לפרשת וילך תשרי תשע״ז

אם היינו יודעים מהו יומנו האחרון עלי אדמות, כיצד היינו ממלאים אותו?

התורה מספרת לנו את מעשה משה רבינו ביומו האחרון:

וַיֵּלֶךְ מֹשֶׁה וַיְדַבֵּר אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה אֶל כָּל יִשְׂרָאֵל: {ב} וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם בֶּן מֵאָה וְעֶשְׂרִים שָׁנָה אָנֹכִי הַיּוֹם לֹא אוּכַל עוֹד לָצֵאת וְלָבוֹא וי-הֹ-וָ-ה אָמַר אֵלַי לֹא תַעֲבֹר אֶת הַיַּרְדֵּן הַזֶּה: {ג} יְ-הֹ-וָ-ה אֱלֹהֶיךָ הוּא עֹבֵר לְפָנֶיךָ הוּא יַשְׁמִיד אֶת הַגּוֹיִם הָאֵלֶּה מִלְּפָנֶיךָ וִירִשְׁתָּם יְהוֹשֻׁעַ הוּא עֹבֵר לְפָנֶיךָ כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר יְ-הֹ-וָ-ה: {ד}   וְעָשָׂה יְ-הֹ-וָ-ה לָהֶם כַּאֲשֶׁר עָשָׂה לְסִיחוֹן וּלְעוֹג מַלְכֵי הָאֱמֹרִי וּלְאַרְצָם אֲשֶׁר הִשְׁמִיד אֹתָם: {ה} וּנְתָנָם יְ-הֹ-וָ-ה לִפְנֵיכֶם וַעֲשִׂיתֶם לָהֶם כְּכָל הַמִּצְוָה אֲשֶׁר צִוִּיתִי אֶתְכֶם: {ו} חִזְקוּ וְאִמְצוּ אַל תִּירְאוּ וְאַל תַּעַרְצוּ מִפְּנֵיהֶם כִּי יְ-הֹ-וָ-ה אֱלֹהֶיךָ הוּא הַהֹלֵךְ עִמָּךְ לֹא יַרְפְּךָ וְלֹא יַעַזְבֶךָּ: (ס) {ז}   וַיִּקְרָא מֹשֶׁה לִיהוֹשֻׁעַ וַיֹּאמֶר אֵלָיו לְעֵינֵי כָל יִשְׂרָאֵל חֲזַק וֶאֱמָץ כִּי אַתָּה תָּבוֹא אֶת הָעָם הַזֶּה אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבַּע יְהֹוָה לַאֲבֹתָם לָתֵת לָהֶם וְאַתָּה תַּנְחִילֶנָּה אוֹתָם: {ח} וַי-הֹ-וָ-ה הוּא הַהֹלֵךְ לְפָנֶיךָ הוּא יִהְיֶה עִמָּךְ לֹא יַרְפְּךָ וְלֹא יַעַזְבֶךָּ לֹא תִירָא וְלֹא תֵחָת: {ט} וַיִּכְתֹּב מֹשֶׁה אֶת הַתּוֹרָה הַזֹּאת וַיִּתְּנָהּ אֶל הַכֹּהֲנִים בְּנֵי לֵוִי הַנֹּשְׂאִים אֶת אֲרוֹן בְּרִית יְ-הֹ-וָ-ה וְאֶל כָּל זִקְנֵי יִשְׂרָאֵל:...

בפשיטות אנו רואים מהפסוקים שמשה הולך לעודד ולנחם את בני ישראל, שלא ישברו מזה שהוא עוזב אותם, כי השם ינהיג אותם כפי שנהגם עד כה, גם מעודד את יהושע בן נון ונוסך בו דברי חיזוק, "השם יהיה עמך לא ירפך ולא יעזבך..." ועובר להשלמת כתיבת התורה ונתינתה לכהנים, ומזכיר את מצוות ״הקהל״ לבני ישראל. למה דוקא מצוה זו? כי זה היה האירוע המכונן ביותר בתודעת כל ישראל! 

אירוע של פעם בשבע שנים-שכל מטרתו שמירת התורה בתודעה הציבורית. 

בקיצור משה רבינו דואג לכולם ליום שאחרי, שלא תיפול רוחם של ישראל, ולא של יהושע ממשיכו, גם דואג להמשכיותה של התורה. 

״וילך משה״- המפרשים עסקו רבות בהבנת הליכה זו מה פשרה?

מהם פרשו שמשה הלך פשוט להיפרד מבני ישראל, לבקש כביכול את רשותם לפני שהוא עוזבם.

 מהם פרשו שהוא הלך לעשות שלום. שלום בין ישראל לאבינו שבשמים ובין ישראל לעצמם. ואת השלום צריך לרדוף, לא לחכות שיגיע אלינו, לכן משה הלך.

מהם פרשו שמשה בהליכתו בא להראות קבל עם שכוחו במתניו ואין פטירתו כפטירת אחד האדם, אלא שהגיע זמנו להיפטר, וזמנו של יהושע להנהיג כל ישראל בפקודת האל. 

מהם פרשו שההליכה המדוברת פה הינה הליכת חלק הנשמה של משה, שהיא הכוח המניע את האדם, וזו הנשמה הלכה מאת משה כשהגיע זמנו להיפטר. 

ממשפטי הסיום של אדם ניכר מה חשוב לו בעולם. משה רבינו ביומו האחרון התגלה בשיא תפארתו, בדאגתו האמיתית לצאן מרעיתו. 

בברכה בעז מלט