בפרשת פנחס מופיע שוב מפקד בני ישראל. מפקד זה נערך על פתחה של הארץ, בערבות יריחו, לאחר השלמת המסעות ולקראת העברת המנהיגות ממשה רבנו ליהושע בן נון.
הכלי יקר מבאר שמטרת המפקד בפרשה היא ללמדנו שאף על פי שמתו במגפה 24 אלף, מכל מקום נשארו שישים רבוא (600,000) איש. שהרי אין אוכלוסא שלמה אלא כאשר יש שישים רבוא, וגם את ברכת 'חכם הרזים' ניתן לברך רק כאשר רואה שישים רבוא מישראל.
מהי ברכת חכם הרזים?
מובא בתלמוד במסכת ברכות נח:
"תנו רבנן: הרואה אוכלוסי ישראל אומר: ברוך חכם הרזים, שאין דעתם דומה זה לזה ואין פרצופיהן דומים זה לזה.
ובהמשך הגמרא:
"תנא: אין אוכלוסא פחותה משישים רבוא.
להלכה, כאשר אדם רואה שש מאות אלף יהודים בארץ ישראל מכונסים במקום אחד, מברך: "ברוך אתה ה' א-להינו מלך העולם, חכם הרזים.
עניינה של ברכה זו
בפשטות נאמר שבמספר כה גדול של ישראלים בודאי נמצאת כל החכמה ומלוא סודותיה. מה שיש לזה אין לזה, ומה שיש לזה אין לזה. ובהתכנסות כולם במקום אחד זוכים להופעה שלמה של החכמה. אולם על ראיית שישים רבוא משאר האומות אין מברכים ברכה זו, ואף על שישים רבוא של יהודים בחוץ לארץ אין מברכים. הגויים - משום שלא מופיעה אצלם חכמה שלמה בכל תחומי החיים והרוח. ובחוץ לארץ - גם לא יכולה להופיע החכמה בשלמותה. כן אמרו חכמינו: "אוירא דארץ ישראל מחכים. היום אנו רואים בברכת ה' את השפעת הארץ על יושביה.
הבן איש חי מסביר בטעם מצווה זו: ריבוי הדעות והפרצופים הוא חסד ה' הגדול לישובו של עולם. אילו לא היו דעותיהם שונות, היו כולם רוצים לעסוק באותו משלח יד. ריבוי הדעות מביא את האנשים להתעסק בכל תחומי החיים. וכן ריבוי הפרצופים מאפשר להבדיל בין האנשים ולא להתבלבל בין האחד לשני. אם כן, ברכה זו מבטאת את התפעלותנו מחכמת הבורא, כיצד יצר בחכמה את כל מגוון האנשים ודעותיהם.
האחדות בשינויים
הרב קוק (עין איה לברכות נח) מבאר: דווקא על ידי השינויים הם מתאחדים כולם למטרה אחת - לבניין העולם בתעודתו הראויה לו. ודווקא ההכרה בשווי הפנימי של כל האנשים היא הנותנת לכל אחד למשוך לחוגו בקנאה יתירה, כדי לא לבטל את פרטיותו שכל כך חשובה לבניין הכלל כולו.
למדנו מדבריו שהדאגה של האדם לפרטיותו לא רק שאינה פסולה, אלא אף נצרכת ומוערכת, כדי לבנות על ידה את הכלל כולו בכל תפארתו. כמובן שהיא צריכה לבוא מתוך אהבת הכלל והרצון להיטיב. מדרגה זו נקראת בחז"ל 'מקבל על מנת לתת'.
בהמשך התהליך של הבניין, לאחר בניית הפרט, הפרטים כבר לא יצטרכו כל כך שמירה ויוכלו כולם להצטרף יחדיו: "ויעשו כולם אגודה אחת לעשות רצונך בלבב שלם.
אין ה' משרה שכינתו על פחות משישים רבוא מישראל.
מסר לדורנו:
השונות בין בני אדם אינה חולשה אלא כוח. כל אדם תורם את חלקו הייחודי לבניין הכלל. עלינו להעריך את הייחודיות של כל אחד ולהבין שדווקא השונות ביננו מאפשרת לנו להתאחד למטרה משותפת. הדאגה לפיתוח האישיות הפרטית אינה אנוכיות אלא תרומה חיונית לכלל, ובלבד שהיא נובעת מאהבה ורצון לתרום לטובת כולם.


