בטח הבורח לא מגיד שהוא בורח ומה בא לחדש כאן הפסוק?

מסופר בפרשת ויצא שיעקב אבינו לאחר כעשרים שנה של חיים בבית לבן, נשיאת נשותיו והקמת המשפחה המפוארת מחליט לחזור חזרה לארץ. ללבן חותנו הוא לא מספר על יציאתו המתוכננת. 

{כ}  וַיִּגְנֹב יַעֲקֹב אֶת לֵב לָבָן הָאֲרַמִּי עַל בְּלִי הִגִּיד לוֹ כִּי בֹרֵחַ הוּא:

השאלה כאמור למה הפסוק אומר שיעקב לא מספר שהוא בורח? הרי ברור שכל בורח לא מספר.  

נאמרו על כך כמה תשובות:

1. יעקב לא הגיד מעולם ללבן שהוא בורח מעשיו אחיו, לא מלבן. ועל כן כל שהייתו אצל לבן היתה רק בתורת מקלט זמני. ולכן לבן לא צפה שיעקב יברח ממנו, כי חשב שיעקב כבר התביית אצלו. 

2. יעקב דוקא היה מגיד כל הזמן ללבן שהוא הולך לברוח לו. מרוב שהיה מכריז זאת תמידית לבן כבר היה אדיש וכך יכל לברוח באמת. 

לכן הפסוק מצין שגנב את לב לבן ודוקא על בלי הגיד לו שבורח הוא. כל הזמן הגיד שלו שבורח , ועכשיו בלי להגיד פשוט ברח. 

3. כבר כמה זמן שיעקב מרגיש שפני לבן אינן כתמול שלשום כמפורש בפסוקים. יעקב אבינו הבין שהוא צריך להסתיר את ההכרה הזו , שאם לא כן לבן ירגיש שגם פני יעקב אינן כתמול שלשום, ואז יקשה עליו לברוח מלבן. בלי הגיד לו- הכוונה שיעקב לא הגיד ללבן שום דבר המעיד שהרגיש בשינוי פני לבן כלפיו. כך מפרש הספורנו. 

4. יעקב אבינו גנב את לב לבן בזה שכל פעם היה מבקש ממנו לשלחו. לבן קיבל מזה שיעקב צריך את הסכמתו ללכת ולכן לא נזהר מבריחה אפשרית. ( הסבר אור החיים הקדוש)

לבן ניסה לעשות לאבינו את השואה הלבנה. יעקב אבינו כבר זמן רב שהבין שעליו לנהוג בעורמה כדי להיחלץ משיני הרשע הזה ואלו כנראה היו הטקטיקות שלו. 

במשך ההיסטוריה נאלצו לא פעם היהודים להתארגן לבריחה מגלות כזו או אחרת. וכדי להציל ככל הניתן את רכושם הם הסתירו עד לרגע האחרון את תכניותיהם. הדרכים לכך היו מגוונות ומחוכמות.

בברכה בעז מלט