בס״ד לפרשת בחוקותי
התורה בפרשתנו מביאה לנו את השכר, השפע , הבריאות , הביטחון, השלום והשלוה שנזכה להם אם נלך על פי דרך התורה. וכך אומרת:
אִם בְּחֻקֹּתַי תֵּלֵכוּ וְאֶת מִצְוֹתַי תִּשְׁמְרוּ וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם וְנָתַתִּי גִשְׁמֵיכֶם בְּעִתָּם וְנָתְנָה הָאָרֶץ יְבוּלָהּ וְעֵץ הַשָּׂדֶה יִתֵּן פִּרְיוֹ: וְהִשִּׂיג לָכֶם דַּיִשׁ אֶת בָּצִיר וּבָצִיר יַשִּׂיג אֶת זָרַע וַאֲכַלְתֶּם לַחְמְכֶם לָשֹׂבַע וִישַׁבְתֶּם לָבֶטַח בְּאַרְצְכֶם: וְנָתַתִּי שָׁלוֹם בָּאָרֶץ וּשְׁכַבְתֶּם וְאֵין מַחֲרִיד וְהִשְׁבַּתִּי חַיָּה רָעָה מִן הָאָרֶץ וְחֶרֶב לֹא תַעֲבֹר בְּאַרְצְכֶם: וּרְדַפְתֶּם אֶת אֹיְבֵיכֶם וְנָפְלוּ לִפְנֵיכֶם לֶחָרֶב : וְרָדְפוּ מִכֶּם חֲמִשָּׁה מֵאָה וּמֵאָה מִכֶּם רְבָבָה יִרְדֹּפוּ וְנָפְלוּ אֹיְבֵיכֶם לִפְנֵיכֶם לֶחָרֶב: וּפָנִיתִי אֲלֵיכֶם וְהִפְרֵיתִי אֶתְכֶם וְהִרְבֵּיתִי אֶתְכֶם וַהֲקִימֹתִי אֶת בְּרִיתִי אִתְּכֶם: וַאֲכַלְתֶּם יָשָׁן נוֹשָׁן וְיָשָׁן מִפְּנֵי חָדָשׁ תּוֹצִיאוּ: וְנָתַתִּי מִשְׁכָּנִי בְּתוֹכֲכֶם וְלֹא תִגְעַל נַפְשִׁי אֶתְכֶם: וְהִתְהַלַּכְתִּי בְּתוֹכֲכֶם וְהָיִיתִי לָכֶם לֵא-לֹהִים וְאַתֶּם תִּהְיוּ לִי לְעָם: אֲנִי יְ-ה-וָֹ-ה אֱ-לֹהֵיכֶם אֲשֶׁר הוֹצֵאתִי אֶתְכֶם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם מִהְיֹת לָהֶם עֲבָדִים וָאֶשְׁבֹּר מֹטֹת עֻלְּכֶם וָאוֹלֵךְ אֶתְכֶם קוֹמְמִיּוּת:
למה התורה לא ציינה את השכר שבעולם הבא ? כי אין לנו החיים כאן בעולם הזה דרך לאמת זאת. אנו מאמינים ובטוחים בשכר העולם הבא, הוא נרמז בתורה בכמה מקומות אבל לא אותו התורה מדגישה. השכר שהתורה כן מביאה בעצם מציב את היעד המרכזי בחיי העולם הזה- לתקן את העולם הזה ולהביאו להיות גן עדן עלי אדמות. ללא מלחמות, ללא חיות רעות, ללא עוני, ללא מחלות וכיוצא בזה.
אולם גם השכר הגשמי שהתורה כן מביאה טרם השגנו עד היום( לפחות לא באופן מלא כמו שמתואר בפרשה), אז חזרה שאלה למקומה, שכר שעד היום כבר אלפי שנים שלא קבלנו, מאין לנו שנזכה לו? ובאמת למה השם לא קיים עד כה את הברכות הללו?
