האם יש גבול לשבחים? האם יכולות מילים טובות גם להזיק?
בדורנו ישנה אסכולה פסיכולוגית, הקוראת להורים ולמחנכים לשבח ולפרגן לילדים כמה שיותר, כדי לא להחליש את כוחות החיים שלהם מחד, וכדי לעודדם ולחזקם מאידך. עשר פעמים ביום תאמר- כמה אני אוהב אותך. שמונה פעמים- איזה חמוד ונפלא אתה. חמש פעמים- אתה ילד טוב וכו׳.
מה אומרת על כך התורה?
התורה לא אומרת כמה פעמים ביום לשבח את ילדינו, אבל כן אומרת לנו לא לומר את כל שבחו של אדם בפניו.
חז״ל מצאו לכך אסמכתא מדברי ה׳ לנח. כאשר התורה מתארת את נח היא אומרת :
...נֹחַ אִישׁ צַדִּיק תָּמִים הָיָה, בְּדֹרֹתָיו: אֶת-הָאֱ-לֹהִים, הִתְהַלֶּךְ-נֹחַ.(בראשית ו, ט).
ואילו כאשר פונה ה׳ לנח, הוא ממעט בשבחו וכך אומר לו:
וַיֹּאמֶר יְ-ה-וָ-ה לְנֹחַ, בֹּא-אַתָּה וְכָל-בֵּיתְךָ אֶל-הַתֵּבָה: כִּי-אֹתְךָ רָאִיתִי צַדִּיק לְפָנַי, בַּדּוֹר הַזֶּה.
אומר רש״י- ראיתי צדיק, ולא נאמר צדיק תמים. מכאן שאומרים מקצת שבחו של אדם בפניו. וכולו שלא בפניו. (בראשית רבה).
מחכמינו למדנו שלא רק שאין לשבח אדם במה שאין בו, אלה אף במה שיש בו, אין לומר לו כל שבחו.
פשט הדברים נראה, שאין זה לטובה לאותו אדם שנאמר את כל שבחו. אם מטעם שעלול הוא להתגאות או להתעצל לשמע שבחו. אם מטעם שדברינו עלולים לעורר קטרוג עליו מצד הסטן, כעין מה שמצאנו בראשית ספר איוב. ברם לפי טעם זה היה מתבקש אף שלא בנוכחותו לא לומר כל שבחו. באמת גם שלא בנוכחותו אמרו חכמינו שיש להזהר בסיפור שבחו , אם אותם השומעים דברינו עלולים לקטרג עליו ולדבר נגדו.
הסבר שונה לכך מביא ה-אור תורה( רבי דב בער ממזריטש)
נח היה צדיק בכוח עצמו ולכן ה׳ גם מכנה אותו צדיק. אבל מדרגת תמים לא השיג בכוח עצמו לבד, אלה בסיוע עליון. לכן הוא לא ראוי לשבח זה בפני עצמו. ה׳ סייעו במדרגת תמים כדי שיוכל לעמוד בלחצי דורו ולא ירתע לאחוריו.
יוצא מדבריו שאין זה נכון לשבח אנשים בכל שבחם, כי אין כולו באמת מכוחם. גם בעבודת המידות שלנו שומה עלינו לשנן לעצמנו ( ביחוד כשאנו זוכים לשמוע שבחים), שהשגינו וכשרונותינו בחסדי ה׳ הם, ולא נחזיק חלילה טובה לעצמנו על כך.
ובחזרה לילדינו, נראה שלא בריבוי השבחים תלויה הצלחתם בחיים, אלה באהבתנו הכנה אליהם. אנו חיים היום בדור מוחצן. בהשפעת תרבות יפת. ולכן אנו נוטים להגזים במילים. אבל האמת היא שדוקא כאשר המילים יוצאות מן הלב הן גם נכנסות ללב, איננו יכולים לרמות את ילדינו בריבוי מילות אהבה ונתינת ממתקים. ויתכן שמילים אלו אף יזיקו לחינוכם. חכמינו כן ממליצים לנו לחפש ולראות את הטוב שבם, ולחשוב עליו במיוחד כשהם מנסים להוציא אותנו מהכלים. לראות את מעשיהם השליליים כחיצוניים להם, ואת הטוב כפנימי/ עצמי להם.
ישנה חשיבות גם לומר להם דברי שבח, אבל במידה כזו שהשורשים יהיו תמיד יותר מרובים מהענפים.
בברכה בעז מלט