התנחלות חצי שבט מנשה בבשן מעוררת שאלות רבות. לאחר כיבוש ממלכות סיחון ועוג בידי משה רבינו, פונים אליו בני גד וראובן ומבקשים להתנחל בעבר הירדן המזרחי, בלי להכנס כרגע לדין ודברים שבין משה לבינם, משה רבינו מתרצה ונותן להם נחלה כבקשתם, או אז פתאום נכנס לתמונה גם שבט מנשה ומקבל אף הוא נחלה בבשן ובגלעד.

עולה השאלה למה גם הוא קיבל נחלה, ולמה חולק השבט הזה לשניים? חלקו נוחל בבשן וחלקו בשומרון. למה שבט מנשה קיבל נחלה הגדולה כפליים מכל שאר השבטים?

מובא בפרשת מטות:

{לג} וַיִּתֵּן לָהֶם מֹשֶׁה לִבְנֵי גָד וְלִבְנֵי רְאוּבֵן וְלַחֲצִי שֵׁבֶט מְנַשֶּׁה בֶן יוֹסֵף אֶת מַמְלֶכֶת סִיחֹן מֶלֶךְ הָאֱמֹרִי וְאֶת מַמְלֶכֶת עוֹג מֶלֶךְ הַבָּשָׁן הָאָרֶץ לְעָרֶיהָ בִּגְבֻלֹת עָרֵי הָאָרֶץ סָבִיב: 

ובהמשך הפרשה:

וַיֵּלְכוּ בְּנֵי מָכִיר בֶּן מְנַשֶּׁה גִּלְעָדָה וַיִּלְכְּדֻהָ וַיּוֹרֶשׁ אֶת הָאֱמֹרִי אֲשֶׁר בָּהּ: {מ} וַיִּתֵּן מֹשֶׁה אֶת הַגִּלְעָד לְמָכִיר בֶּן מְנַשֶּׁה וַיֵּשֶׁב בָּהּ: {מא} וְיָאִיר בֶּן מְנַשֶּׁה הָלַךְ וַיִּלְכֹּד אֶת חַוֹּתֵיהֶם וַיִּקְרָא אֶתְהֶן חַוֹּת יָאִיר: {מב} וְנֹבַח הָלַךְ וַיִּלְכֹּד אֶת קְנָת וְאֶת בְּנֹתֶיהָ וַיִּקְרָא לָה נֹבַח בִּשְׁמוֹ:

הפסוקים מעלים שאלות נוספות:

האם משה נתן לבני מנשה את הגלעד כלשון פסוק מ׳, או שבני מכיר בן מנשה כבשו את הגלעד כלשון פסוק לט׳ ?

ומיהו יאיר בן מנשה המוזכר כאן, האם זהו ממש יאיר בן מנשה, וכי הוא היה עוד חי בזמן ירושת הארץ?

בספר יהושע בזמן חלוקת הנחלות לשבטים נאמר:

וַיְהִי הַגּוֹרָל לְמַטֵּה מְנַשֶּׁה כִּי הוּא בְּכוֹר יוֹסֵף לְמָכִיר בְּכוֹר מְנַשֶּׁה אֲבִי הַגִּלְעָד כִּי הוּא הָיָה אִישׁ מִלְחָמָה וַיְהִי לוֹ הַגִּלְעָד וְהַבָּשָׁן:(יהושע יז, א)

מכאן משמע שבני מנשה אכן היו אנשי מלחמה והם ירשו בעצמם חלקים גדולים בבשן ובגלעד וירשו אותם. יתכן שמשה נתן מעצמו חלק מהשטחים הכבושים על ידו ובני מנשה הלכו והרחיבו את שטחם עשרת מונים, או שלאחר שכבר כבש משה את הבשן נאחזו בו גוים בשנית ובני מנשה לכדו ערים אלו בשנית. 

ולמה משה נתן להם מעצמו חלק מעבר הירדן?

או משום שהוא ראה שעבר הירדן גדול מידי להיות נחלת שני שבטים בלבד ורצה להכניס עוד שבט לנחלה. או משום שמשה רצה ליצור חיבור בין שני העברים, ועל ידי חציית שבט מנשה לשניים הוא יוצר חיבור בין העברים. וכך תשמר אחדות העם.

יש פרשנים שמתארכים את כיבושי יאיר בן מנשה לתקופה הרבה יותר קדומה, בזמן שיוסף הצדיק משל במצרים הלכו בני מנשה וכבשו חלקים בגלעד, בין כה וכה עוג מלך הבשן כבש חבלי ארץ אלו ובבוא ישראל חזרה לאזור כבש משה רבינו את ארץ הבשן ונתנם לבני שבט מנשה אשר אבותם כבשו בעבר ארץ זו. 

מיהו התלמוד אומר במפורש שיאיר בן מנשה היה עדיין בחיים בכניסה לארץ ומשמע שזה הוא בעצמו שהולך ולוכד את חוות יאיר, יתכן שבעיקר צאצאיו לחמו והוא ניצח על המלאכה, וכיון שהיה בחיים נקרא הכיבוש על שמו. אגב הגמרא שואלת כיצד היה בחיים הרי נגזרה גזרת המוות במדבר על כל הגברים בישראל? עונה הגמרא שהגזירה היתה רק על בני 20-60 ומי שהיה מבוגר מגיל שישים לא נגזר בגזרה. 

הרמב״ן לומד מהפסוקים ביהושע שרק עשירית משבט מנשה נחלו בגלעד ולכן שאר השבט קיבלו נחלה בצד המערבי ככל שאר השבטים, ועשירית השבט קיבלו/ כבשו עוד נחלה כשל שבט שלם או יותר מכך בגלעד. 

לכן יצא שבני מנשה קיבלו כפליים בארץ. 

מבט מהיר על ההיסטוריה מראה חוט חורז. יוסף הודה בארצו ונקרא לכן נער עברי. יהושע בן נון צאצאו דיבר בשבח הארץ בזמן שהמרגלים דיברו בגנותה. בנות צלפחד מחבבות הארץ היו וכך גם הגברים של שבט מנשה שחיבבו את הארץ ולחמו עליה. אומרת הגמרא שיאיר בן מנשה נהרג בקרב על העי והוא שקול כרובה של סנהדרין. ( בבא בתרא קכא:) והוא בן כשלוש מאות שנה בנופלו בקרב. 

בברכה בעז מלט