בס"ד                                         ט"ו בשבט התשע"ד

בפרשת יתרו לאחר שהגיעו ישראל להר סיני וחנו כנגד ההר, אומר ה׳ למשה:

 וַיֹּאמֶר יְ-ה-וָ-ה אֶל מֹשֶׁה הִנֵּה אָנֹכִי בָּא אֵלֶיךָ בְּעַב הֶעָנָן בַּעֲבוּר יִשְׁמַע הָעָם בְּדַבְּרִי עִמָּךְ וְגַם בְּךָ יַאֲמִינוּ לְעוֹלָם וַיַּגֵּד מֹשֶׁה אֶת דִּבְרֵי הָעָם אֶל יְ-ה-וָ-ה: (שמות יט, ט).

הפסוק לא מובן , ה׳ אומר למשה אני אבוא ואתגלה אליך באופן שכל העם יראו זאת וישמעו שאני מדבר עמך, ועל ידי זה יאמינו שאכן אני נגלה אליך ויאמינו באופן מוחלט שאתה נביא שלי. 

והיינו מצפים לקרוא בהמשך הפסוק׳ ויגד משה את דברי ה׳ אל העם׳. אבל הפסוק אומר להיפך, משה אומר את דברי העם אל ה׳. אז מה הם אמרו?

רש״י מפרש כך:

ויגד משה וגו'. ביום המחרת שהוא רביעי לחדש: את דברי העם וגו'. תשובה על דבר זה שמעתי מהם, שרצונם לשמוע ממך, אינו דומה השומע מפי שליח לשומע מפי המלך, רצוננו לראות את מלכנו: 

רש״י בעקבות חז״ל ׳משלים׳ לנו את הפסוק , משה העביר את דבר ה׳ לעם והעם השיבו לו, לא רוצים להיות רק הצופים, אנו רוצים בעצמנו לשמוע את דבר ה׳. 

אם כן כל המשך הפסוקים העוסקים בהכנת העם והתקדשותם למעמד מתן תורה, בא רק בגלל בקשתם לשמוע את ה׳, וכן מעמד עשרת הדברות בעצמו. כל זה לא היה בתכנית! יוצא מפרוש רש"י שהתכנית היתה להשמיע את עשרת הדברות כולן רק למשה רבינו ושהוא יעבירם לכל ישראל.

לאחר המעמד אומר ה׳ לבנ״י:

אַתֶּם רְאִיתֶם כִּי מִן הַשָּׁמַיִם דִּבַּרְתִּי עִמָּכֶם: ( שמות כ, יט)

אומר הרמב״ם בהלכות יסודי התורה. שבני ישראל לא האמינו למשה מפני שעשה אותות ומופתים, מפני שיתכן שיש בזה אחיזת עיניים. ובמה האמינו לו ? במעמד הר סיני, שבו כל ישראל היו וראו. זוהי מעלת ישראל שלא מיהרו להאמין למשה.  

כשמוחמד להבדיל טען שה׳ נגלה אליו- אנו לא יכולים להתווכח איתו, כי לא היינו שם, גם מאמיניו לא. אבל במעמד הר סיני כל ישראל עמדו וראו: אַתֶּם רְאִיתֶם כִּי מִן הַשָּׁמַיִם דִּבַּרְתִּי עִמָּכֶם: 

על פי זה אפשר להבין למה בפסוק ד׳ לפני המעמד ה׳ אומר להם, אתם ראיתם אשר עשיתי למצרים, ואילו עכשיו אומר להם כי מן השמים דברתי עמכם. כי מתחילה ה׳ לא התכוון לדבר עמם ישירות לכן מבסס את מחויבותם לשמור מצוותיו בהוצאתם ממצרים. אבל עכשיו בסיס הטיעון עלה. המחויבות שלנו כלפי ה׳ איננה רק מוסרית- כי הוציאנו ממצרים. עכשיו גם הצטרפה הכרת האמת , ראינו את מלכנו מדבר עמנו. פגשנו את המלך! 

האם בקשת ישראל היתה נכונה ומועילה?

לא כל כך פשוט. אנו רואים שהם לא כל כך הצליחו לשמוע. מובא בפסוקים:

 וְכָל הָעָם רֹאִים אֶת הַקּוֹלֹת וְאֶת הַלַּפִּידִם וְאֵת קוֹל הַשֹּׁפָר וְאֶת הָהָר עָשֵׁן וַיַּרְא הָעָם וַיָּנֻעוּ וַיַּעַמְדוּ מֵרָחֹק: וַיֹּאמְרוּ אֶל מֹשֶׁה דַּבֵּר אַתָּה עִמָּנוּ וְנִשְׁמָעָה וְאַל יְדַבֵּר עִמָּנוּ אֱ-לֹהִים פֶּן נָמוּת: ( שמות כ, טו).

יתכן שאם הם לא היו מנסים כלל לשמוע את ה׳, והיו מסתפקים בתיווכו של משה, יתכן שה׳ גם לא היה מקפיד עליהם כל כך בחטא העגל.

מצד שני זכינו להיוכח בודאות בפלא העצום הזה שנקרא נבואה. בדיבור בורא העולם עם בשר ודם. אשרינו שזכינו להיות במעמד הר סיני. 

בברכה בעז מלט