בס״ד לפרשת תזריע מצורע התשע״ח

היפוך תבליט

אנו פוגשים את התופעה הזו במישורים כל כך שונים ומגוונים, בתופעות טבע כגון המכתשים, בהם המקום הכי נמוך במכתש היה פעם דוקא ראש ההר, או הרי געש גבוהים שנוצרו מהתפרצות של מגמה מפנים כדור הארץ. או בתחום אחר בעולם הטבע, כיצד בהתפרקות של חיים, הדבר שהיה חי בדרגה גבוהה יותר, במיתתו ורקבונו הוא מסריח ומזהם יותר את הסביבה מדבר חי בדרגה פחותה ממנו או מדומם שכלל לא חי. 

בעולם הטכנולוגי, אנו פוגשים רבות את התופעה, כיצד ההמצאות שקדמו את העולם ביותר, גם היו אלו שכמעט הרסו אותו, כגון הדינמיט או החכמת האטום. כיצד כל מכשיר ככל שיהיה יותר משוכלל, אם ישתבש בו משהו גם נזקו עלול להיות גדול יותר. 

היפוכי תבליט בשפת הקודש

אנו פוגשים שורשים שונים נושאים הפכים, לדוגמא השורש ש.ר.ש שמשמש הן לפעולת השתרשות והיאחזות באדמה והן לעקירה ושירוש. ואם נפרק אותו לגורמיו, שר- אדם חשוב ורש- אדם חסר כל. או שורש פ.ק.ד שמשמש הן לספר, כינס, הנהיג והן לנעדר, ברח והתפזר. או שורש ב.ח.ר שבו ובסיכול אותיותיו מובנים הופכיים, בחירה המאפשרת חיבור ולעומתה גם בריחה. או שורש נס המאפשר מתוך הניסיון את ההתנוססות או חלילה מנוסה, מאפשר נסיקה או נסיגה לעומתה. וכמוהן דוגמאות רבות מאוד. 

בעולם האנושי החברתי, כיצד אנשים מחליפים צד מהקצה אל הקצה. העניים הכי גדולים הם אלו שלפנים היו מגדולי העשירים, הרב קרליבך היה קורה להם אלו עם חובות של עשירים. אנשים שהיו ממתנגדי הדת הגדולים, המרביצים לדתיים שנהיו ברבות הימים מרביצי תורה ברבים. כבר בדורות קדומים שמענו על כאלו אנשים, כמו רבי עקיבא שבצעירותו אמר מי ייתן לי תלמיד חכם ואנשכנו כחמור, עלה וטיפס בקדושה עד להנהגת עולם התורה והאומה. וגם להיפך לצערנו אנו פוגשים תופעות כיצד ראשי ישיבות וראשי ממשלות מגיעים לשבת חפויי ראש בבור יחד עם כל ראשי הסמים. ובהיסטוריה הרחוקה, כיצד מי שהיה תלמיד לחכמים מן  הכישרוניים שבהם, שבעט בתורה הסיט והדיח ונהיה ראש לרשעים יש״ו. 

גם היושב במרומים בהנהגת עולמו הופך תבליטים. הוא לקח את האדם האחרון לבריאה שיתוש קדמו יחד עם כל צרעה ודבורה, ולקחו ועשהו נזר הבריאה. ואומרים חז״ל שאם זכה האדם( ופעל טוב בעולם) אומרים לו אתה קדמת לכל מעשה בראשית, ואם לאו אומרים לו יתוש קדמך. ומכל אומות העולם בחר השם את האומה ה71, זו שאם לא היתה מקבלת את התורה היתה מחריבה את כל העולם( כל למדונו חז״ל), ועליה ציווה לחבר את כולם ולתקן את העולם.

ובתוך האומה השם בחר דוקא באח הנרדף שלבור הושלך ומבור הכלא יצא למלוך. וכמוהו גם צמח דוד עלה לגדולה מאחר הצאן הנבזה שבאחים למשפחת ישי בית הלחמי. וזו הבחינה, ״ אם קטן אתה בעיניך- ראש שבטי ישראל אתה״( מדברי שמואל הנביא לשאול המלך). ובצד ההפוך אומרים חכמינו שהרודפים אחר הכבוד, הכבוד יברח מהם. דוד המלך הבין טוב את הנושא ולכן כשמיכל  בת שאול בזה לו בליבה על התנהגותו   וַתֹּאמֶר מַה נִּכְבַּד הַיּוֹם מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר נִגְלָה הַיּוֹם לְעֵינֵי אַמְהוֹת עֲבָדָיו כְּהִגָּלוֹת נִגְלוֹת אַחַד הָרֵקִים: ענה לה: וַיֹּאמֶר דָּוִד אֶל מִיכַל לִפְנֵי יְ-ה-וָ-ה אֲשֶׁר בָּחַר בִּי מֵאָבִיךְ וּמִכָּל בֵּיתוֹ לְצַוֹּת אֹתִי נָגִיד עַל עַם יְ-ה-וָ-ה עַל יִשְׂרָאֵל וְשִׂחַקְתִּי לִפְנֵי יְ-ה-וָ-ה: {כב} וּנְקַלֹּתִי עוֹד מִזֹּאת וְהָיִיתִי שָׁפָל בְּעֵינָי וְעִם הָאֲמָהוֹת אֲשֶׁר אָמַרְתְּ עִמָּם אִכָּבֵדָה:

בפרשתנו אנו נפגשים עם נושא הטומאה, תופעה ממשית רוחנית הנוצרת בעקבות הסתלקות שכינה. כך בטומאת המת הנוצרת מהסתלקות הנשמה וכך בטומאת היולדת.

יש מפרשים בעקבות עזיבת החיים של העובר, שהוא אמנם זכה לחיים עצמאיים אולם לאמו נותר חלל בבטנה בעזיבתו. ויש מפרשים שהטומאה באה בעקבות הסתלקות הקדושה העליונה, שהלא מפתח הלידה הינו אחד משלושת המפתחות שבידי שמים, יוצא אפוא שבכל לידה ישנה השראת קדושה אלוהית עליונה, הרי ממילא כשמסתלקת הקדושה באה הטומאה במקומה( הרבה מקוצק)

בכלל דיני הטומאה אנו מוצאים את נושא היפוך התבליט, את הקוטביות בין הקדושה והטומאה. וכך אדם כשהוא חי הוא נזר הבריאה, במותו הוא גם אבי אבות הטומאה. וישראלי שנבחר משמים עם כלל ישראל לתקן עולם ואדם, במותו מרחפת טומאתו ומאמרה את כל מי שנמצא באוהלו או ביתו. 

כך מעלותינו מחד מולידות סכנות יותר גדולות. הנפילות מצד שני מעידות על הכישרונות והיכולות. חסרונותיו של אדם גם חושפות את מעלותיו, הרגשת הנמיכות בליבנו היא המאפשרת את הצמיחה וההתעלות. טומאת היולדת הינה שלב הכרחי בהבאת חיים חדשים לעולם. 

אנו נמצאים בשלהי יום הזיכרון לשואה הזיכרונות והתחושות שהוא מביא גם מצטרפות לנושא. אנו בדורנו חשים את הקשר העמוק שבין החידלון והזוועה והרשעה שאליה הגיעו בני אדם, ותוצאותיו לבין הצמיחה הגאולה והחזרה של עם הסגולה לארץ החיים השכינה והקדושה. שנזכה בע"ה לגאולה שלמה לכלל ולפרט בקרוב בימינו.

בברכה בעז מלט