--הֵנַע וְעִוָּה:  כִּי-הִצִּילוּ אֶת-שֹׁמְרוֹן, מִיָּדִי.  לה מִי בְּכָל-אֱלֹהֵי הָאֲרָצוֹת, אֲשֶׁר-הִצִּילוּ אֶת-אַרְצָם מִיָּדִי:  כִּי-יַצִּיל יְ-ה-וָ-ה אֶת-יְרוּשָׁלִַם, מִיָּדִי. 

הוא מציע להם להכנע ומלך אשור יגלם לארץ אחרת טובה כמו שלנו. הנצורים לא ענו לו לדבריו בפקודת המלך חיזקיהו. ההגיון למה לא לענות -מובן . לי זה מזכיר לצערי את ההוראה לחיילים לא לענות לדיבורי המתנחלים ערב הגרוש הנורא. 

חזקיהו התפלל לה׳, וה׳ נענה לתפילתו:

לד וְגַנּוֹתִי אֶל-הָעִיר הַזֹּאת, לְהוֹשִׁיעָהּ--לְמַעֲנִי, וּלְמַעַן דָּוִד עַבְדִּי.  לה וַיְהִי, בַּלַּיְלָה הַהוּא, וַיֵּצֵא מַלְאַךְ יְ-ה-וָ-ה וַיַּךְ בְּמַחֲנֵה אַשּׁוּר, מֵאָה שְׁמוֹנִים וַחֲמִשָּׁה אָלֶף; וַיַּשְׁכִּימוּ בַבֹּקֶר, וְהִנֵּה כֻלָּם פְּגָרִים מֵתִים.  לו וַיִּסַּע וַיֵּלֶךְ, וַיָּשָׁב סַנְחֵרִיב מֶלֶךְ-אַשּׁוּר; וַיֵּשֶׁב, בְּנִינְוֵה. 

185 אלף חיילי סנחריב מתו בליל פסח במגפה. 

4. בימי מרדכי ואסתר בשושן הבירה. המהפך בסיפור המגילה התרחש בליל פסח. היהודים צמו בפקודת אסתר בימים יג, יד,טו בניסן. בערב טו הוא ליל פסח, ערכה אסתר את המשתה הראשון לאחשורוש והמן, והזמינה אותם למשתה נוסף למחרת. אחשורוש לא מצליח לישון בלילה מרוב פחד וטרדות, במקביל המן מכין את עץ התליה למרדכי. עוד בלילה אחשורוש טמן מלכודת להמן, ולמחרת המן כבר נתלה על העץ שהכין בעצמו. 

5. כנגד גאולה העתידה שתהיה בלילה זה. עוד נכון לנו נס גדול שיתרחש בליל פסח, כנראה שהוא כבר יהיה לאחר התגלות המשיח. וכך גם אומר ר׳ יהושע בגמרא״ בניסן נגאלו ובניסן עתידין להיגאל״.

חז״ל מציינים עוד ניסים וישעות שנעשו בלילה זה, כגון הצלת חנניה מישאל ועזריה מכבשן האש. הצלת דניאל איש חמודות מגוב האריות. גם יציאת יוסף מהבור ועליתו למלכות. 

אם כן ליל פסח הוא זמן המוכשר לישועות הן לכלל והן לפרט. שנזכה להיוושע בחסדי ה׳ מכל הצרים והצרות והיצרים הרעים. במיוחד מאויבים המחופשים לאוהבים.