והנה הספירה על פי פשט הפסוקים הינה מצוה הנוהגת בארץ ישראל והיא בעלת מאפינים חקלאיים, תחילתה בקציר העומר והנפתו וסופה במנחת שתי הלחם בשבועות. לכאורה היה מקום לומר מפשט הפסוקים שבחוץ לארץ אין כלל מקום לספירה זו, אמנם חכמינו מדייקים מהפסוק שהספירה לא תלויה בעצם הבאת העומר ואנו למעשה סופרים אף בחו״ל, אבל עיקרה דוקא לספור אותה בארץ.
וכיצד ספירה זו קשורה לספירה ההיסטורית שעמ״י ספר לקראת מתן תורה?
ונראה לומר כך: התורה בכוונה לא ציינה שחג השבועות הינו יום מתן תורה, גם לא ציינה את תאריך חג השבועות בחודשו- דבר שאין כדוגמתו בשום חג אחר. ולמה השי״ת הסתיר את זמן מתן תורה?
אומרים חכמינו שהתורה הינה מעל הזמן, היא נקראת חיי עולם, ובכל יום אפשר לקנותה. לכן גם חג השבועות לא קיבל תאריך מקובע בלוח השנה, אלה זמנו חמישים יום מפסח.
אכן עיקר הספירה מצוותה דוקא בארץ ישראל וביחוד מצותה לחקלאי הארץ. והם הינם היותר מסוגלים לקבל התורה בהיותם מחוברים לארץ.
או נאמר שבחג השבועות הראשון של ישראל בו עמדו בתחתית הר סיני ושמעו את עשרת הדברות, היה נפלא אבל חסר משהו מכוחה של ארץ ישראל( אמנם לחלק מהדעות גם הר סיני נמצא בתוך ארץ ישראל). ובאה התורה וצוותה עלינו בכניסתנו לארץ מהחל חרמש בקמה לספור שוב ולקבל את תורת ארץ ישראל בשבועות.
עוד יש לומר שבכל שנה ושנה אנו בספירתנו באים להתכונן ולזכות לחלק נוסף בתורה הקדושה שנקבל בחג השבועות הבעל״ט. כך אנו מתעלים משנה לשנה ומחזקים את הקשר שלנו עם הקב״ה.
למה החקלאות נמצאת במרכז ההכנות למתן התורה?
מובא בגמרא שכשמשה הגיע למרום לקבל התורה ומלאכי השרת ניסו למונעו אמר להם: כלום יצר הרע יש לכם? ועוד כמה טענות. וכן נאמר: בראתי יצר הרע בראתי לו תורה תבלין(קדושין ל). מכאן למדנו שהתורה ניתנה דוקא לבעלי יצר הרע ובאה למתק את היצר הרע.
והנה עובדי האדמה סכנתם יותר גדולה משאר בעלי מלאכה, וכך ראינו במהלך ההיסטוריה כמו בקין ונח שאול ועוד. וזה לעומת זה עשה הא-לוהים כפי סכנתם כך גם כשרונם. אם יכירו עובדי האדמה שהם היותר עלולים לראות עצמם כבעלים, שהברכה מהא-לוהים היא, אחריהם יבואו כל שאר האנשים ויודו לא-לוהים. ואולי על זה אמרו חכמינו שעתידים כל בעלי אומנויות לרדת על הקרקע. כולם ירצו גם לזכות לחבר שמים וארץ כמו החקלאים. כולם ירצו גם לחשוף את סגולות הארץ וחיותה.
התורה מדגישה שאת מנחת שתי הלחם שאנו מצוים להביא למקדש בחג השבועות- חמץ תאפינה. למה כה חשוב שהיא תהיה חמץ? רק לא מזמן כה נזהרנו ממנו ועכשיו הוא מצוה?
בספרי החסידות מובא שפסח נחשב חג האירוסין שבועות -הנשואין וסוכות- שבעת ימי המשתה. שמ״ע- מביאה אל ביתו.
אנו עמדנו בברית הנשואין עם הקב״ה בשבועות. בחתונה אנו משתפים גם את היצר הרע, אנו מתחתנים בכל לבבנו.
וענין שתי הלחם כענין שני היצרים, שני מדורי הלב. כשהחקלאי קוצר את יבול השדה כאשר הוא שמח ומודה להשם בכל לבבו על כל הטוב שגמלו-זהו מתן תורה אצלו.
וחשבתי שאולי זה העניין שבית המקדש נבנה במקום הגורן, (גורן ארונה היבוסי), במקום בו אספו את יבול השדה. וגם שם היה מושב הסנהדרין והם ישבו בגורן.
בברכה בעז מלט