בס"ד

בפרשת בהעלותך מושלמות ההכנות האחרונות לקראת הנסיעה של ישראל במדבר. בכללן נכנסים לתפקיד הענן והחצוצרות :

{יז}  וּלְפִ֞י הֵֽעָ֤לוֹת הֶֽעָנָן֙ מֵעַ֣ל הָאֹ֔הֶל וְאַ֣חֲרֵי-כֵ֔ן יִסְע֖וּ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל וּבִמְק֗וֹם אֲשֶׁ֤ר יִשְׁכָּן-שָׁם֙ הֶֽעָנָ֔ן שָׁ֥ם יַֽחֲנ֖וּ בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל:

{יח}  עַל-פִּ֣י יְ-הֹ-וָ֗-ה יִסְעוּ֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל וְעַל-פִּ֥י יְ-הֹ-וָ֖-ה יַֽחֲנ֑וּ כָּל-יְמֵ֗י אֲשֶׁ֨ר יִשְׁכֹּ֧ן הֶֽעָנָ֛ן עַל-הַמִּשְׁכָּ֖ן יַֽחֲנֽוּ: ...

{א}  וַיְדַבֵּ֥ר יְ-הֹ-וָ֖-ה אֶל-מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר: 

{ב}  עֲשֵׂ֣ה לְךָ֗ שְׁתֵּי֙ חֲצֽוֹצְרֹ֣ת כֶּ֔סֶף מִקְשָׁ֖ה תַּֽעֲשֶׂ֣ה אֹתָ֑ם וְהָי֤וּ לְךָ֙ לְמִקְרָ֣א הָֽעֵדָ֔ה וּלְמַסַּ֖ע אֶת-הַֽמַּחֲנֽוֹת: ...

{ח}  וּבְנֵ֤י אַֽהֲרֹן֙ הַכֹּ֣הֲנִ֔ים יִתְקְע֖וּ בַּֽחֲצֹצְר֑וֹת וְהָי֥וּ לָכֶ֛ם לְחֻקַּ֥ת עוֹלָ֖ם לְדֹרֹֽתֵיכֶֽם: 

{ט}  וְכִֽי-תָבֹ֨אוּ מִלְחָמָ֜ה בְּאַרְצְכֶ֗ם עַל-הַצַּר֙ הַצֹּרֵ֣ר אֶתְכֶ֔ם וַהֲרֵעֹֽתֶ֖ם בַּחֲצֹֽצְרֹ֑ת וְנִזְכַּרְתֶּ֗ם לִפְנֵי֙ יְ-הֹ-וָ֣-ה אֱלֹֽהֵיכֶ֔ם וְנֽוֹשַׁעְתֶּ֖ם מֵאֹֽיְבֵיכֶֽם: 

{י}  וּבְי֨וֹם שִׂמְחַתְכֶ֥ם וּֽבְמוֹעֲדֵיכֶם֘ וּבְרָאשֵׁ֣י חָדְשֵׁכֶם֒ וּתְקַעְתֶּ֣ם בַּחֲצֹֽצְרֹ֗ת עַ֚ל עֹלֹ֣תֵיכֶ֔ם וְעַ֖ל זִבְחֵ֣י שַׁלְמֵיכֶ֑ם וְהָי֨וּ לָכֶ֤ם לְזִכָּרוֹן֙ לִפְנֵ֣י אֱלֹֽהֵיכֶ֔ם אֲנִ֖י יְ-הֹ-וָ֥-ה אֱלֹֽהֵיכֶֽם: (פ) 

שאלות:

מדוע החצוצרות לא נמנות בכלי המקדש בפרשות תרומה ותצוה, ומוזכרות אגב אורחא בהכנות למסע?

גם מצוותן במקדש מובאת בואו החיבור לחצוצרות המסע?

כיצד ידעו ישראל שעליהם לסוע? ע״פ הענן, או החצוצרות?

כיצד קשורים הדברים, מסע המחנות, יציאה למלחמות ותקיעת הקרבנות במועדים?

למה דוקא צריכות להיות מכסף?

בפשט הדברים נראה שהענן כשהיה מתרומם למעלה היה מסמן לישראל להתכונן לנסיעה. בפועל כל שבט ושבט היה נוסע על פי תקיעת החצוצרות, באמצעותן כוונה התנועה והמרחק בין הדגלים. 

על דרך הרמז הנסיעות והנדודים של ישראל בגלויות השונות התנהלו  על פי העננים שהעיבו על חיי השלווה הזמניים וגם על פי החצוצרות והצרות שבקרבנו. "השם צלך על יד ימינך". 

נראה שאין ציווי על החצוצרות בפרשות תרומה ותצוה המרכזות את ציווי כלי המשכן כי החצוצרות של משה היו רק לשעתן לנסיעות המדבר והן נגנזו בסיום המסעות קודם מותו של משה רבינו. והן כנראה לא שמשו במשכן. 

החצוצרות המובאות בהמשך הפסוקים השייכות לזמן מלחמה ולמועדים שייכות כנראה רק לארץ ישראל ולא נצרכו במדבר. 

למה נגנזו החצוצרות של משה?

נראה שכלי שהשתמש בו פה קדוש לא ראוי שישתמש בו הדיוט. משה רבינו שנאמר בו פה אל פה אדבר בו, גם התקיעות שלו היו בהתאם. מה ביטאו תקיעותיו? אפשר אולי ללמוד על כך משהו מדיבורו כשהיו נוסעים גם על תקיעותיו. וכך אומר הפסוק:

{לה}   וַיְהִ֛י בִּנְסֹ֥עַ הָֽאָרֹ֖ן וַיֹּ֣אמֶר מֹשֶׁ֑ה קוּמָ֣ה | יְ-הֹ-וָ֗-ה וְיָפֻ֨צוּ֙ אֹֽיְבֶ֔יךָ וְיָנֻ֥סוּ מְשַׂנְאֶ֖יךָ מִפָּנֶֽיךָ:

בחצוצרה יש שילוב של הקול הטבעי היוצא מהפה עם הקול המלאכותי של הכלי. בזה היא מיוחדת מכל שאר כלי הנגינה. במסעות ישראל היה שילוב של גילוי השגחת השם עם הנהגת האומה הגלויה. 

קולות התרועה שייכים לשני מצבים קוטביים למצב המלחמה והתערערות בטחון האומה מחד ולמועדים וחגים בהם תרועת מלך היא מאידך. 

  אבן עזרא מפרש:  וביום שמחתכם ובמועדיכם. ששבתם מארץ אויב או נצחתם האויב הבא עליכם. וקבעתם יום שמחה כימי פורים ושבעת ימי חזקי''ה (ס''א חנוכה) שמחה. 

הצרות מזכירות לנו לקרוא להשם. לזכור שהוא מנהל העולם. וגם בניצחונות מזכירות לנו החצוצרות להגיד תודה להשם. 

הכסף מלשון כיסופים ולכן הן עשויות ממנו כדי לעורר הכיסופים שלנו להשם. 

ברוך השם זכינו לחזור לארץ. שומה עלינו גם לחזור ולתקוע בחצוצרות הכסף. 

בברכת שבת שלום בעז מלט.