בס״ד לפרשת בשלח התשע״ח
לאחר חציית ים סוף עם ישראל הולך שלושת ימים במדבר ולא מוצא מים,
ומגיעים למרתה אבל שם מתברר שהמים מרים. העם מתלונן למשה, משה רבינו משליך על פי השם עץ למים והם נמתקים. לאחר מכן אומר להם השם:
{כו} וַיֹּאמֶר אִם שָׁמוֹעַ תִּשְׁמַע לְקוֹל יְ-ה-וָֹ-ה אֱלֹהֶיךָ וְהַיָּשָׁר בְּעֵינָיו תַּעֲשֶׂה וְהַאֲזַנְתָּ לְמִצְוֹתָיו וְשָׁמַרְתָּ כָּל חֻקָּיו כָּל הַמַּחֲלָה אֲשֶׁר שַׂמְתִּי בְמִצְרַיִם לֹא אָשִׂים עָלֶיךָ כִּי אֲנִי יְ-ה-וָֹ-ה רֹפְאֶךָ: (ס)
בפשטות מציין כאן הכתוב את הדרך להיגמל מהמחלות. וכן אמרו חכמינו ״החש בכל גופו יעסוק בתורה.״
על פי זה אפשר לומר שתפקידם של המחלות בעולם להביא את האנשים לחיות חיים יותר בריאים ומתוקנים, גופנית, נפשית, רוחנית ואמונית. ההכרה שאף המחלות מקורן בשמים, הכרה שהתחזקה במכות מצרים, מביאה את המסקנה שההליכה בדרך השם תגאלנו ממחלותינו.
ברם עיון בפסוק מעלה מספר שאלות:
מדוע בראשיתו של הפסוק השם מופיע בגוף שלישי וכשעובר לרפואה עובר לגוף ראשון, כָּל הַמַּחֲלָה אֲשֶׁר שַׂמְתִּי בְמִצְרַיִם לֹא אָשִׂים עָלֶיךָ כִּי אֲנִי יְ-הוָֹה רֹפְאֶךָ ?
עוד קשה אם את כל המחלה אשר שמתי במצרים לא אשים עליך, אז כלל לא תהיה חולה, ומה צורך עוד בזה שאומר הכתוב ״אני השם רופאך״?
ובכלל למה מדבר על המחלה ששם במצרים, במה הן שונות משאר המחלות?
מבאר אור החיים הקדוש, שמזכיר את המחלה ששם במצרים כי הייתי חושב שאפשר שהשם לא ישים עלינו מחלה, אבל כאשר שכנינו יחלו אפשר שאנו גם נדבק במחלה, לכן אומר השם לא אשים עליך! אם משמים לא מגיע לך לחלות, לא תחלה ולא תדבק ממי שכן חולה.
אולם ולמה מוסיף לומר אני השם רופאך אם כלל לא אשים מחלה עליך ?
אומר כאן אור החיים:
כי אני ה' רופאך. פירוש לצד חולאים שאינם בידי שמים כאומרם ז"ל (כתובות ל'.) הכל בידי שמים חוץ מצינים ופחים. לזה אמר כי אני ה' רופאך פירוש הגם שיקר לך מקרה מהם אני ארפאך מהם ...
יוצא לפרושו שישנם שני סוגי חוליים:
חוליים שבידי שמים- הקב״ה ישמרנו כשנלך בדרכיו שכלל לא יגיעו אלינו.
הסוג השני מחלות הנגרמות מבחירות שגויות שלנו, כגון אדם שלא נזהר ביום קר, ונהיה מצונן מהצינה, עליו אומר הכתוב אני השם רופאך.
האבן עזרא מסביר למה דוקא מזכיר את המחלה ששם השם במצרים, כי אותה עם ישראל ראה וחווה. בא השם והראה ככה יעשה לאיש אשר את דבר המלך בזה. מכות מצרים היו הוכחה למציאות מחלות בידי שמים.
פרוש אחר מענין לשאלתנו מביא הרב חרל״פ זצ״ל בספרו נימוקי המקראות( עמוד קנ)
״ שאע״פ שכל רפואה באה לאחרי המחלה, הרפואה של מעלה מרפאה את השורש שלא תבוא שום מחלה״
לפי הסברו אין כלל שאלה, כי המושג רפואה במבט התורה אין משמעותו ריפוי של מחלה אלא מתן בריאות כזו שלא תגיע שום מחלה.
אפשרות אחרת להבין את הכתוב, אומר השם לישראל מחלות מהסוג שהבאתי למצרים, מחלות שתפקידם להכות ולהשמיד, לא אביא עליך. מה שכן יתכן, מחלות שמטרתן לזככנו, לטהרנו, ולרוממנו. לכן אומר הכתוב ״ אני השם רופאך״,
במבט אמוני המחלות באות לעולם כדי לעוררנו לתקן את דרכינו. לכן מתבקש שאם אנו הולכים בדרך הישר, אין צורך במחלות.
חלק מהחזון אחרית הימים גם מתבטא בהסרת המחלות מאיתנו ״וְהֵסִיר יְ-ה-וָ-ה מִמְּךָ כָּל חֹלִי וְכָל מַדְוֵי מִצְרַיִם הָרָעִים אֲשֶׁר יָדַעְתָּ לֹא יְשִׂימָם בָּךְ וּנְתָנָם בְּכָל שֹׂנְאֶיךָ.״( דברים ז,טו)
בברכה בעז מלט