מסופר בפרשת שמות:

וַיְמָרְרוּ אֶת חַיֵּיהֶם בַּעֲבֹדָה קָשָׁה בְּחֹמֶר וּבִלְבֵנִים וּבְכָל עֲבֹדָה בַּשָּׂדֶה אֵת כָּל עֲבֹדָתָם אֲשֶׁר עָבְדוּ בָהֶם בְּפָרֶךְ.

מהי אותה עבודת פרך שהעבידו מצרים את אבותינו?

אונקלוס תירגם בקשיו, קרי בקושי. 

ודומה לזה ברש״י כתב: בעבודה קשה המשברת את הגוף ומשברתו. 

בעל הטורים מפרק את פרך לשתי מילים- בפה רך, שאמר להם בנו לכם ערים לשבת. זה פרוש הפוך מהקודמים בצד הגלוי, פרעה נתן להם בהתחלה לחשוב שמה שהם בונים זה עבור עצמם. ובדרכו אף הלכו הנאצים ימ״ש אשר נתנו ליהודים לחשוב שהעבודה שיעבדו תיתן להם זכות לחיות. 

הפסיכולוגיה כאן מובנת, המשימה הינה רק כיצד להכניס אותם למסלול, ההמשך כבר הרבה יותר קל, הם יתרגלו לעבודה וישחקו ולא יהיה להם יותר אומץ להרים ראש. 

בדומה לזה הלך אור החיים הקדוש, הוא מסביר שבתחילה מינה פרעה את בני ישראל לשרים האחראיים על עושי המלאכה, וכשהעובדים לא הספיקו מלאכתם, נכנסו השרים עמהם לעבוד עבודתם. ובהמשך הם כבר שכחו מהיותם שרים.  או נאמר שבתחילה רק הטילו עליהן מיסים וטענתם שעל ישראל לשלם להם עבור פרנסה שפרנסום בשני הרעבון, הם כמובן שכחו מי פרנס את המרים בשנות הרעב. וזהו הפה הרך שממנו התחיל השעבוד. 

הסבר אחר בחז״ל שעבודת הפרך היתה בכך שהמצרים הטילו עבודת גברים על הנשים ועבודת נשים על הגברים. כשאדם עובד בעבודה שאינה מתאימה לטבעו סופה לשחוק אותו ולהשפילו. כך הם רצו לשחוק את עם ישראל. 

ויש מפרשים שבכך שהמצרים הטילו על בני ישראל לבנות את ערי המסכנות- זו היתה עבודת הפרך!

מהם ערי מסכנות אלו?

אונקלוס תרגם בית אוצריא, בתי אוצרות. 

מסופר על חסיד אחד ששנה אחת ניגש לרבו לפני חג הפסח ואמר לו שאינו רוצה לחוג את הפסח השנה. התפלא מאוד הרב, למה? מה קרה?

ענה לו החסיד, מדוע אנו חוגגים את פסח? על שיצאנו מעבדות לחרות. אני לא מרגיש בן חורין, אני עובד כל השבוע כמו חמור, ואין לי חרות. ענה לו הרב, כמה אתה משתכר? ענה החסיד חצי רובל לשבוע. אז הרב הציע לו עבודה עם שכר כפול. ומה העבודה שאל החסיד?

תבוא כל יום בשעה תשע בבוקר ותעשה לי רוח עם מניפה בידך. 

הרב אומר ברצינות? כן בטח. 

יום ראשון, ושני החסיד החזיק מעמד. ביום השלישי החסיד פנה לרב וביקש להפסיק את העבודה. מדוע השכר לא מספיק? לא לא השכר מצוין. אז העבודה קשה מידי? העבודה קלה למאוד. אבל הרב איני מוצא טעם בעבודה זו. אני מרגיש כמו מטומטם. מה התועלת בעבודה הזו?

אמר לו הרב עכשיו אתה מבין איזו עבודה העבידו המצרים את אבותינו. הם נתנו להם לבנות ערי מסכנות. מישהו יגור בבתים האלו? מה התועלת בהם? הם נבנו רק לפאר את המלך ולשמירת אוצרותיו. זו היתה עבודת פרך! 

תורתנו מדגישה כמה פעמים את: לֹא-תִרְדֶּה בוֹ, בְּפָרֶךְ; וְיָרֵאתָ, מֵאֱלֹהֶיךָ. (ויקרא כה, מג ובעוד מקומות)

וכן  וְזָכַרְתָּ כִּי עֶבֶד הָיִיתָ בְּמִצְרָיִם ...(דברים טז, יב) בהקשר לגר ליתום ולאלמנה. ועוד פסוקים נוספים כדוגמתם. 

אחד הטעמים הגלויים לעין, לכך שעמנו נולד במצרים ועבר עבדות והשפלה הינו כדי ללמדנו כיצד להתיחס לשכבות החלשות של החברה, וכדי ללמדנו להעריך את חרותנו ולשמוח בחלקנו. 

בברכה בעז מלט