בס"ד
מאמר לפרשת שלח שנת תשוע״ה
משה רבינו שולח 12 אנשים ראשי בני ישראל לתור את הארץ. לאחר 40 יום של שביל חוצה ישראל הם חוזרים ומוציאים דיבת הארץ רעה. יהושע בן נון וכלב בן יפונה שהיו מן התרים, מנסים לעצור את הסחף ולשכנע את העם שאין להם ממה לפחד. בין השאר הם אומרים:
{ט} אַךְ בַּי-הֹ-וָ-ה אַל תִּמְרֹדוּ וְאַתֶּם אַל תִּירְאוּ אֶת עַם הָאָרֶץ כִּי לַחְמֵנוּ הֵם סָר צִלָּם מֵעֲלֵיהֶם וַי-הֹ-וָ-ה אִתָּנוּ אַל תִּירָאֻם:
מפרש רש"י
אל תמרדו. ושוב, ואתם אל תיראו: כי לחמנו הם. נאכלם כלחם:
סר צלם. מגינם וחזקם, כשרים שבהם מתו. איוב שהיה מגין עליהם (סוטה לה.). דבר אחר, צלו של המקום סר מעליהם: (רש"י)
רש״י מסביר שלחמנו הם הכוונה שנאכל אותם בקלות בלי מאמץ. וצילם מפרש בשתי דרכים:
1. מגינם וחוזקם סר מעליהם.
2. צלו של המקום סר מעליהם. אין להם עכשיו מטריה אוירית, כיפת ברזל שתגן עליהם מפנינו.
לכאורה רש״י ברח מהפשט שצילם זהו הצל שהם עושים. יתכן שרש״י בחר כך לפרש כי הפסוק מדבר על צילם שמעליהם ולכן צריך לפרשו שמדבר על גורם אחר שהיה יכול להציל את יושבי כנען מפנינו.
הבה נעיין מעט בשורש צל בשימושיו השונים בשפה העברית.
צלמ- בפרשת בראשית "בצלם אלוהים עשה את האדם". מפרש רבי חיים מולוזין ״שכמו שהוא יתברך שמו, הוא האלוהים, בעל הכוחות הנמצאים בכל העולמות כלם ומסדרם ומנהיגם בכל רגע כרצונו, כן השליט רצונו יתברך את האדם שיהא הוא הפותח והסוגר של כמה אלפי ריבואות כוחות ועולמות..״.(נפש החיים פרק ג)
צל-דוד המלך מתפלל ״שמרני כאישון בת עין בצל כנפיך תסתירני״( תהלים יז)
״או ה׳ צילך על יד ימינך.״ ( תהלים)
צלח-מצאנו במקומות רבים בתנ״ך״ ותצלח עליו רוח ה׳״. זהו כמובן השורש לצליחה והצלחה. אף בפרשתנו לאחר חטא המרגלים וגזירת ההליכה במדבר 40 שנה, היו חלקים בעם שרצו לעלות בהר, ללחום בכנענים ולכבוש את הארץ. משה אומר להם ״ והיא לא תצלח״. אפשר לומר שהחטא גרם שגם מעלינו סר במידת מה הצל. בלי צלצח גם הצלחה לא תהיה.
הרמב״ן מביא עוד פרוש:
יתכן שירמוז הכתוב למה שנודע כי בליל החותם לא יהיה צל לראש האיש אשר ימות בשנה ההיא לכך יאמר כבר סר צלם מעליהם שנגזר עליהם מיתה.
לפרושו זה צלם הינו איזה זיו או הילה השורה על האדם. ובראש שנה שבה נגזר על האדם שימות סר ממנו זיו זה.( ואיני יודע אם מדבר על ראש השנה יוה"כ או ליל הושענא רבא)
דברי הרמב״ן מזכירים לי את דברי חז״ל ששדים אין להם צל.
ואור החיים הקדוש מפרש כך:
סר צלם מעליהם- והוא ניצוץ המחיה אותם כבר הוסר מעליהם, ועוד וה' אתנו שהוא בחינת כללות הקדושה ובזה נעשה כאבן השואבת לכל ניצוצין המחיים אותם ונאבדים כלם יחד, ומעתה אין מקום לירא מהם כאומרו אל תיראום: (אור החיים)
במבט על תקופתנו אנו וקשייה, אולי זו הסיבה לכך שאויבנו מבקשים את המות, כי בעצם סר צילם מעליהם. ככל שאנו יותר נדבק בה' כך נפטר מרדיפות אויבנו.
יהי רצון שהשם ישמע צלותינו, יצילנו מכל אויבנו, יצליחנו ותצלח עלינו רוח ה'.
בברכה בעז מלט