במצוות ביכורים התחייב עם ישראל רק לאחר שכבש את הארץ וחילקה בין השבטים. זה נלמד ממאמר הכתוב “וירשתה וישבת בה”. מי שאין לו קרקע בארץ פטור מן המצווה, וגם מי שיש לו קרקע אבל אין לו עצי פרי משבעת המינים – פטור אף הוא ממצוות הביכורים. אז למה רק החקלאים מצווים בהבאת ביכורים? ורק אלו הגרים בארץ ישראל? ורק המגדלים שבעה מינים?
הכלל הוא: כגודל יכולת ההרס והחורבן, כך גם יכולת התיקון והבניין. להיות חקלאי – מסוכן, זאת למדנו כבר מכישלון קין; מצד שני, הגענו לעולם הזה דווקא כדי לגלות את הקדושה שבארץ, לחבר שמים וארץ. ארץ ישראל נבחרה למשימה, ואתה, עם ישראל, שותף להגשמה; וביותר מגויסים למשימה חקלאי ישראל, המחוברים לאדמה. אין מביאים ביכורים מחו״ל, כי דלה שם הקדושה החבויה בין רגבי האדמה.
להיות עובד אדמה מסוכן משאר עבודות, שמא יחשוב החקלאי ש“כוחי ועוצם ידי עשה לי את החיל הזה”. לכן באה התורה וציוותה עליו להביא את ראשית פרי האדמה לבית השם: בזה יוכל להכניע ולרסן את תאוותו לאכול מפרי האדמה, בכך שיעלה את הפרי הראשון לבית המקדש. עוד באה מצוות הביכורים לחזק בנפשו את מידת הכרת הטוב – לזכור שכל השפע מאת השם הוא בא, ולזכור גם את ימי עונייננו, כשעבדים לפרעה היינו – ולחזק את מידת הענווה, שהיא אם לכל המידות הטובות; כך אגריפס המלך צעד במעלות המקדש עם הטנא בידו כאחד ההלך. ואחרי כל העבודה הנפשית המיוחדת לעובדי האדמה, נודה ונשבח להשם שזיכנו לחשוף את הקדושה החבויה ברגבי האדמה – והרי זו תכלית הבריאה.
סוד שבעת המינים
הגפן והיין המופק ממנה באים לחשוף את הקדושה החברתית: כוחנו באחדותנו, וקדושתנו תלויה בהתחברותנו – ענבי הגפן בענבי הגפן. הגפן רומזת למידת אברהם אבינו, איש החסד.
התאנה חושפת את קדושת היחיד: אין חלומנו רק בהצלחת הכלל, אלא גם בהצלחת כל יחיד מאיתנו. היא רומזת למידת הגבורה וליצחק אבינו, שהיה עולה תמימה.
הרימון, שבו כל הגרגרים חיים יחד באחווה בבית גידול אחד, מבטא את היחיד והיחד באחדות אחת; הרימון, כליל תפארת, מגלה את מעלת יעקב אבינו.
ארץ זית שמן – ארץ המגדלת זיתים המפיקים שמן, המשובח שבשמנים, וזקן העצים. כנגד משה, אהרן ויוסף, וכנגד ספירות נצח, הוד ויסוד.
דבש – פרי העץ המתוק ביותר. המתיקות, כידוע, היא תוצר חום השמש, והתמר מצליח יותר מכל העצים לנצל את חום השמש ולהוציא פרי משובח ומפואר. התמר כנגד מעלת דוד המלך וכנגד ספירת המלכות, אשר מעלתה בענוותנותה, ביכולת הקבלה מכל הספירות שמעליה.
ויהי רצון שנזכה במהרה לחשוף את צפונות הארץ, ארץ החיים, להעלות את פירותיה המשובחים לבית העולמים, ולהודות ליושב במרומים על כל החסדים.
מסר לדורנו
דווקא החקלאי בארץ ישראל, המחובר לאדמה, מצֻווה בביכורים – כי גדול הסיכון של “כוחי ועוצם ידי”, אך גדול אף הפוטנציאל לחבר שמים וארץ. בדורנו, השב לעבוד את אדמת ארצו, אקטואלי הצורך להכניע את הקניינות ולחזק את הכרת הטוב והענווה. שבעת המינים רומזים לקדושות שונות – חברתית, יחידנית ולאומית – ולמידות האבות. נזכה לחשוף את הקדושה החבויה ברגבי האדמה, שהיא תכלית הבריאה.


