בס״ד  עש״ק פרשת תולדות שנת תשוע"ה

הפלישתים מקנאים ביצחק אבינו ומגרשים אותו מארצם, אחר כך הרועים שלהם רבים עם רועי יצחק על בארות המים ״לאמר לנו המים״. יצחק מתרחק עוד יותר מהם וחונה בבאר שבע, ואז דוקא אחר ההתנתקות או הגרוש ( תלוי את מי שואלים) הם רצים אחריו ומבקשים לכרות ברית( את זה עדין אנו לא רואים):

{כו}  וַאֲבִימֶלֶךְ הָלַךְ אֵלָיו מִגְּרָר וַאֲחֻזַּת מֵרֵעֵהוּ וּפִיכֹל שַׂר צְבָאוֹ: 

{כז}  וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם יִצְחָק מַדּוּעַ בָּאתֶם אֵלָי וְאַתֶּם שְׂנֵאתֶם אֹתִי וַתְּשַׁלְּחוּנִי מֵאִתְּכֶם: 

{כח}  וַיֹּאמְרוּ רָאוֹ רָאִינוּ כִּי הָיָה יְהֹוָה עִמָּךְ וַנֹּאמֶר תְּהִי נָא אָלָה בֵּינוֹתֵינוּ בֵּינֵינוּ וּבֵינֶךָ וְנִכְרְתָה בְרִית עִמָּךְ: 

{כט}  אִם תַּעֲשֵׂה עִמָּנוּ רָעָה כַּאֲשֶׁר לֹא נְגַעֲנוּךָ וְכַאֲשֶׁר עָשִׂינוּ עִמְּךָ רַק טוֹב וַנְּשַׁלֵּחֲךָ בְּשָׁלוֹם אַתָּה עַתָּה בְּרוּךְ יְ-הֹ-וָ-ה: 

העולם ירוץ אחרינו ויבקש את בריתנו כאשר יראה שהאלוהים עמנו, כשנהיה חזקים ועשירים. אבל לא כשנרדוף אחר טיפת הכרה בינלאומית מסויפת. כשיצחק חי בארץ פלישתים הם טענו שהוא מתעשר על חשבונם, אבל לאחר שהלך מאיתם והוא המשיך לשגשג ולהתעשר ואילו הם התדלדלו מעושרם הם קלטו שלא כך היה ואומרים ליצחק ״רָאוֹ רָאִינוּ כִּי הָיָה יְ-הֹ-וָ-ה עִמָּךְ״ עושרך בא מאת השם ולא מאתנו. ולהיפך דוקא שכנותך הביאה להצלחתנו, והתרחקותך לדלדולנו. גם היום כמה מדינות בעולם קלטו שהן סובלות בהעדר ישיבת יהודים בהם, כמו ספרד המעודדת היום יהודים לחזור אליה אולי זכותם תעמוד לה. 

נחזור לפלישתים, לשם מה הם מבקשים מיצחק לכרות ברית עמהם?

הרי הוא לא באמת מאיים עליהם! ועוד הלא הם כבר כרתו ברית עם אברהם אביו, אז בטח שיצחק לא יפר אותה. 

אומר הרמב״ן:

ועתה אמרו בלבם בעבור שהפרנו אנחנו את בריתנו עם יצחק ושלחנוהו מעלינו גם הוא יפר את בריתו עמנו ויגרש זרעו את זרעינו מן הארץ ולכן עשו עמו ברית חדשה...

או שהם שמעו מהבטחת הארץ לאברהם ופחדו ממנה, לכן באו לסנדל את אבותינו בברית שלום לבל נכבשם בירושת הארץ. 

ויש לומר לזכותו של יצחק אבינו שהוא לא התחייב על זרעו אלה רק על עצמו שלא יזיקם ועוד שהוכיחם על התנהגותם ולבסוף שילחם ממנו ויתכן ששילוח זה במובן דומה לאותו שילוח ששלחו הם אותו. הלא הם גרשו אותו מארץ פלישתים ובדברם עם יצחק הם כבסו את הגרוש וקראו לו ונשלחך בשלום, עתה מחזיר להם יצחק באותו מטבע ומשלחם מהארץ בשלום. 

חז״ל ראו בכל הסיפור הזה רמז לעתיד. הבארות רומזות לבתים. עסק- לבית ראשון. שטנה- בית שני. רחובות- בית שלישי שעליו כבר לא יריבו אתנו הגוים. ולמה רומזת באר שבע?

התורה מספרת לנו שעבדי יצחק חופרים הבאר, בינתיים באים הפלישתים לדבר עם יצחק, וכאשר הוא משלחם ממקומו:

{לב} וַיְהִי בַּיּוֹם הַהוּא וַיָּבֹאוּ עַבְדֵי יִצְחָק וַיַּגִּדוּ לוֹ עַל אֹדוֹת הַבְּאֵר אֲשֶׁר חָפָרוּ וַיֹּאמְרוּ לוֹ מָצָאנוּ מָיִם: {לג} וַיִּקְרָא אֹתָהּ שִׁבְעָה עַל כֵּן שֵׁם הָעִיר בְּאֵר שֶׁבַע עַד הַיּוֹם הַזֶּה: 

הפסוק קושר בין שילוחם של הפלישתים לבין מציאת המים. 

נראה מכאן שיהיו שני שלבים בבית שלישי שלב רחובות ושלב באר שבע. רחובות הינה הבאר השישית ובאר שבע- השביעית. וזו בארו של מלך המשיח, השביעי במספר. יוצא שמפגש הפסגה שנערך בינתיים הוא המייצב את השלום ביננו לשאר העולם. ולאחר ברור זה, נוכל להגיע לביתי בית תפילה יקרא לכל העמים. 

בברכה בעז מלט

This e-mail address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it. "> This e-mail address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.