בס"ד פרשת בחוקתי
בפרשת בחוקותיי בתוך דברי הברכה והטובה שינחיל השם לנו עת נלך בחוקותיו, מופיע הביטוי ״והתהלכתי בתוככם״
אונקלוס בתרגומו מתרגם
״ וְאַשְׁרֵי שְׁכִינְתִּי בֵּינֵיכוֹן״. כמובן שאין זה תרגום מילולי, וזו דרכו בקודש כאשר יש חשש למחשבת הגשמה של האלוה לשנות את הלשון , כך לדוגמא במתן תורה, אומרת התורה ״וירד ה׳ על הר סיני״ , ואונקלוס בתרגומו כתב ״ואיתגלי ה׳ ...״ כדי שלא יטעו לתפוס את ה׳ כדבר גשמי.
ולמה התורה עצמה לא חשה לזה? כי עמ״י שחי את השפה העברית ואת אמונת היחוד לבטח שלא יתפוס את הדברים בתפיסה מגושמת.
בכל אופן יש להתבונן מה רצתה התורה ללמדנו באומרה ״ וְהִתְהַלַּכְתִּי בְּתוֹכְכֶם״
רש״י כתב ״ אטייל עמכם בגן עדן כאחד מכם, ״ רש״י מקשר התהלכות זו לזו המתוארת בפרשת בראשית בגן עדן. אפשר שרוצה לומר לנו שפסגת הברכה המתוארת תהיה חזרה למציאות כשהייתה בגן עדן בראשית ימי העולם הזה.
אבל עדיין יש לנו לעיין מה עושה כאן התהלכות ה ׳, מה מלמדת אותנו ההליכה ביחס לה׳?
הרמב״ן מפרש :
וטעם והתהלכתי בתוככם. שתהיה הנהגתי בכם מפורסמת כמלך מתהלך בקרב מחנהו מספיק להם כל צרכם וזה דרך דברי הברית כפשוטן והוא אמת וכך יעשה בהן בודאי. בהמשך הרמב״ן כותב שטרם זכינו להתגשמות מלאה של נבואה זו כי היא תלויה בהיות כל ישראל הולכים בדרך ה׳ אבל יתקיים עמנו בזמן השלמות.
לדעת הרמב״ן ההליכה יוצרת פרסום כדרך המלך המתהלך במחנהו. ואלי גם רוצה לומר שתהיה ניכרת ההשגחה הפרטית של ה׳ על כל אחד ואחד מאיתנו, מספיק להם כל צרכם.
הסבר נוסף מעניין מאוד לשאלתנו מביא הספורנו וכך כותב:
והתהלכתי בתוככם. ענין המתהלך הוא ההולך אנה ואנה לא אל מקום אחד בלבד. אמר אם כן אתהלך בתוככם כי לא אל מקום אחד בלבד ירד שפע הכבוד כמו שהיה במשכן ובמקדש כאמרו ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם כלומר בזה האופן ובאותו המקום בלבד אשכון בתוכם ובאר זה באמרו אשר אועד לך שמה ונועדתי שמה לבני ישראל אבל אתהלך בתוככם ויראה כבודי בכל מקום שתהיו שם כי אמנם בכל מקום שיהיו שם צדיקי הדור הוא קדוש משכני עליון שבו תשלם כוונתו כאמרו השמים כסאי והארץ הדום רגלי ואל זה אביט אל עני ונכה רוח וחרד על דברי:
לפי פרושו כאן מתגלית דרגת שכינה נעלה משכינת המקדש. שכאן השכינה תלוה אלינו בכל מקום שבו נהיה.
אור החיים כותב: ואומרו והתהלכתי בתוככם. על דרך אומרו (יואל ג') ונבאו בניכם ובנותיכם שיהיה אורו יתברך מתהלך בתוכם והוא רוח המנבא על דרך אומרו (במדבר י''א) עם ה' נביאים כי יתן ה' את רוחו עליהם:
לפרושו התהלכות השם בתוכנו משמעותה שנזכה כולנו להיות נביאים. שכולנו נוכל לדעת את השם ללא צורך במתווכים ביננו.
נראה גם לומר שהתורה אמרה והתהלכתי בתוככם בהקבלה לתחילת הפרשה. היא פותחת בלשון ״אם בחוקותיי תלכו״ וכנגד זה גם אמרה והתהלכתי בתוככם ביחס לה׳, מידה כנגד מידה. ככל שאנו נתהלך בדרכי ה׳ יותר, נדבק במידותיו כך גם ה׳ יתהלך יותר בתוכנו, ישגיח עלינו ישמע לשוועתנו ויתנבא אלינו, הלוואי שנזכה לכך במהרה בימינו.
בברכה בעז מלט