וזכרתי את בריתי יעקב
בס״ד לפרשת בחוקותי התשע״ח
מובא בפרשתנו בתוך פרשת הקללות
וְזָכַרְתִּי, אֶת-בְּרִיתִי יַעֲקוֹב; וְאַף אֶת-בְּרִיתִי יִצְחָק וְאַף אֶת-בְּרִיתִי אַבְרָהָם, אֶזְכֹּר--וְהָאָרֶץ אֶזְכֹּר.
השם מבטיח לנו שהוא יגאלנו בזכות הברית שכרת עם אבותינו והארץ:
עיון בפסוק מעלה כמה שאלות:
מדוע הברית מוזכרת אצל שלושת האבות ולא הארץ?
מדוע זכרון נאמר אצל יעקב, אברהם והארץ ולא אצל יצחק?
מדוע אף נאמר אצל יצחק אברהם והארץ ולא אצל יעקב?
מה הקשר של פסוק זה לפסוקי הקללות שהוא בתוכם ?
מדוע הסדר הולך מהסוף להתחלה מתחיל ביעקב עובר ליצחק אחריו לאברהם אבינו ולבסוף לארץ?
והנה ברית שייכת בין שתי ישויות בעלות בחירה, הארץ איננה כזו, אין לה ברית עם השם, אבל יש לה זכות גדולה יותר מכל האבות.
זיכרון לא נאמר אצל יצחק כי אצלו לא שייך שכחה, הוא כה רוחני ודבק בהשם שאין צורך לעורר הזיכרון.
אף לא נאמר אצל יעקב אבינו כי כל זרעו היה זרע קודש, לא נמצא מום בזרעו. לעומת יצחק ואברהם שיצאו מהם עשיו וישמעאל, לכן אצלם נאמר אף, כביכול שיש איזה חידוש בזה שהשם שומר הברית איתם.
אומר השל"ה הקדוש שפסוק זה בא לנמק מדוע הקב"ה כ"כ כועס עלינו אם אנו חוטאים ולמה מביא עלינו קללות כה קשות, כי יש לנו אבות וארץ כה קדושים, אז הציפייה מאיתנו מביאה גם את ההקפדה עלינו. ואפשר גם להסביר בכיוון הפוך כביכול לדברי קודשו, כל הקללות הקשות הללו, כל הסבל הזה משתלם, כי יש לו מטרה עצומה, יש תקוה לאחריתך ושבו בנים לגבולם. הסבל הזה שתסבלי(בגין חטאיך)אומר לנו הקב"ה יביא לבסוף את הגאולה הנכספת.
כותב הרב טייכטל בספרו אם הבנים שמחה:
“ראיתי במכתב שכתב רבינו בעל “התניא” לרבינו מברדיטשוב, זכותם תגן עלינו, בשנת תקס”ב, בעת שבישרו שיצא לחפשי ממאסרו בפטרבורג . וזו לשונו: “…מאת ה’ היתה זאת, לגלגל זכות על ידינו בזכות הארץ הקדושה ויושביה. היא שעמדה לנו ותעזור לנו בכל עת, להרחיב לנו מצר ולחלצינו ממיצר”… ולמדתי מתוך דבריו הקדושים ממש דבר חדש שלא ידעתי עד כה, ולא ראיתי עוד בשום ספר – שבזמן שהאדם הישראלי הוא בצרה, רחמנא ליצלן, יוכל להנצל מהצרה בזכות ארץ ישראל ויושביה… ואחר בינותי בספרים, האיר ה’ עיני ושכלי למצוא מקור נאמן לדברי רבינו הנ”ל, ומתורת משה רבינו בעצמו למדתי זאת. בפרשת בחקתי כתיב: “וזכרתי את בריתי יעקב ואף את בריתי יצחק ואף את בריתי אברהם אזכור והארץ אזכור” …עיין ברש”י שם, שכתב: “למה נמנו אבות אחורנית? לומר: כדאי הוא יעקב הקטן לכך; ואם אינו כדאי, הרי יצחק עמו; ואם אינו כדאי, הרי אברהם עמו, שהוא כדאי”, עיי”ש. ועפי”ז יש להוסיף, דאף אם כולם אינם כדאיים, והיינו באופן דתמה זכות אבות ח”ו, אבל “והארץ אזכור” — דזכות ארץ ישראל תחלצם ממיצר”.
כותב הרב קוק (קובץ ז,רא), "שואלים במה זכה דורנו לגאולה? התשובה פשוטה היא, הוא זכה מפני שעסק במצווה היותר גדולה שבכל המצוות, במצווה השקולה ככל התורה כולה, מפני שהוא עסק בגאולת ישראל. ולא רק עסק, אלא הוא עוסק ויעסוק בלא הרף בגאולתו, וכוח אלוקי זה מרוממהו ומשגבהו בישועה".
מובא בזהר הקדוש (א.קיז,א) "והארץ אזכור- דא כנסת ישראל". נראה שבא לומר שזיכרון הארץ וזיכרון כנסת ישראל אחד הוא, הקב"ה יצר את כנסת ישראל כדי שתביא את הגאולה והתיקון לארץ, כדי שנחזור למצב גן עדן. לו יצויר שזכות האבות הקדושים והברית איתם לא תעמוד לנו לגאלנו, בכל אופן מובטחים אנו שאהבת השם אלינו לא תמה, ולו רק בזכות הארץ.
ואפשר גם להבין את הסדר ההפוך מיעקב אבינו ליצחק ולאברהם כך, אברהם היה האדם הגדול בענקים, הוא צפה למרחקים, היה אב המון גוים, רצה לתקן את כל העמים. חלומו חלום אמיתי, יבוא יום ויתקיים, וְאַף אֶת-בְּרִיתִי אַבְרָהָם אומר השם. כדי לממשו אנו צריכים קודם לממש את חלומו של יצחק אבינו, להתעלם מהעולם ולדבוק בהשם. לבנות בניה רוחנית קדושה וזכה. גם חלומו של יצחק עתיד להתגשם בע"ה, וְאַף אֶת-בְּרִיתִי יִצְחָק אומר השם. אולם כדי לממש ברית זו צריך קודם כל לממש את חלומו של יעקב אבינו, לבנות אומה לתפארת, לבנות בית נאמן. וְזָכַרְתִּי, אֶת-בְּרִיתִי יַעֲקוֹב.
אומר הנביא ירמיהו (ב,ב) הָלֹךְ וְקָרָאתָ בְאָזְנֵי יְרוּשָׁלִַם לֵאמֹר כֹּה אָמַר יְהוָה זָכַרְתִּי לָךְ חֶסֶד נְעוּרַיִךְ אַהֲבַת כְּלוּלֹתָיִךְ לֶכְתֵּךְ אַחֲרַי בַּמִּדְבָּר בְּאֶרֶץ לֹא זְרוּעָה.
אשרינו שאנו זוכים לראות בעיננו כיצד אהבת השם אלינו, הולכת וחוזרת להתגלות, לאחר כל שנות הגלות.
בברכה בעז מלט