בס"ד מאמר לפרשת בחוקותי שנת תשוע"ה
פרשתנו עוסקת בעיקר בהבטחות השכר והעונש שמבטיח לנו השם בהתאם למנהגנו אנו. והנה בסיומה של רשימת הקללות הקשות מתחילה לבצבץ הנחמה, הסוכריה שנמצאת אף בקללות:
וְזָכַרְתִּי אֶת בְּרִיתִי יַעֲקוֹב וְאַף אֶת בְּרִיתִי יִצְחָק וְאַף אֶת בְּרִיתִי אַבְרָהָם אֶזְכֹּר וְהָאָרֶץ אֶזְכֹּר: {מג} וְהָאָרֶץ תֵּעָזֵב מֵהֶם וְתִרֶץ אֶת שַׁבְּתֹתֶיהָ בָּהְשַׁמָּה מֵהֶם וְהֵם יִרְצוּ אֶת עֲוֹנָם יַעַן וּבְיַעַן בְּמִשְׁפָּטַי מָאָסוּ וְאֶת חֻקֹּתַי גָּעֲלָה נַפְשָׁם: {מד} וְאַף גַּם זֹאת בִּהְיוֹתָם בְּאֶרֶץ אֹיְבֵיהֶם לֹא מְאַסְתִּים וְלֹא גְעַלְתִּים לְכַלֹּתָם לְהָפֵר בְּרִיתִי אִתָּם כִּי אֲנִי יְ-ה-וָֹ-ה אֱלֹהֵיהֶם:
פשט הדברים הוא שהקב"ה מבטיח לישראל שעם כל הגלויות והנדודים שיעברו בקרב הגוים, אין הוא מתכוון להפר את הברית שכרת עם אבותינו אברהם יצחק ויעקב ועם יוצאי מצרים. ויותר מכך השם כאן רומז את תכלית כל היסורין שעם ישראל עבר- למען נזכה למימוש הברית הישנה שנכרתה עם האבות הקדושים, אם השם לא היה מגרשנו מהארץ היינו נרקבים בה ונעלמים מההיסטוריה, דוקא הגלות מהארץ עם כל תלאותיה תרמה לחיזוק המוסרי והרוחני של העם הנבחר ולנצחיותו, והכשירה אותו לתפקידו החשוב לתיקון עולם. כמובן שזו סתירה גמורה לתאולוגיה הנוצרית שרצתה לטעון שבעקבות חטאי עמ"י השם החליט לזנוח אותנו ולקחת לו את הנוצרים במקומנו. ואנו רואים כאן כיצד כל ההיסטוריה היתה צפויה לפניו יתברך, השם ידע שאנו נחטא ונגלה מהארץ אבל גם הבטיח לנו שהברית איתו לא תפסק. גם ליחס לקב"ה חרטות זו הבטה מאוד קטנה ומצומצמת. וכך כותב אור החיים הקדוש:
והוא אומרו ואף גם זאת סיבה להבאתם בארץ אויביהם שבהיותם בארץ אויביהם לא מאסתים וגו' לכלותם, ולצד זה בחרתי בעונש כזה:
שמירת הברית עם ישראל בידי השם מוזכרת בתנ"ך במקומות שונים: למשל כִּי הֶהָרִים יָמוּשׁוּ וְהַגְּבָעוֹת תְּמוּטֶנָה וְחַסְדִּי מֵאִתֵּךְ לֹא יָמוּשׁ וּבְרִית שְׁלוֹמִי לֹא תָמוּט אָמַר מְרַחֲמֵךְ יְ-ה-וָ-ה:(ישעיה נד)
וַאֲנִי זֹאת בְּרִיתִי אוֹתָם אָמַר יְ-ה-וָ-ה רוּחִי אֲשֶׁר עָלֶיךָ וּדְבָרַי אֲשֶׁר שַׂמְתִּי בְּפִיךָ לֹא יָמוּשׁוּ מִפִּיךָ וּמִפִּי זַרְעֲךָ וּמִפִּי זֶרַע זַרְעֲךָ אָמַר יְ-ה-וָ-ה מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם: (ישעיה נט)
כִּי לֹא יִטֹּשׁ יְ-ה-וָ-ה עַמּוֹ וְנַחֲלָתוֹ לֹא יַעֲזֹב:((תהלים צד)
אגב משיחות שונות שניהלתי בעבר עם אנשי קהילת בית אל, קהילה של בני נח הגרים בזכרון יעקב, שמעתי מהם שהמניע שהביא את אמה ברגר המייסדת של הקהילה הזו לפרוש מהנצרות היה ההכרה הברורה בתורה שהשם הבטיח לישראל שבשום אופן לא יטוש את עמו, וכיצד יכולים הנוצרים לסתור את הנאמר במפורש במקומות רבים בתורה.
אז מהיכן צצה הברית החדשה?
אומר ירמיהו הנביא:
{ל} הִנֵּה יָמִים בָּאִים נְאֻם יְ-ה-וָ-ה וְכָרַתִּי אֶת בֵּית יִשְׂרָאֵל וְאֶת בֵּית יְהוּדָה בְּרִית חֲדָשָׁה: {
לא} לֹא כַבְּרִית אֲשֶׁר כָּרַתִּי אֶת אֲבוֹתָם בְּיוֹם הֶחֱזִיקִי בְיָדָם לְהוֹצִיאָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם אֲשֶׁר הֵמָּה הֵפֵרוּ אֶת בְּרִיתִי וְאָנֹכִי בָּעַלְתִּי בָם נְאֻם יְהוָה: {
לב} כִּי זֹאת הַבְּרִית אֲשֶׁר אֶכְרֹת אֶת בֵּית יִשְׂרָאֵל אַחֲרֵי הַיָּמִים הָהֵם נְאֻם יְ-ה-וָ-ה נָתַתִּי אֶת תּוֹרָתִי בְּקִרְבָּם וְעַל לִבָּם אֶכְתֲּבֶנָּה וְהָיִיתִי לָהֶם לֵא-לֹהִים וְהֵמָּה יִהְיוּ לִי לְעָם: (ירמיהו לא)
ברור כשמש למי שמעיין בנבואת ירמיהו שהנבואה מדברת על גאולת ישראל ושובו לארץ אחרי הגלות הארוכה, והנביא מבשר לנו שהשם עוד יכרות איתנו ברית חדשה, ובשונה מהברית הישנה שאנו הפרנו אותה, את הברית החדשה אנו לא נפר והיא תשמר לנצח.