מאמר פרשת וארא שנת תשוע״ה
משה רבינו מאז נשלח להוציא את ישראל ממצרים, עבר טבילת אש לא פשוטה, שוטרי ישראל הוכו על שלא הושלמה המלאכה והם באו בטענות כלפי משה ואהרן שבגללם הם סובלים. ובעקבותיה משה בא בטענות כלפי השם ״ למה הרעותה לעם הזה למה זה שלחתני״ ( פרק ה, כב)
פרשת וארא פותחת בפסוק:
וַיְדַבֵּר אֱ-לֹהִים אֶל מֹשֶׁה וַיֹּאמֶר אֵלָיו אֲנִי יְ-ה-וָֹ-ה:
ברש״י:
וידבר א-להים אל משה. דבר אתו משפט, על שהקשה לדבר ולומר למה הרעותה לעם הזה:
אבל אחרי כל זאת, האם אי אפשר להבין את משה?
במבט אנושי כך נראה שמאז בא משה לדבר אל פרעה הרע לעם הזה?
אלה האמת שזו טעות אופטית. זאת כבר למדנו שאנו בני האדם מוגבלים ביכולת הראות שלנו. נדמה לנו שהכבדת העבודה היתה קשורה לדברי משה. אבל באמת אומר אור החיים שהקב״ה שלח את משה טרם נגמרה גזירת השעבוד ונמצא שהימים הבודדים שעברו מאז בא לדבר עם פרעה ועד שהתחילו המכות- הסבל של בני ישראל היה המשך לסבלם כפי שגזרה ההשגחה ולא מפאת שליחות משה. ומהר מאוד הסתיים כל השעבוד בפתע עת התחילו לנחות המכות על מצרים.
לדברי אור החיים הקדוש השם כעס כאן על משה משום שמשה אמר ״הרעותה״ ובזה ייחס את בוא הרעה לקב״ה עצמו, ובאמת מהשם לא תצאנה הרעות. אומר ירמיהו הנביא באיכא: מפי עליון לא תצא הרעות והטוב.
עולה כאן ברור נוקב על דבר מציאות הרע בעולם. מחד אנו מאמינים שאין עוד מלבדו, ובלי הסכמת השם שום דבר לא יקרה. מאידך טוב השם לכל ורחמיו על כל מעשיו. ולכן כאשר רוצה אדם לחטוא פותחים לו(מאפשרים לו), כאשר רוצה לעשות טוב מסייעים בעדו. אומר הרב חרל״פ שאת האור השם יצר. זהו צמצום מאורו יתברך. ואילו את הרע השם איפשר. כאשר בני אדם בוחרים ברע אזי הרע מקבל ממשות. וכאשר בע״ה נפסיק לבחור ברע, אזי הוא יעבור מן העולם.
נחזור לפסוק באיכא ״ מפי עליון לא תצא הרעות והטוב״. ניחא הרעות לא יצאו מפי עליון, אבל למה נאמר גם על הטוב שלא יצא מהשם?
מבאר אור החיים כך: ישנו טוב אחד שלא יוצא מאת השם, ולכן נאמר בלשון יחיד. כל שאר הטוב יבוא מאת השם, כמאמר הפסוק בתהלים:
גַּם יְ-ה-וָ-ה יִתֵּן הַטּוֹב וְאַרְצֵנוּ תִּתֵּן יְבוּלָהּ
ועוד במקומות רבים.
אז מהו הטוב שלא יוצא מפי עליון, וכיצד קשור לרעות?
אומר אור החיים, היות האדם צדיק. למרות שלהיות צדיק זו טובה עצומה, אותה לא מורידים מהשמיים. היא תלויה בבחירת האדם. ולכן קושר ירמיהו הנביא בין הרעות לבין טוב הצדיק. כדי שנוכל אנו להיות צדיקים בבחירתנו, נתנו לנו אפשרות לעשות רע. מנקודה זו צומחות כל הרעות ובאות לעולם. וזו התשובה לכל השאלות והטענות כלפי שמים: איפה השם היה בשואה, באינקוויזיציה, במסעות הצלב וכדו׳. כאשר אנו בני האדם נפסיק לבחור ברע- הרשעה כולה כעשן תחלוף ותימלא הארץ דעה את השם. כשנפסיק לזרוק האשמות על כל הרעות. ניקח אחריות לתיקון העוולות-נזכה ונראה בישועות ונחמות.
בברכה בעז מלט