התורה לא הבטיחה למישהו מאיתנו באופן אישי ופרטי שאם ילך בדרך התורה יזכה לברכות האלו כאן עלי אדמות, רבבות יהודים בכל הדורות קיימו התורה ולא קבלו כאן את שכרם. לכן אמרה התורה כאן בלשון רבים, כי רק כשאנו כאומה, ככלל נלך בדרך הישר יתקיימו דברי נחמה מדהימים אלו.
אכן לימוד ההיסטוריה של עם ישראל כן מלמד אותנו ללא ספק שבתקופות שבהם האומה התנהלה לפי דרכה של תורה היה לה שקט מסביב וחרב לא עברה בארצנו. לכן בראותנו שאמנם להשלמת הברכות טרם זכינו אבל כן ראינו את ההשגחה והברכה מתרבים כפי זכויותינו לכן אנו סמוכים ובטוחים שכאשר נהיה כבר ראויים מצידנו לקבלת השכר- גם השם ישלים הברכה כפי שהבטיח.
מאז משה רבינו בכל הדורות נביאי וגדולי ישראל באו בדברים ובתפילות עם השם על הנהגת עולמו, השאלה הגדולה היתה תמיד על מציאות צדיק ורע לו ולעומת זאת על רשע וטוב לו. על כך שלא גלוי לעין כל שדרך הרע מביאה לאבדון, ושדרך הטוב תביא לכל הברכות. ברור שלא תמיד אנו מבינים את דרכיו של השם יתברך , מה אנו כן מבינים?
מחד , אם השם לא יתן שכר להולכים בחוקי התורה - זה לא פייר. וכן להיפך לרשעים. לכן ברור שסוף הטובה לבוא. מאידך, אם השם יתן באופן מידי שכר ועונש לכל אחד כפי מעשיו-זה נחמד וצודק אבל לא יאפשר לנו לעשות את הטוב אך ורק כי הוא טוב. כולם יהיו ילדים טובים כי פשוט לא משתלם לנהוג אחרת. ראינו שישעיהו הנביא על עיכוב השכר לצדיקים לא התרעם, אבל שאל והתפלל להשם שיעניש את הרשעים, כדי שהם לא ימשיכו ללכת בדרך רעה וכדי שהאחרים לא ילמדו מהם. גם איתו השם לא הסכים, בסופו של דבר העקרון זהה, אם כל רשע ישר יחטוף, אז אף אחד לא ילך בדרך זו , אבל לא בגלל שבאמת עשה תשובה ובחר בטוב.
אז מה נוכל לטעון ולבקש מאת השם כדי שיביא כבר את הברכה והנחמה לעם קודשו?
אחרי הסתר כה ארוך של מאות רבות בשנים , של עוצר נבואה כבר 2500 שנה, אחרי שיהודים רבים כבר לא חונכו על ברכי היהדות ולא יודעים את דרך הטוב, אנו מבקשים ממך השם לחון אותנו ולגלות שוב את פניך בעולם. תן לעמך להכיר את דרך הטוב, להיזכר כמה טוב היה כשהשרת שכינתך בציון, כשנתת לנציגי עמך נבואה.
לעומת גודל ההסתר שעברנו, מאות רבות בשנים, עצם זה ששמרנו לך אמונים, ששרדנו ושבנו לארץ זו כבר סיבה שתרחם עלינו ותחזיר שכינתך בקרבנו.
כל ישראל ערבים זה לזה, לכן ברור שכל יהודי שהולך בדרך הישר, שמקיים מצוות התורה ועושה זאת בשם כל ישראל, מזכה גם את הרחוקים במעשיו. יהי רצון שזכות הערבות, זכותם של כל היהודים שמסרו נפשם על קדושת שמך, על ירושת הארץ, שכל התפילות שלנו שהתפללנו בכל הדורות, יזכו אותנו כבר בקבלת הברכות האמורות בתורה.
בברכה בעז מלט