בס"ד                             עש"ק פרשת תזריע-מצורע התשע"ה

בפרשת מצורע העוסקת בסוגי צרעות שונות ודרכי הטיפול בהם מופיעה גם צרעת הבית.

על רגל אחת אדם שחושב שיש לו צרעת בביתו היה ניגש לכהן ואומר לו ״כנגע נראה לי בבית״ הכהן מגיע לביתו לבדוק את הדבר. בשלב ראשון היה מסגיר את הבית שבעת ימים, ואז היה בא שוב לבית לראות אם הנגע פשה בקירות הבית, ואם הוא היה מכריז על צרעת הבית, היו נטמאים כל הכלים והמזון שבבית, אבל דוקא נטמאים ברגע שהכהן מכריז ולא קודם. לכן היו האנשים מוציאים מביתם כל החפצים טרם יגיע הכהן לבדוק הבית. את האבנים הנגועות היו מחליפים בחדשות ומחכים לראות שלא חוזר הנגע לקירות. אם לא הועיל היו מנתצים את קירות הבתים.



למה היתה מופיעה צרעת בבתים? למה הכהן מטפל בה? אם הצרעת מטמאת את הבית למה רק כשהכהן מכריז עליה? למה אסור לאדם לומר שנגע נראה בביתו, רק חייב לומר כנגע?

הפתיחה לפרשית נגעי בתים פותחת בלשון שונה משאר הנגעים וכך נאמר:

וַיְדַבֵּר יְ-ה-וָ-ה אֶל מֹשֶׁה וְאֶל אַהֲרֹן לֵאמֹר: {לד} כִּי תָבֹאוּ אֶל אֶרֶץ כְּנַעַן אֲשֶׁר אֲנִי נֹתֵן לָכֶם לַאֲחֻזָּה וְנָתַתִּי נֶגַע צָרַעַת בְּבֵית אֶרֶץ אֲחֻזַּתְכֶם: (ויקרא יד,לג)

מכאן שנגעי בתים מותנים דוקא בבתים שבארץ ישראל. לשון הפסוק גם מורה על דבר חיובי, למרות שלכאורה אין זה כך. 

ראשית נאמר שככלל כל הנגעים הינם סוג של נוריות מחוונים מיוחדות שהותקנו רק במודל יצור של עם ישראל. עם שנבחר להוביל את תיקון העולם ולהיות אור לגוים, קיבל יכולת לדעת מה ה׳ חושב עליו. אפשר לקרוא לצרעת מחלה רוחנית. ולכן הכהנים אחראים על הטיפול במחלה ולא הרופאים. נתיחדה צרעת הבתים שתלויה גם במקום בנוסף לעם- בזה שהיא נוהגת רק בארץ ישראל.

 אומרים חז"ל בזהר הקדוש ובמדרשים שהכנענים כשבנו את בתיהם בארץ היו להם לחלקם כוונות שליליות במהלך הבניה, וכוונות אלו הכניסו טומאה בבתים. לכן נתן ה׳ נגעים באותם בתים על ידם התאפשר להוציא רוח טומאה זו מהבתים ולטהרם. 

אבל חס הקב״ה על ישראל וגלגל כך שבמהלך ניתוץ אותם אבנים ימצאו ישראל אוצרות שהחביאו הכנענים באותם בתים, וכך הומתק מהלך תיקון הבתים מהנגעים. 

גם בתקופות יותר מאוחרות התגלו לאנשים נגעים בבתים כעדות על קלקולים רוחניים שלהם ובכך עוררו את אותם אנשים לתקן את מידותיהם המקולקלות. הוצאת כל החפצים מהבית טרם בוא הכהן אליו כבר חוללה השפעה חזקה על אותם אנשים. הטמאות הבית דוקא ברגע הכרזת הכהן חיזקה את ההכרה שטומאה זו אינה דבר טבעי אלה מסר א-לוהי. האדם בהגיעו אל הכהן היה אומר כנגע נראה  בבית, לשון המורה שזהו אכן נגע רק אם כך יכריז הכהן ולא רגע קודם. גם יש בזה לימוד מוסר לאדם בכל הנוגע לנגעים שרואה בחיים, לא לחרוץ לשלילה, לא למהר לפסול, אלה לצפות לטוב. 

מבאר הספורנו שרק בדורות בהם רוב האומה הלכה בדרך הישר היו באים הנגעים כדי לעורר את אותם החלשים לתיקון דרכם.

אז יוצא מכאן שזה שהיום שאין לנו נגעים אלו זה לא מפאת מעלתנו... אמנם אנו יכולים לקחת את העיקרון מהפרשה, אם אנו זוכים להשפלות וביזיונות זהו סימן שהשם אוהב אותנו וחפץ בטובתנו. 

עוד אפשר ללמוד מכאן שיש חשיבות בבניית בתים לא רק שהקירות יהיו ישרים וכדו' אלה גם מי הם הבנאים ואיזה כוונות היו להם בבנייה. אם בונים את בתינו כאלה שכל יום מקללים אותנו ומצפים לכיליוננו, אלו יהיו גם האנרגיות שהם יכניסו לבתינו.

בברכה בעז מלט

This e-mail address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it. ">