בשירת האזינו מסיים משה רבנו בפסוק:
הַרְנִינוּ גוֹיִם עַמּוֹ כִּי דַם עֲבָדָיו יִקּוֹם וְנָקָם יָשִׁיב לְצָרָיו וְכִפֶּר אַדְמָתוֹ עַמּוֹ. (דברים לב, מג)
השאלה הראשונה שעולה: מדוע ישבחו אותנו הגויים דווקא לאחר שינקום בהם ה' על כל הסבל שעוללו לנו — וכי זו סיבה לשבח?! ויותר מזה צריך להבין: מה המטרה בזה, ומה אכפת לנו אם ירנינו או לא?
תפקידה של היראה
הנה, גם ליראה יש תפקיד בעולם. קל לראות זאת בקשר של הילדים להוריהם: אם קשר זה ייבנה על אהבה בלבד, בלא יראה, תחסר לילדים יכולת הקבלה מן ההורים, וסופם שיגיעו לחוצפה ולזלזול בהורים. לכן פועל השם בעולם שתהיה יראתו על ברואיו — “וְהָאֱלֹהִים עָשָׂה שֶׁיִּרְאוּ מִלְּפָנָיו” (קהלת ג, יד). התורה ציוותה אותנו גם על אהבת ה' וגם על יראתו.
בגמרא מובאים דברי רבי עקיבא על הפסוק “אֶת ה' אֱלֹהֶיךָ תִּירָא” — לרבות תלמידי חכמים. ואומר הרב חרל“פ זצ“ל:
בהיותם תלמידי החכמים נושאי דברו בעולם. וכללות ישראל הם התלמידי חכמים של העולם, וצריכים העמים לירא מהם. וְרָאוּ כָּל-עַמֵּי הָאָרֶץ, כִּי שֵׁם י-הוה נִקְרָא עָלֶיךָ; וְיָרְאוּ, מִמֶּךָּ. וכל זמן שאינם מכירים את ערכם הגבוה- האלוהי של ישראל, לא לבד שלא תתכן להם הכרה בגדולת השי״ת, שכן כל שפע של אמונה וטהרה מוכרח לבוא דוקא על ידי הצנור של ישראל, והם צריכים להכנע אליהם ולהודות בתפארת גדולתם. אלה שהם פוגמים גם בישראל, שגם הם לא יוכלו לקיים במלואה מצות יראת ה׳. (מעיני הישועה פרק יג)
למדנו מדברי קודשו שטובת העמים היא להיות יראים את ישראל, ומתוך כך יוכלו ליַשר את דרכם ולהיגאל. ולגויים שלא יכירו ולא יכבדו את ישראל — להם יגיע הלימוד בדרך הקשה: לאחר שיעשה ה' נקמות באותם רשעי עולם אשר שפכו את דמנו, יתעוררו הגויים להכיר במעלת ישראל, לכבדנו וללמוד מדרכינו. אז יודו אף על הנקמה, אשר בזכותה התעוררו והתפכחו מעיוורונם.
ההצלחה הכלכלית של ישראל
גם ההצלחה הכלכלית של מדינת ישראל בעולם ועליית חברות ההייטק הישראליות נועדו למטרה זו. שכן כבר אמר החכם בקהלת: “חכמת המסכן בזויה ודבריו אינם נשמעים”. ולעומת זאת, כאשר כל העולם יכיר בחכמתנו דרך עסקינו והמצאותינו, ייקל עליהם לבוא וללמוד מאיתנו גם את אוצרותינו האמיתיים, המיוחדים לנו.
{א} וְהָיָה בְּאַחֲרִית הַיָּמִים יִהְיֶה הַר בֵּית י-הוה נָכוֹן בְּרֹאשׁ הֶהָרִים וְנִשָּׂא הוּא מִגְּבָעוֹת וְנָהֲרוּ עָלָיו עַמִּים: {ב} וְהָלְכוּ גּוֹיִם רַבִּים וְאָמְרוּ לְכוּ וְנַעֲלֶה אֶל הַר י-הוה וְאֶל בֵּית אֱלֹהֵי יַעֲקֹב וְיוֹרֵנוּ מִדְּרָכָיו וְנֵלְכָה בְּאֹרְחֹתָיו כִּי מִצִּיּוֹן תֵּצֵא תוֹרָה וּדְבַר י-הוה מִירוּשָׁלִָם: {ג} וְשָׁפַט בֵּין עַמִּים רַבִּים וְהוֹכִיחַ לְגוֹיִם עֲצֻמִים עַד רָחוֹק וְכִתְּתוּ חַרְבֹתֵיהֶם לְאִתִּים וַחֲנִיתֹתֵיהֶם לְמַזְמֵרוֹת לֹא יִשְׂאוּ גּוֹי אֶל גּוֹי חֶרֶב וְלֹא יִלְמְדוּן עוֹד מִלְחָמָה: {ד} וְיָשְׁבוּ אִישׁ תַּחַת גַּפְנוֹ וְתַחַת תְּאֵנָתוֹ וְאֵין מַחֲרִיד כִּי פִי י-הוה צְבָאוֹת דִּבֵּר: (מיכה ד)
מסר לדורנו
ליראה יש תפקיד בעולם, כשם שבקשר שבין הורים לילדים נדרשת גם יראה לצד אהבה. טובת האומות היא להכיר בערכם הא-לוהי של ישראל וליראה מהם, ומתוך כך ייַשרו את דרכם וייגאלו. גם ההצלחה הכלכלית והטכנולוגית של ישראל נועדה לכך — שיכירו בחכמתנו ויבואו ללמוד מאוצרותינו האמיתיים. בבוא היום יודו הגויים אף על הנקמה, שבזכותה התפכחו והתעוררו להכיר במעלת ישראל.


