בס"ד     עש"ק פרשת ראה התשע"ה

בפרשת ראה מופיע מספר פעמים הביטוי הזה :

{ה}  כִּי אִם אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר יְ-הֹ-וָ-ה אֱלֹהֵיכֶם מִכָּל שִׁבְטֵיכֶם לָשׂוּם אֶת שְׁמוֹ שָׁם לְשִׁכְנוֹ תִדְרְשׁוּ וּבָאתָ שָּׁמָּה: 

{יא}   וְהָיָה הַמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר יְ-הֹ-וָ-ה אֱלֹהֵיכֶם בּוֹ לְשַׁכֵּן שְׁמוֹ שָׁם שָׁמָּה תָבִיאוּ אֵת כָּל אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם עוֹלֹתֵיכֶם וְזִבְחֵיכֶם מַעְשְׂרֹתֵיכֶם וּתְרֻמַת יֶדְכֶם וְכֹל מִבְחַר נִדְרֵיכֶם אֲשֶׁר תִּדְּרוּ לַי-הֹ-וָ-ה: 

{יד}  כִּי אִם בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר יְ-הֹ-וָ-ה בְּאַחַד שְׁבָטֶיךָ שָׁם תַּעֲלֶה עֹלֹתֶיךָ וְשָׁם תַּעֲשֶׂה כֹּל אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּךָּ: 

{יח}  כִּי אִם לִפְנֵי יְ-הֹ-וָ-ה אֱלֹהֶיךָ תֹּאכְלֶנּוּ בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר יְ-הֹ-וָ-ה אֱלֹהֶיךָ בּוֹ אַתָּה וּבִנְךָ וּבִתֶּךָ וְעַבְדְּךָ וַאֲמָתֶךָ וְהַלֵּוִי אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ וְשָׂמַחְתָּ לִפְנֵי יְ-הֹ-וָ-ה אֱלֹהֶיךָ בְּכֹל מִשְׁלַח יָדֶךָ: 

נראה לי ששתי שאלות חשובות עולות כאן:

1. למה כל כך חשוב שאת כל הקרבנות, ביכורים, מעשרות, נדבות, נדרים נביא רק למקום אחד?

2. למה התורה לא מציינת לנו מהו מקום זה, היכן הוא? ועוד הלשון אשר יבחר אומרת כביכול השם טרם בחר במקום?

נאמרו בחז״ל הסברים רבים לכך ונביא כמה מהם. מצד אחד התורה לא מציינת את המקום ובכך יוצרת ציפייה, מתח והשתוקקות לגלות את המקום המיוחל. 

י״א שהמטרה היתה לא לפגוע במעלת מקומות המשכן הזמניים שעוד נכונו קרי הגלגל, שילה, נוב וגבעון. מכיון שטרם ידוע לישראל היכן הוא המקום הנבחר למשכן עולמים לא יזלזלו במקומות המשכן הזמניים. 

או אפילו נאמר שכל זמן שלא התגלה המקום בירושלים באמת גם מקומות המשכן הזמני בבחינת המקום אשר יבחר. הלא השם בחר בהם למשכנו אם כי זמנית. 

ויש מפרשים שראו בביטוי אשר יבחר השם הנגדה לדרכם של עובדי האלילים וכך כותב הכלי יקר:

 שלא אתם תהיו הבוחרים במקום, כ"א אל המקום אשר יבחר ה' וגו'. כי הוא ית' הבוחר ולא אתם כי אין כבודו ית' תלוי במקום אלא הקב"ה מכבד מקומו לפיכך לשכנו תדרשו. לא תדרשו אל המקום אלא תדרשו לשכנו איה מקום כבודו כי הוא ית' עיקר והמקום טפל לו,( עד כאן הכלי יקר)

ברצוני לפתח נקודה זו, התורה כידוע באה ללחום מלחמת חורמה בכל העבודה זרה, עבודת אלילים, כוכבים ומזלות. ובכלל זה כנגד המקומות של העבודה זרה. לעומת זאת התורה באה לחזק ולרומם את אמונת היחוד באל מופשט מכל תפיסה וידיעה. ולכן דורשת שיהיה מקום אחד שאליו כולם ידרושו וגם מקום זה במשך מאות בשנים היה בלתי ידוע לישראל, כדי שלא יתפסו למקום בצורה מגושמת בדומה לעובדי האלילים. ולשם כך מדגישה התורה שמקום זה הוא הנבחר על ידי השם ולא על ידינו. לעומת עובדי האלילים שבדו מעצמם דתות והמציאו אלילים בחרו להם מקומות רמים ומרשימים כדי לכבד את אליליהם. האלילים בשרות בני האדם. לעומתם אנו עובדים את האלוהים האחד ויחיד , הוא שבחר בנו מכל האומות, הוא שהגדיר לנו את המצוות, והוא שבחר את מקום השראת שכינתו מכל המקומות. אז נכון שלא מתאים שאנו נבחר את המקום, אבל האם לא יותר טוב היה ללא מקום כלל, הרי אנו חוששים ממחשבות הגשמה, מייחוס אלוהות לחפצים בעלי גשמיות?

א. כך בורא העולם בחר, הוא רצה שנבנה לו כאן משכן. 

ב. כיון שאנו חיים בתוך עולם גשמי ובעולם הזה הגשמי השם רוצה שנגלה את מלכותו, לכן רצה שנעשה כאן מצוות ומעשים המגלים מלכותו בכללם בניית בית מקדש. 

ג. כל עולה לרגל שיגיע למקום שבחר השם יראה במו עיניו שאין אל גשמי השוכן בתוכו. לכן דוקא בחירת המקום חושפת את אין סופיותו של הבורא. שהוא מקומו של עולם ואין העולם מקומו. 

בברכה בעז מלט