בפרשת ראה מופיע פעמים רבות המקום. המקום אשר יבחר השם. רק אליו אנו מצווים להביא את מעשרותינו(מעשר שני), קורבנותינו וביכורינו. ומכל מקום בו אנו נמצאים בעולם, רק למקום זה אנו פונים בתפילותינו. רק אליו אנו מצווים לעלות בשלוש פעמי רגלינו. 

למה ? למה השם צריך כאן מקום? כיצד בכלל יכול להיות מקום למקום? וכבר אמר שלמה המלך עת בנה את בית המקדש :

כִּי הַאֻמְנָם יֵשֵׁב אֱ-לֹהִים עַל הָאָרֶץ הִנֵּה הַשָּׁמַיִם וּשְׁמֵי הַשָּׁמַיִם לֹא יְכַלְכְּלוּךָ אַף כִּי הַבַּיִת הַזֶּה אֲשֶׁר בָּנִיתִי.( מלכים א, ח, כז)

גם ישעיהו הנביא התנבא ברוח דומה:

כֹּה אָמַר יְ-ה-וָ-ה הַשָּׁמַיִם כִּסְאִי וְהָאָרֶץ הֲדֹם רַגְלָי אֵי זֶה בַיִת אֲשֶׁר תִּבְנוּ לִי וְאֵי זֶה מָקוֹם מְנוּחָתִי.

למרות כל זאת משה רבנו מדבר עם ישראל על המקום אשר יבחר השם, ודוד המלך גם משורר :

 כִּי בָחַר יְ-ה-וָ-ה בְּצִיּוֹן אִוָּהּ לְמוֹשָׁב לוֹ. (תהלים קלב)

כל המזמור הזה עוסק בכיסופי דוד לבית המקדש שיבנה.

א. התשובה הפשוטה שאמנם לקב״ה אין מקום ומלוא כל הארץ כבודו, אבל הוא ייחד מקום בשבילו, שהוא בעצם בשבילנו אנו. קרוצי החומר המחפשים נקודת אחיזה באין סוף יתברך, לזה נתן לנו המקדש וירושלים. 

הסבר זה שיש בו מן האמת, אבל חסר הוא כי ע״פ זה, אין הבדל בין המקום לשאר מקומות העולם- הבדל בעצם. שהרי השם נמצא בכל מקום. 

ב. השם נמצא בכל מקום ובשום מקום, ואף על פי כן לא במידה שווה. חז״ל מציינים עשר דרגות קדושה במקום. (מסכת כלים א ו)

כך ארץ ישראל מקודשת מכל הארצות. וירושלים מכל ישראל וביהמ״ק מירושלים. וזה גם עניין עשרה מאמרות שבהם נברא העולם ועניין עשרת הספירות. העולם בנוי במדרגות, הן אלו שמאפשרות יחסי גומלין בין הנבראים, את התנועה וההתעלות של העולמים. בביהמ״ק מתגלית קדושה יותר גבוהה משאר מקומות שבבריאה. 

ג. ראשיתה של קדושה זו עוד מימי ראשית בריאת העולם. אז בחר הבורא יתברך להתחיל מעשה הבריאה מנקודה קטנה, הלא היא אבן השתיה, שממנה נשתת העולם, לכן גם רבו עליה המריבות במשך כל הדורות. כל מי שחושים רוחניים מפותחים לו, ידע להבחין בקרינה המיוחדת הבוקעת ממקום זה. כך אברהם אבינו ראה את המקום מרחוק. כך שמואל הנביא ודוד המלך. 

ד. חשוב להדגיש כאן יסוד חשוב מיסודות האמונה שלנו. מהי מגמת בריאת העולם? התשובה- גילוי השכינה כאן בארץ. זהו גם תפקידו של ביהמ״ק- גילוי השכינה בארץ. לכן אל לנו להתפלא, אי זה מקום מנוחתי? כי זוהי המטרה הכללית- גילוי הקדושה בעולם הגשם. התגשמות חזון הנביאים בחיים הארציים. 

ה. נקודה נוספת חשובה מאוד, היא נקודת האחד. העולם יוכל להתאחד יום אחד סביב נקודה אחת. סביב אמונה באל אחד, שברא הכל ויודע הכל וישפוט את כל, וערכיו ערכי כל. כדי לבצר את אמונת היחוד בלבבות, ציוה עלינו השם לכוון את כל תפילותינו למקום אחד, לעלות אליו ברגל וכו׳. 

רצה השם לחבר ביננו בדבר שהוא נצחי וערכי. 

זֹאת מְנוּחָתִי עֲדֵי עַד פֹּה אֵשֵׁב כִּי אִוִּתִיהָ. ( תהלים קלב יד)