עש"ק פרשת נח שנת תשוע"ה
אנו פוגשים בפרשת נח את נמרוד. מיהו היה? מה סוד גבורתו? ומה אפשר ללמוד מזה להיום?
וכך מובא:
{ח} וְכוּשׁ יָלַד אֶת נִמְרֹד הוּא הֵחֵל לִהְיוֹת גִּבֹּר בָּאָרֶץ:
{ט} הוּא הָיָה גִּבֹּר צַיִד לִפְנֵי יְהֹוָה עַל כֵּן יֵאָמַר כְּנִמְרֹד גִּבּוֹר צַיִד לִפְנֵי יְ-הֹ-וָ-ה:
הפשט נראה שמדבר בשבחו של נמרוד ועוד אומר שהיה גבור ציד לפני השם. אבל מה רב הפלא שחכמינו לקחו את הדברים הפוך לגמרי ודרשו אותו לגנאי:
וְכוּשׁ אוֹלִיד יַת נִמְרוֹד הוּא שָׁרֵי לְמֶהֱוֵי גִבַר בְּחֶטְאָה וּלְמֵרְדָא קֳדָם יְיָ בְּאַרְעָא:
הוּא הֲוָה גִבַּר מְרוֹדָא קֳדָם יְיָ בְּגִין כֵּן יִתְאַמֵר מִן יוֹמָא דְאִיתְבְּרִי עַלְמָא לָא הֲוָה כְּנִמְרוֹד גִבַּר בְּצֵידָא וּמְרוֹדָא קֳדָם יְיָ: (תרגום יונתן)
יונתן בן עוזיאל בתרגומו מתאר את נמרוד כגבר חוטא ומורד בהשם.
וכמוהו מפרשים רבים וכך רש״י כותב כאלף שנה אחר כך:
להיות גבור. להמריד כל העולם על הקדוש ברוך הוא בעצת דור הפלגה:
גבור ציד. צד דעתן של בריות בפיו, ומטען למרוד במקום: לפני ה'. מתכוין להקניטו על פניו: על כן יאמר. על כל אדם מרשיע בעזות פנים, יודע רבונו ומתכוין למרוד בו, יאמר, זה, כנמרוד גבור ציד (שם, ב.): (רש"י)
פלא מדוע החכמים דרשוהו לגנאי?
אמנם השם נמרוד מורה על מרי, ולכן לא כדאי לתת שם זה לילד, אבל הכתוב מעיד עליו שהיה גבור ציד לפני ה׳. מה רע בזה?
אגב גם מרדכי היהודי שמו משורש מרד, ואכן היה מרדן, אבל מרדן קדוש שהביא תשועה לישראל.
נחזור לשאלתנו מה רע להיות גבור, ועוד שמעיד עליו הכתוב לפני ה׳?
אלה נראה שאנו צריכים להבין אחרת את הלשון לפני השם.
על נח אומר השם בתחילת הפרשה כי אותך ראיתי צדיק לפני. ובסוף בפרשה בסיפור מגדל בבל. הם בונים מגדל פן יפוצו על פני כל הארץ. השם יורד לראות את העיר והמגדל. ולבסוף מפיצם על פני כל הארץ.
כיצד יש להתנהג לפני השם? צדיק לפני השם- מצוין. וגבור לפני השם? במה אפשר להתגאות לפני השם?
בספר שמואל בסיפור הבאת ארון הברית על ידי דוד המלך לירושלים, מסופר שדוד מכרכר בכל עוז לפני השם, ודוד חגור אפוד בד( דהיינו בגד פשוט). מיכל אשתו עוקצת אותו ״ מה נכבד היום מלך ישראל״ היא לא יכולה לסבול את ההשפלה שהוא משפיל כביכול את עצמו. ודוד עונה לה ״ ושיחקתי לפני השם. ונקלותי עוד מזאת והייתי שפל בעיני...״(שמואל ב, ו)
לכן אומר המהר״ל מפראג שצדקו הפרשנים בדבריהם שנמרוד מרד בהשם כי אין מקום לגבורה לפני השם. ועוד שמוזכר גבור ציד. ותכונת הצייד שהא בעל תחבולה ועורמה ואינו הולך בדרך תם וישר. אז נמרוד היה צייד לפני השם- הוא הפעיל את כישרונותיו הציידים לפני השם.
חז״ל מציינים שנמרוד היה המלך הראשון בעולם, עד אליו העולם הסתדר בלא מלך. והוא היה אחד מעשרה מלכים במשך ההיסטוריה ששלטו בכל העולם. הוא ניצל את כישרונות הצייד שלו להשיג שלטון או בצורה פשוטה מתוך שראו הבריות שהא צד אריות ונמרים פחדו ממנו והשתעבדו לו. או שהוא היה צד בערמה את לב הבריות שמשתלם להם להכתירו למלך. או שהוא השתמש כביכול בשם השם כדי לבסס וחזק את מלכותו. ולפרוש זה ״לפני השם ״ מתפרש כביכול חיובי, הכל לשם שמים כביכול, ובעצם כוונתו לרתום את השם למרכבתו המלכותית.
חז״ל אומרים שהוא אמרפל. ונקרא כך על שם שהפיל את אברהם אבינו לכבשן האש.
ומובא בפרקי דרבי אליעזר שנמרוד הצליח לצוד את החיות בקלות בזכות הכתנת שעשה השם לאדם הראשון ונמרוד ירשה. עד שבא עשיו והרג את נמרוד ונטל את הכתנת ממנו.
נראה לומר שכל זמן שכל האנושות היתה שפה אחת לא הורגש צורך במלך, אולם משהתפלגה האנושות לשבעים אומות, התחילו לצוץ המלכויות.
נכון להיום אנו רואים לצערנו שימוש דומה בשם השם למטרות שפלות. אנו גם רואים ארגונים שקונים שלטון באמצעות הכוח והפחד שהם מנחילים, כדוגמת דאע״ש ושותפיו.
הציפייה שלנו לחזור לימי שפה אחת לכל העולם. כִּי-אָז אֶהְפֹּךְ אֶל-עַמִּים, שָׂפָה בְרוּרָה, לִקְרֹא כֻלָּם בְּשֵׁם יְ-ה-וָ-ה, לְעָבְדוֹ שְׁכֶם אֶחָד. .(צפניה ג,ט)
בברכה בעז מלט
This e-mail address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it. "> This e-mail address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.