ציצית הינה מצות עשה שהזמן גרמא, קרי זו מצוה מכלל המצוות התלויות בזמן מסוים, שבו יש לקיימן, כי הלילה אינו זמן ציצית. 

הכלל הוא שנשים פטורות מלקיים מצוות התלויות בזמן מסוים. כידוע לכל כלל יש יוצא מן הכלל, ונשים כן חייבות במצוות כמו שבת, נרות חנוכה ומצוות הפורים ועוד. 

לכן התעטפות בציצית בדומה לספירת העומר, שלוש תפילות ביום, נטילת לולב או ישיבה בסוכה- נשים פטורות מהן. 

במצוות אלה אם רוצות הנשים לקיימן, לפי שיטת השו״ע( רבי יוסף קארו)- יכולות הן לקיימן אבל לא תברכנה עליהן כי אינן מצוות בהן. כמוהו נוהגים רוב עדות המזרח 

ולשיטת הרמ״א נשים רשאיות לברך על מצוות עשה שהזמן גרמן, אם רוצות לקיימן. כמוהו נהגו עדות אשכנז וחלק מעדות צפון אפריקה. 

אבל לגבי מצות ציצית כתב הרמ״א ( או״ח יז) שמחזי כיוהרא( נראה כיוהרה). לכן אם אשה השומרת מצוות התורה ורוצה להוסיף לעצמה גם מצות ציצית, אם מתעטפת בציצית בביתה ולא עושה מזה פרסום- רשאית. אשכנזיה יכולה גם לברך על המצוה. 

אבל נשים שאינן מקפידות על שמירת מצוות התורה, ודוקא במצוה זו נעשות חסידות ועוד שעושות כן בפרהסיה- קדושה אין כאן, חסידות אין כאן...

ככלל כל מנהג טוב שאדם נוהג בו ורוב הצבור לא נוהג, לא טוב לו לפרסמו ברבים. 

חז״ל דרשו את "לא תתורו אחרי לבבכם" שנאמר בפרשת ציצית, ביחס לחטא המרגלים. על פי זה מתישב מדוע הנשים פטורות ממצוה זו, כי כידוע הנשים לא חטאו בחטא זה, ולא עליהן נגזר למות במדבר. הכלי יקר מבאר הטעם שנאמר במרגלים לשון אנשים, כי אם היו אלו נשים הן בודאי לא היו חוטאות כי מחבבות את הארץ היו. לכן לנשים ככלל יש פחות מצוות כי יש להן פחות יצרים ותאות הצריכים תיקון מאשר לגברים.