בס״ד לפרשת פקודי התשע״ט

פרשת פקודי מתארת את בניית המשכן והקמתו. מתי הוקם המשכן?

מובא בפרשתנו :

וַיְדַבֵּר יְ-ה-וָֹ-ה אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר:

בְּיוֹם הַחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ תָּקִים אֶת מִשְׁכַּן אֹהֶל מוֹעֵד:

עבודת בניית הכלים והאוהל כבר הסתיימה בכ״ה בכסלו, אולם כאמור לעיל הציווי להקים המשכן היה באחד בניסן.

ברצוני להתבונן בתאריך שהשם בחר להקמת המשכן. למה המתין עד כאן ? מה המיוחד בתאריך זה?

בפשיטות לאחר שביציאת מצרים השם קבע את חודש ניסן כחודש הראשון לחודשי השנה, זיכרון יציאת מצרים נהיה מאוד מוחשי בזיכרון ההיסטורי שלנו. בזה שהמשכן הוקם בא' בניסן, מתחזק לדורות תאריך זה כיום גדול לישראל.

הפסוק משתמש בביטוי מיוחד במינו וקורא לראש חדש ניסן ״ בְּיוֹם הַחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן ״. זהו ביטוי מצמרר. אנו רגילים לצייר לנו שזה ביטוי למה שאנו קוראים ראש חודש. אבל התורה אומרת שזהו יום החודש הראשון. אני רואה שתי דרכים להבין זאת:

  1. כאן התחיל עולם חדש , לא דומה העולם שלפני הקמת המשכן לעולם שאחרי . לא דומה. יום החודש הראשון הינו היום הראשון של העידן החדש. הופעת נקודת מפגש קבועה ביננו, קרוצי החומר, לבין בורא עולם ומנהיגו משנה את כל כללי המשחק.
  2. כאן התגלה יום ראשית העולם. כידוע יש מחלוקת בין שני התנאים רבי אליעזר ורבי יהושע האם העולם נברא בניסן או בתשרי. לדעת רבי יהושע העולם נברא בא׳ בניסן. התוספות מנסה ליישב המחלוקת ואומר שבא׳ בתשרי עלה במחשבה לברוא העולם ובא׳ בניסן נברא בפועל. לפרוש זה יום החודש הראשון הינו יום התחדשות העולם, ואם ביום זה נבחר המשכן להיות מוקם, אנו מקבלים את המסר שהמשכן הינו המשך והשלמה לבריאת העולם. העולם לא נברא כדי להישאר במצב תוהו ובוהו, יש לו תכלית ותקוה!

התרגום על הפסוק שהבאתי כאן כותב:

בְּיוֹמָא יַרְחָא קַדְמָאָה בְּחַד לְיַרְחָא תְּקִים יָת מַשְׁכְּנָא מַשְּׁכַּן זִמְנָא: (אונקלוס) הוא קורא לחודש בְּיַרְחָא קַדְמָאָה. למה קורא לו אונקלוס החודש הקדום?

 

אמנם אפשר להסביר שהכוונה לחודש הראשון זהו. אבל אפשר להבין שזהו החודש הקדום. מועד ההתחדשות הקדום של העולם.

ובזה באנו להבין עוד נקודה מפליאה בתרגום. את הביטוי משכן העדות הוא מתרגם מַשְּׁכַּן זִמְנָא. למה מתרגם את הביטוי אהל מועד- משכן הזמן? בדרך כלל התרגום לא כך מתרגם אלא כותב משכן סעדותא, דהיינו משכן העדות. ולמה כאן שינה מדרכו וכתב משכן הזמן?(אגב גם יונתן בן עוזיאל מתרגם כאן מַשְּׁכַּן זִמְנָא )

חשבנו שמשכן העדות נקרא כך כי לוחות העדות מונחות בו, או שהמשכן מעיד שהשם סלח לנו על חטא העגל, או מעיד שהשם בחר להשרות שכינתו בתוכנו, או עדות כמו התוועדות שזה מקום המפגש ביננו לבין קוננו. אבל אונקלוס וכן יונתן בן עוזיאל כתבו כאן משכן הזמן. והוא פלא למה כך שמו משכן הזמן?

אפשר לומר שבמשכן אנו זוכים להיפגש עם השם בזמנים קבועים. כל העבודה במשכן הינה עבודה בזמן. לכל קרבן זמנו שלו. הדלקת הנרות בזמן שלהן. לחם הפנים בזמנו פעם בשבוע ביום שישי. וכל ישראל יבואו אליו לרגל פעמים בשנה וכן על זה הדרך.

עוד אפשר לפרש התרגום זִמְנָא שמובנו גם להיפגש. כמו שאנו אומרים להזמין מישהו.

עוד אפשר לומר שכוונת התרגום לומר משכן הזמני. באמת השאלה חוזרת גם לשפה העברית, מדוע מועד, מובנו גם זמן וגם מפגש ועדות?

ברור שהשורש אחד הוא, הזמן הינו מרחב ההזדמנויות שהשם מזמן לנו. המשכן הינו נקודת המפגש בין האין סופי לבין הזמני. האלוהים שהוא מעל ומעבר לזמן בחר להשרות שכינתו בעולם הזמן, בעולם הזמני, ובחר להזמין אותנו להיפגש איתו במשכן אוהל מועד. מתוך כך גם מאפשר לנו את המפגש בינינו בני האדם, בית המקדש הינו המקום המתאים לאיחוד העולם כולו.

 

בברכה בעז מלט