בס"ד כ"ט שבט התשע"ד
מה תפקידו של השלחן במקדש ? כנגד איזה חלק בנפש האדם הוא מכוון? מה העבודה הרוחנית השייכת אליו?
בית המקדש נועד להשראת שכינה בישראל. להורדת השפע הא-לוהי לעולם הגשמי. לחבור שמים וארץ. הוא היה בנוי בסדר מדויק, המקביל למבנה העולמות ולמבנה נפש האדם. כך אנו רואים שכל החושים היו שותפים במלאכת המקדש. כלי המקדש מכוונים כנגד איברי האדם המרכזיים ואף מיקומם במקדש בהתאם לכך.
המקדש התחלק לשלושה חלקים: העזרה ( ובמשכן היה החצר). ההיכל. קודש הקדשים.
העזרה:
בה עמד מזבח העולה והכיור. ובה נעשו רוב המלאכות הגופניות כמו הבערת העצים, השחיטות עם כל המלאכות הנמשכות מהן וכדו'. היא מקבילה לספירות התחתונות- נצח הוד ויסוד. מקבילה בנפש האדם לקומת הנפש. ועולם העשיה.
ההיכל:
בו עמדו השלחן המנורה ומזבח הזהב. השלחן עמד בצד הצפוני, ממולו בצד דרום עמדה המנורה. באמצע ההיכל קרוב יותר לפתחו עמד מזבח הזהב. שלמה המלך הוסיף עשר שולחנות ועשר מנורות במקדש שבנה. הכניסה אליו היתה מוגבלת יותר, ובו נעשו מלאכות יותר עדינות מאשר בעזרה. בשלחן הונחו 12 הלחמים מידי שבוע. במנורה הודלקו הנרות כל יום, וכן במזבח הזהב הוקטרה הקטורת מידי יום, באמצעות גחלים שנלקחו מהמזבח החיצון.
הוא מקביל לספירות חסד, גבורה ותפארת. ולקומת הרוח באדם ועולם היצירה בעולמות. העבודה הרוחנית זכה יותר מהגשמית ומצריכה זהירות רבה יותר.
קודש הקדשים:
בו עמד ארון הברית עם הלוחות בתוכו. בנוסף להם עמד בו מטה אהרן. צנצנת עם מן מימי המדבר. צלוחית שמן המשכה וספר תורה של משה רבינו.
בו לא היתה נעשית עבודה, מלבד כניסת כהן גדול ביום הכיפורים עם מחתת הקטורת. והוא מקביל לקומת הנשמה באדם שבה איננו עושים עבודה גם איננו פוגמים בה. אנו אומרים בתפילה נשמה שנתת בי טהורה היא.
חז"ל מסדרים את ארבעת הכלים הפנימיים במקדש כנגד 4 השררות שבישראל:
1. ארון הברית- כנגד כתר תורה, אלו תלמידי החכמים העמלים בתורה. וכנגד חוש השמיעה
2. השלחן – כנגד כתר מלכות, אלו המלכים ופרנסי הקהילות הדואגים לכלכלת העם. כנגד האכילה.
3.המנורה- כתר שם טוב, אלו הנביאים הצדיקים וגומלי החסדים. הם זוכים לשמם הטוב בזכות ההארה שמאירים לסביבתם. וכנגד חוש הראיה
4. מזבח הזהב- כתר כהונה, אלו המשרתים בקודש. הם הקדושים מלידה- מגלים את הקדושה הטבעית,. רבים מהם עסקו בחינוך במשך הדורות. כנגד חוש הריח.
השלחן עשוי עצי שיטים ומצופה זהב טהור.
עליו הניחו את 12 ככרות לחם הפנים. מידותיו היו אמה על שתי אמות ( 48*96 ס"מ) וגובהו אמה וחצי (74 ס"מ). הוא מיוחד בזה שבסיסו בעל מידות שלמות ואילו גובהו עם מידה חצויה.
מה משמעות מידות אלו?
