בס"ד מאמר לפרשת נח שנת תשע"ז
למה השם לא הציל את נח בלי כל כך הרבה טרחה של נח בהכנת התיבה, בלי כל הדאגה להאכיל את כל החיות במשך שנה שלמה, ובכלל בלי להצטרך להיות בבית הכלא-בתיבה במשך שנה שלמה?
כמה זמן באמת שהה נח בתיבה?
מה אנו יכולים לקחת מאישיותו של נח כלימוד לחיינו?
הקב״ה ציווה על נח לבנות את התיבה עוד 120 שנה לפני המבול. ובמשך כל אותם שנים עסק נח בבניית התיבה. יוצא שנח שהה בתיבה 121 שנה. מתוכם 120 בבנייה שלה ועוד שנה אחת שהה בה סגור עם משפחתו וגן החיות הנייד שלו.
כל אותם השנים עסק נח בהכנה הפיזית של התיבה ויחד אתה גם בהכנה הנפשית שלו לעולם שאחרי. ללכת נגד הזרם, שבו כל האנושות שמסביבך. לא להיסחף בזרם החברתי הכללי- זהו ניסיון קשה מאוד. כמה פעמים שאנו פוגשים אנשים העושים מעשים שלא יעשו, כששואלים אותם למה ככה הם מתנהגים? אנו מקבלים את התשובה "אבל ככה כולם עושים". מה "שכולם עושים", נהיה כמעט אוטומטית לדבר לגיטימי. בטח נח שמע מידי יום ביומו אמירות מעין אלו, ולא שת עליהם.
בניית התיבה היתה אמירה לכלל האנושות, שפרו מעשיכם. יונה הנביא הכריז בנינוה: "עוד ארבעים יום ונינווה נהפכת", ונח הכריז במעשיו עוד מאה ועשרים שנה והעולם נהפך.
נח עצמו היה צריך לעבור הכנה לעולם שאחרי המבול, וגם החיות היו צריכות לעבור תהליך. לדאוג לכל מחסורם בזמן המבול, הווה אומר, לשנות יחס לתפקידנו כאן בעולם. לעבור מעמדה נצלנית לעמדה אחראית.
לבנות תיבה, מבטא תהליך של התבדלות מהסביבה הקלוקלת. לעשות זאת במשך 120 שנה, תוך לגלוגים של כל השכנים, זה אתגר קשה אך מדהים!
להיסגר בתיבה, מסביר הראי״ה ,זה לעצור את שטף החיים הטבעי ,הרגיל ,על מנת להתחיל חיים חדשים בריאים.
גם בחיי האדם הפרטי, ישנם מצבי תיבת נח, מצבים שאנו נצרכים בהם לקחת אחריות על תיקון בריאותנו או מידותינו, לא לזרום לפי הרגשתנו, אלה להתנהל בצורה מלאכותית מחושבת. וזאת, רק לזמן מה, עד אשר נוכל לחזור לחיים טבעיים בריאים יותר. אי אפשר לתקן את המידות, לשנות הרגלים שליליים, בלי לעבור שלב זה של תיבת נח. שלב בו, אנו לא מתנהגים מתוך הרגלים אלא, מתוך החלטה מודעת, מתוך כללים חדים, לאחר תקופת הצינון. אנו יכולים להתחיל לסגל הרגלים חדשים ובריאים.
כמובן שהחברה גם יכולה להשפיע חיובית על אנשיה. הכוח החברתי הוא אדיר. אבל כשהסביבה מושכת למטה, נח משמש לנו כדוגמת מופת ליכולת להבדל מהחברה השלילית.
בברכה בעז מלט