החברה של ימינו מחנכת להישגיות. בכל מקום בודקים את האדם על ה"שורה התחתונה". האם אתה מוצלח? או לא? התגובות לא מאחרות לבוא , נולד דור שחי בפאניקה. דור שמכסה יותר ממה שהוא מגלה או אמור לגלות את אשיותו כמות שהיא.

הבושה של האדם כלפי עצמו ,הישגיו - מחלישות את האחיזה של האדם בעצמו ומשתקות את הכוחות החיוניים שלו גם בתחומים בהם יש ביכולתו להביא את אורו לעולם. אינני באה להוריד מהעמל שצריך להשקיע בכדי להתקדם בחיים. השאלה היא מאיזה מקום הוא ניגש בכדי להתקדם? האם זה ממקום של לחץ? או ממקום של השלמה פנימית?

גישה בריאה מביאה את האדם להשלמה עם עצמו בכך שיודע כי יש תחום שחסר לו ובו הוא צריך להתפתח...תחושה של ערך עצמי יוצרת לאדם עמידה נינוחה והדבר הכי חשוב –היא מידת האמת. חייו מתגלמים באמיתות. מוחו, פיו וליבו שווים. הוא רואה בדיוק איזה מתנות הוא קבל מה', הוא שמח בהם, הוא מעריך אותם. שום דבר לא מובן מאליו בעולם שלנו.

אך גם את חסרונותיו הוא רואה. בדרך כלל, כל אחד מאתנו, יודע בינו לבין עצמו, בדיוק, למה הוא קבל את הקשיים שלו. הרי אנחנו נופלים בדרך כלל על אותם נק' ואותם עניינים.

יש קשר בין הנפילות לבין ההצלחות של האדם. בעצם היעוד שלנו הוא הוא שמייצר לנו את הקושי. בכדי לעזור לנו להתפתח ולקדם את תפקידנו בעולם, אנו זקוקים להתמודדויות שיבנו לנו גשר או גישה נכונה בכדי לממש את האור שלנו להוציא מן הכוח אל הפועל. שנזכה.