מבאר את ההעניין הכלי יקר וכך כותב:
והיותו אמתים ארכו ואמה רחבו שלימות ולא שבורות כי יתרון ארץ בכל היא (קהלת ה.ח) וכל טובות העה"ז יש להם סוף וקצבה באורך ורוחב כמ"ש (בראשית יג.יז) קום התהלך בארץ לארכה ולרחבה. ולמעלה כתבנו שזה רמז למדת הצדיקים השמחים בחלקם ואינן חסרים לנפשם מאומה ובכל מה שהאכילם הקב"ה משלחנו בין רב בין מעט דומה להם כי יש להם כל, כמבואר למעלה פרשת וישלח בפ' יש לי כל (לג.יא) ע"כ היו אמות השלחן שלמות לארכה ולרחבה. אך במדת הקומה כתיב ואמה וחצי קומתו, רמז שלא יגבה לבו ולא ירום לבבו למעלה בעבור עושרו כי האמה השבורה בקומה רמז שיהיה לו לב נשבר על כל פנים ולא יתקומם בעבור כי רב חילו.
היה לשלחן זר זהב סביב:
הינו סוג של גדר, גדר מקושטת ויפה. והיא באה ללמד שהוא צריך שמירה. השלחן צריך שמירה שלא יטמא. המלכים שהשלחן רומז להם צריכים שמירה, הן מאויבים הן מטעויות ושגיאות. טעויות של מלך הן המסוכנות ביותר..
לדעת הספורנו היו לשלחן שני זרים סביב. אחד מצד הנהגת המשפט של המלך לאזרחיו. וזר שני מצד אחריותו לשמור מדינה מכל צר ואויב.
ענינו של השלחן למשוך שפע ברכה ושובע לכל ישראל, ולכן ערכו על השלחן שנים עשר לחמים. אותם החליפו הכהנים מידי שבוע. היה נס והלחמים שהורדו מהשלחן לאחר השבוע היו חמים וטריים כביום אפייתם.
ומדוע אנו צריכים להניח לחמים במקדש בבקשנו שפע מה'?
מבאר זאת הרמב"ן:
וכן הדבר, שזה סוד השולחן, כי ברכת השם מעת היות העולם לא נברא יש מאין, אבל עולם כמנהגו נוהג, דכתיב (בראשית א לא) וירא אלהים את כל אשר עשה והנה טוב מאד. אבל כאשר יהיה שם שרש דבר תחול עליו הברכה ותוסיף בו, כאשר אמר אלישע הגידי לי מה יש לך בבית (מ''ב ד ב), וחלה הברכה על אסוך שמן ומלאה כל הכלים, ובאליהו כד הקמח לא כלתה וצפחת השמן לא חסר (מ''א יז טז). וכן השולחן בלחם הפנים, בו תחול הברכה, וממנו יבא השובע לכל ישראל.
אבל פלא מדוע השלחן עומד בצד צפון של ההיכל, שהוא צד שמאל ומידתו מידת הדין, למה לא יעמוד בצד דרום שהוא צד החסד, הרי ענינו של השלחן השפעת חסד ושפע לעולם?
אמנם אמרו חז"ל שהרוצה להעשיר יצפין, וכך נאמר בתלמוד. אמר רבי יצחק הרוצה שיחכים ידרים ושיעשיר יצפין וסימניך שלחן בצפון ומנורה בדרום ( בבא בתרא כה:)
ונאמרו הסברים שונים לכך. ביניהם שהרוצה להעשיר יצפין- ינהג בהצנע ולא יחשוף לעין כל את עושרו.
עוד אומר שכדי לפעול חסד ושפע כלפי מטה כלפי העולם, נצרך לתקן דוקא את מידת היראה כלפי השמים. עלינו ללמוד להבין ולהפנים שכל השפע בא רק ממרומים. העולם מתעתע בנו ונותן לנו לחשוב שאנו מתפרנסים ממעשה ידינו, ובאמת לא כך!
יוצא לנו שמי שמידתו מידת האהבה והחסד, עליו דוקא להתחזק במידת היראה, להזכיר לעצמו שכל מזונו בא משלחן גבוה. לכן גם אברהם אבינו שמידתו היתה מידת החסד, נבחן במידת היראה עד שאמר לו השם: עתה ידעתי כי ירא א-לוהים אתה". לכן השלחן עומד בצד הצפוני של היראה.
המנורה לעומת זאת עומדת בדרום. מלמדת אותנו שכדי לזכות לחכמה שהיא בחינת דין, צריך להעמידה בדרום. יש להתחזק במידת החסד והאהבה לבריות, ולהעביר להם את אור החכמה וכך לזכות לתוספת חכמה מאת השם.