בס"ד עש"ק פרשת יתרו שנת תשוע"ה

כך פותחת הדברה השלישית מעשרת הדברות:

{ז}  לֹא תִשָּׂא אֶת שֵׁם יְ-ה-וָֹ-ה אֱלֹהֶיךָ לַשָּׁוְא כִּי לֹא יְנַקֶּה יְ-הֹ-וָ-ה אֵת אֲשֶׁר יִשָּׂא אֶת שְׁמוֹ לַשָּׁוְא: (ס) 

בשביל מה באה דיברה זו? כיצד ״זכתה״ מצוה זו להיכנס לעשרת הדברות?

מסביר הרשב״ם:

"כל זה מכבודו של הקב״ה וגם שמירת שבת שאחריו וגם כיבוד אב ואם שהוקש כבודם לכבוד של מקום.."

כמובן שהקב״ה לא חסר לו כלום ואיננו צריך לכבודנו, אבל טובתנו אנו שנכבד את בוראנו ומטיבנו. וכעין זאת אנו מבינים שטובת הילדים לכבד את הוריהם לכן צוותה זאת התורה.

ואומר האבן עזרא:

והנה טעם לזכור השם כי כאשר הוא השם אמת כן יהי' דברו אמת. והנה אם לא יקיים דברו כאלו מכחיש את השם. ומנהג אנשי מצרים עד היום אם ישבע אדם בראש המלך ולא יקיים את דברו הוא בן מות. ואלו נתן כופר משקלו זהב לא יחיה בעבור כי הוא בוזה את המלך בפרהסיא. אם כן למלך ב''ו כך כמה אלף אלפי פעמים חייב אדם להשמר שלא תכשילהו לשונו לתת את פיו לחטיא את בשרו לזכרו לשוא.(עד כאן הא״ע) 

הזהירות בשימוש בשמו של המלך, הינה אבן ראשה בבניין העולם ותיקונו. ללא מורא וכבוד שמים- איש את רעהו חיים בלעו .

מה פרוש לא תשא? לא תזכיר או לא תשבע בשם השם? ולמה אומר תשא שפרושו לשון הרמה כאשר הכוונה להיפך? ולמה דוקא באיסור זה אמרה התורה את ענשו מה שלא אמרה באיסורים אחרים בעשרת הדברות זולת איסור ע״ז?

עיקר הכוונה של איסור לא תשא, שלא ישבע האדם בשם השם. לא ישבע בחינם כגון האומר על עמוד אבן שהוא של אבן. וכ״ש שלא ישבע לשקר. זה חד משמעי וברור שגם על דברים שהם אמתיים אסור להישבע בשם השם לחינם. זולת כאשר בית הדין משביע בעל דין שאז אין זה לחינם ומותר. ולצערנו רבים מקרבנו טועים וחוטאים ובשם השם נשבעים. עוד למדו מכאן שגם הזכרת שם השם שלא בדרך שבועה גם אסורה אלה אם כן מזכיר בציטוט פסוקי תורה, בתפילה, ברכות ושירי קודש. 

ולמה אמר לשון תשא שמובנו הרמה ולא בלשון דיבור?

י״א שהמזכיר שם השם לבטלה סובר שהשם כה רם ונישא כך שאינו משגיח במה שנאמר. ולכן ציוותה התורה "לא תשא" – אל תרומם את השם מידיעת הפרטים. אמונתנו היא שהשם משגיח על כל היוצא מפינו. ולכן גם הזהירה התורה שלא ינקה, כדי שלא נזלזל בדיבור. 

לאור החיים הקדוש הסבר הפוך, 

המזכיר שם שמים בדבריו סובר שבכך הוא מנשא ומכבד את השם, בהכריזו שהשם הוא אלוהיו, לכן אמרה תורה לא תשא, אפילו נדמה לך שבכך אתה מנשא את השם. כמובן שבעת הצורך כאשר אנו מברכים ברכות במקומן ובשירי שבח להשם אז אין זה לחינם וכשר. 

פרוש אחר שמביא אור החיים שהמזכיר לשווא שם שמים נושא מעליו את שם השם ומורידו ממנו. יוצא כאן מידה כנגד מידה, המזלזל בכבוד שמים סופו שמאבד משמו הוא. 

הכלל הוא שצריך איזונים בחיים. לכבד ולשבח את השם - מצוין. להשתמש בשם השם לחינם וכל שכן להישבע בשם השם- בזה כבר גורם רעה בעולם. לכן יעצונו חכמינו שלא להישבע בחיים על שום דבר, גם לא על דברים נכונים. אמנם אזכרת שמו יתברך בשירי קודש מותרת  ואין צורך לשנות את שמות השם, כי אין זו אזכרה לבטלה. ועוד שאין להמציא להשם שמות חדשים שלא היו ולא נבראו. בשם השם נעשה ונצליח. 

בברכה בעז מלט

This e-mail address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it. "> This e-mail address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.