מאמר לפרשת חוקת שנת תשוע״ה. 

למה דוקא עכשיו קצרה נפש העם בדרך?

למה השם מצוה על משה לעשות נחש ולא מביא רפואה ישירה?

למה הרפואה באה על ידי ההבטה בנחש?

{ד}  וַיִּסְעוּ מֵהֹר הָהָר דֶּרֶךְ יַם סוּף לִסְבֹּב אֶת אֶרֶץ אֱדוֹם וַתִּקְצַר נֶפֶשׁ הָעָם בַּדָּרֶךְ: 

{ה}  וַיְדַבֵּר הָעָם בֵּא-לֹהִים וּבְמֹשֶׁה לָמָה הֶעֱלִיתֻנוּ מִמִּצְרַיִם לָמוּת בַּמִּדְבָּר כִּי אֵין לֶחֶם וְאֵין מַיִם וְנַפְשֵׁנוּ קָצָה בַּלֶּחֶם הַקְּלֹקֵל: 

{ו}  וַיְשַׁלַּח יְ-הֹ-וָ-ה בָּעָם אֵת הַנְּחָשִׁים הַשְּׂרָפִים וַיְנַשְּׁכוּ אֶת הָעָם וַיָּמָת עַם רָב מִיִּשְׂרָאֵל: 

{ז}  וַיָּבֹא הָעָם אֶל מֹשֶׁה וַיֹּאמְרוּ חָטָאנוּ כִּי דִבַּרְנוּ בַיהֹוָה וָבָךְ הִתְפַּלֵּל אֶל יְ-הֹ-וָ-ה וְיָסֵר מֵעָלֵינוּ אֶת הַנָּחָשׁ וַיִּתְפַּלֵּל מֹשֶׁה בְּעַד הָעָם: 

{ח}  וַיֹּאמֶר יְ-הֹ-וָ-ה אֶל מֹשֶׁה עֲשֵׂה לְךָ שָׂרָף וְשִׂים אֹתוֹ עַל נֵס וְהָיָה כָּל הַנָּשׁוּךְ וְרָאָה אֹתוֹ וָחָי: 

 מביא רש״י:

ותקצר נפש העם בדרך. בטורח הדרך, שהוקשה להם, אמרו, עכשיו היינו קרובים להיכנס לארץ ואנו חוזרים לאחורינו, כך חזרו אבותינו ונשתהו שלשים ושמנה שנה עד היום, לפיכך קצרה נפשם בעינוי הדרך...

לדעת רש״י מקור הקוצר נפש בתזמון הסיבוב, הסיבוב הזה בא בסוף שנות הנדודים כשישראל כבר ציפו להיכנס תכף  לארץ. את השיטה הזו מפעילים בצבא, זכורני מגיבוש צנחנים שעשיתי עת התגייסתי לצבא, לקראת סוף הגיבוש כשכבר סברנו שאנו בדרך חזרה לבסיס, לפתע קבלנו הוראה אחורה פנה, זה היה שלב שבו נשברו נפשית כמה בחורים. 

לדעת אור החיים הק׳ התלונה באה דוקא מאלה שהיו בכלל הגזירה למות במדבר. כיוון שאלו אין להם יעוד מחוץ למדבר, לכן הסיבובים במדבר מתישים אותם. זהו כלל ידוע בעולם, האנשים מוכנים לסבול קשיים כאשר הם רואים את המטרה. אולם בהעדר מטרה ויעד כל קושי בדרך שובר את רוח הבריות. כאן גם מונח סוד הנצחיות של עמ״י מכיוון שהעם הקדוש בטוח שיום אחד יהיה פה גן עדן שתבוא הגאולה, שתחזור השכינה, לכן כל הסיבובים בגלויות לא שברונו. 

לאחר שהחלה המכה, משהחלו הנחשים לנשוך האנשים, העם פונה למשה ומבקש שיתפלל עבורם. וכאן השם לא עושה להם חיים קלים, הרפואה עוברת דרך נחש הנחושת, ״עֲשֵׂה לְךָ שָׂרָף וְשִׂים אֹתוֹ עַל נֵס וְהָיָה כָּל הַנָּשׁוּךְ וְרָאָה אֹתוֹ וָחָי:״ 

למה?

ואמרו רבותינו, וכי נחש ממית או מחיה, אלא בזמן שהיו ישראל מסתכלין כלפי מעלה ומשעבדין את לבם לאביהם שבשמים היו מתרפאים, ואם לאו היו נמוקים. (עד כאן לשון המדרש)

אלה שצריך עיון אם המטרה שישראל יסתכלו כלפי מעלה, למה צריך נחש?

מסביר אור החיים שבני ישראל פנו למשה שיתפלל עליהם, אבל טרם עשו תשובה שלמה, בא נחש הנחושת להשלים את תשובתם. כיצד? עונה אור החיים שבע תשובות;

א. כשישוך אותם הנחש יביטו בנחש מנחושת שהוא דומם וילמדו עצמם לשתוק. 

ב. הנחש בא להזכיר להם את חטאם שדברו לשון הרע. 

ג. בא ללמדם כמה שונה נחש של מעלה שמרפא לעומת נחש של מטה שממית. ומזה גם ילמדו על המן שהוא הלחם מן השמים, שכל כולו מרפא וכיצד יעדיפו על פניו לחם מן הארץ. 

ד. גם יעוררם להבין מדוע סיבבם השם דרך המדבר, והוא כדי שיתלו עיניהם באביהם שבשמים, שיכירו שכל צרכי בני האדם מהשם בואם. 

ה. ללמד את ישראל שהשם יהפוך את הנס לטבע, כך התמיד נחש הנחושת בישראל ימים רבים. 

ו. ללמדם עד היכן כוחה של תשובה המהפכת זדונות לזכויות, וזה נלמד מכך שהנחש שהיה ממית נהיה עכשיו לנחש מחיה. 

ז. ללמדם את ההשגחה הפרטית. כל נשוך במקומו וזמנו יכל לראות את ההשגחה הפרטית לה זכה. זה לא היה נלמד אם השם היה מרפא את כולם כאחד. 

לסיכום:

גם לסיבובים שאנו עוברים בחיים יש תכלית ותועלת. אם נשכיל לברר ולחיות את יעודנו אזי הדרך לא תשחקנו.

בברכה בעז מלט